התגובה הציבורית בישראל להכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה הייתה בריאה למדי. בזמן ששולי השוליים בישראל זורקים לאוויר העולם מדי פעם את המונח "ג'נוסייד" מבלי להבין במה מדובר ותוך שהם יוצרים נזק אדיר למדינה, רוב הציבור בישראל מאמין היום, בדיוק כמו ביום הטבח, שהמלחמה הזו היא מהמוצדקות והחשובות.
כחודשיים וחצי עברו מאז שישראל הפסיקה את הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה, בגיבוי אמריקני שלאחרונה קצת התערער. על-פי חלק מהגורמים המתהלכים במסדרונות הקונגרס האמריקני, קמפיין ההרעבה והמצוקה של העזתים מצליח לתת אותותיו גם שם, ואפילו בין הרפובליקנים שעדיין תומכים בנו, רבים מבקשים שנשחרר קצת. אתמול פורסם ב"הוושינגטון פוסט" שממשל טראמפ אמר לישראל שינטוש אותה אם לא תסיים את המלחמה. יותר מוזיקה של ממשל ביידן מאשר של ממשל טראמפ עם הקרדיט החופשי. ואם זה הכיוון, אז המחיר שישראל משלמת, הכנסת הסיוע, לא גדול במיוחד בינתיים כשזוכרים את מטרת-העל – הכרעת חמאס.
את רוב הציבור הישראלי, חייבים להודות, הרעב בעזה לא מעניין. זו לא אדישות לסבל אנושי, אלא ההבנה שעזה היא מקור הסבל. הם הביאו את זה על עצמם ועליהם לשאת באחריות על תמיכה ארוכת שנים בחמאס, ועל אחת כמה וכמה בשל השתתפות ותמיכה בטבח 7 באוקטובר. מה שכן מעניין את הציבור הישראלי הוא הכרעה של חמאס, השבת החטופים, תוכנית ההגירה של טראמפ והפיכת עזה ל"אזור חופשי" כפי שמכנה זאת הנשיא האמריקני.
טראמפ עדיין לא הסתייג מהעמדות האלה. למעשה, רק בשבוע שעבר הוא חזר עליהן ולא הכחיש פרסומים על מגעים שמתקיימים עם לוב בנוגע לקבלת מהגרים עזתים. וזה מה שצריך לעניין אותנו – איך אנחנו מנצחים את המלחמה הזו וממקסמים את ההזדמנויות עבור ישראל. נראה שלפחות כרגע אנחנו והאמריקנים מיושרים ביחס למטרות האלו. וגם אם לא – לא נורא. גם את עסקת המאה של טראמפ ישראל לא אימצה (לצערנו), ושרדנו.
על אף הפערים בין ההנהגות, ישנן אינדיקציות טובות יחסית שהפעם הדרך להכנסת סיוע הומניטרי תהיה חכמה יותר. בראש ובראשונה, הצבא אחר
על אף הפערים בין ההנהגות, ישנן אינדיקציות טובות יחסית שהפעם הדרך להכנסת סיוע הומניטרי תהיה חכמה יותר. בראש ובראשונה, הצבא אחר. הצבא של זמיר מדבר בשפה אחרת ומאמין בכיבוש שטחים, טיהור שלהם ושליטה בשטח עד שתתקבל החלטה אחרת. גם היחס לניהול אזרחי של העזתים הוא אחר מאשר בתקופת הלוי. אם עיצוב מחדש של עזה כולל בעתיד הרחוק גם חינוך מחדש ודה-נאציפיקציה של העזתים, הרי שהדרך קרובה לשם עכשיו קצת יותר מאשר לפני שנה.
בנוסף, צורת החלוקה תהיה שונה. היא זהה במובנים רבים לחלוקה שמתוכננת להתחיל גם כך בעוד שבוע, רק שהוקדמה במספר ימים כדי להימנע ממצב שבו מתחילות להגיע ידיעות, גם אם שקריות, על מוות מרעב. הסיוע יוכנס לאזורים שנחשבים לכאלה שבהם יש יותר מצוקה ויחולק עם שוברים. ניחא.
הכרעת חמאס וניצחון במלחמה הם ערך עליון. אם הכנסת הסיוע תלך יד ביד עם הגברת עוצמת הלחימה, ואלה יתבררו כאמצעים שמשרתים את הערך העליון – זה מעולה. אם יתברר שהסיוע ההומניטרי מגיע לצד התקפלות שפוגעת בהישגי המלחמה, חוסר יכולת להתנגד למהלכים האמריקניים או כל דבר אחר שאינו עומד באינטרס הישראלי, הרי שההנהגה הנוכחית תיזכר כמי שלא הצליחה לנצח את חמאס. זהו כתם שאף אחד מחבריה לא מעוניין בו.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.05.25
