במסגרת השיח הפופוליסטי, המתלהם והשטחי, מיהרו גולשי הרשתות לתייג את שופט בית משפט השלום ברמלה מנחם מזרחי כ"ביביסט" כיוון שפסק שלוש פעמים שיש לשחרר את חשודי "פרשת קטארגייט", יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, למעצר בית, בניגוד לעמדת הפרקליטות והמשטרה. מנגד, כונה השופט המחוזי עמית מיכלס, שהפך את החלטה, "שמאלני קיצוני".
כתבות נוספות רק למנויים:
מילא הטוקבקיסטים. בצעד חסר תקדים, פירסם שר המשפטים ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים יריב לוין, הודעה במהלך הליך שיפוטי מתנהל: "ההחלטה של כב' השופט מזרחי היא עדות לרוחות החדשות המנשבות במערכת המשפט. לא עוד התייצבות אוטומטית מאחורי חקירות הזויות ותיקים תפורים. לא עוד יס-מנים של הפרקליטות. יותר ויותר שופטים מגלים יושרה ועצמאות ולא נכנעים לתכתיבי ראשי המערכת כפי שהיה עד היום. זה עדיין לא רוב השופטים, זה עדיין לא שינוי מלא, אבל הקולות האלה הולכים ומתגברים ואי-אפשר יותר להשתיק אותם".
בניגוד לסירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למלא את הרכבו החסר של העליון, הקפיד השר למלא את התקנים החסרים בבתי משפט השלום והמחוזי. עם פרוץ המלחמה וההלם הקשה, הסכים לוין למנות שופטים תוך שימוש בסיסמה שובת לב הציבור – "בהסכמה רחבה". מה שהבין הציבור היה ששלושת הגופים המרכיבים את הוועדה – שלושה שופטי העליון, שני נציגי לשכת עורכי הדין וארבעה פוליטיקאים – יאמצו את צו השעה, יחתרו לפשרות ויגיעו להסכמות על בסיס מקצועי. אבל לוין, שועל פוליטי מיומן, השכיל לנצל את הנכונות של השופטים בוועדה – את השחיקה באמון בהם בעקבות חודשי התשה של המהפכה המשפטית, ובעיקר את המודעות שיש למלא את שורות השופטים למען השירות לציבור – לכיוון של שינויים מפליגים בבחירת שופטים לערכאות הנמוכות.
בשל הווטו ההדדי בין הפוליטיקאים לבין השופטים העליונים בוועדה בכל הקשור לבחירת שופטים לעליון (הנובע מהצורך ברוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה), וההערכה שאין היתכנות לבחירת שופטים לעליון שיסיטו אותו לכוון השמרני, חישב לוין מסלול מחדש. הכיוון: הכנת קאדר של שופטים שישנה את הדנ"א השיפוטי ויעדכן בבוא הזמן את המאגר השמרני לעליון.
2 צפייה בגלריה
הוועדה למינוי שופטים. "לא מהפכה שמרנית, אלא בדיוק להפך"
(צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)
"אפשר לדבר מהיום עד מחר על מקצוענות השופט ומחויבותו לחוק ולדין. אבל שופט שלום או מחוזי המתגורר בשטחים שונה משופט שמגיע מרחובות למשל בבואו להכריע, לדוגמה, בתיק של פורעי חוק לאומנים", טוען מקור משפטי בכיר. "וזה תואם את השקפתו הכוללנית של השר המבקש להסיט את כיוון מערכת המשפט מליברלית, כבר בערכאות הנמוכות, לכיוון שמרני שימעט להתערב בנושאי מדיניות ממשלה, מינויים ונורמות, וישנה את האיזונים בין צורכי ביטחון לערכים ליברליים, בין דת ומדינה, הפחתת רגולציה ועוד. שלא לדבר על הצמא של הבייס הימני להכניס אנשי שלומם למשרות הציבוריות בתקופה של קואליציה ימנית על מלא".
כבר ב-2017 אמר לוין בכנס משפטי: "אי-אפשר להסתפק בנאומים – הגיע הזמן למעשים ובראשם מהלך נחוש לשינוי מן היסוד של שיטת בחירת השופטים, כדי שהציונות והיהדות ישובו למקום הראוי להם בסולם הערכים המשפטי". באחרונה אמר ל"מקור ראשון": "(השופטים שמונו) שבמשך למעלה מעשר שנים מנעו את הקידום שלהם, ועורכי דין שהמתינו שנים ארוכות כדי להתמנות לשופטי שלום ונפסלו רק בגלל המקום שהם מגיעים ממנו והעמדות המשפטיות שלהם... אני חושב שעשינו פה שינוי עמוק, וזה תהליך שצריך להמשיך אותו".
למעלה משנתיים וחצי לאחר כינון הממשלה המספרים מדברים. מאז נכנס לוין לתפקידו בשלהי שנת 2022, מונו 196 שופטים – מספר מרשים בהתחשב בעובדה שבמערכת כולה מכהנים כ-800 שופטים. "74 מינויים מתוך 178 (לא כולל שופטים בפועל) היו כאלה שאנחנו הנענו", אומרת בסיפוק אורית סטרוק (הציונות הדתית) שריכזה את פעילות הפוליטיקאים הימנים בוועדה.
שר בכיר: "לוין פעל במקביל – העברת החוק שישנה החל מהכנסת הבאה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ודרך בחירתם, תוך דגש על הגדלת כוחה של הקואליציה בבחירה, וגם הכנסת שופטים שמרנים למערכת, לאחר בדיקה דקדקנית של האוריינטציה המשפטית של כל מועמד. מכיוון שמכהנים עימו בוועדה שני אנשי ימין מובהקים – השרה סטרוק וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), הנחושים וממוקדי מטרה לא פחות ממנו – השינויים יצאו לדרך".
מאז שלוין נכנס לתפקידו מונו 196 שופטים - מספר מרשים בהתחשב בעובדה שבמערכת כולה מכהנים כ-800 שופטים. "74 מינויים היו כאלה שאנחנו הנענו", אומרת בסיפוק סטרוק
מאז ומתמיד כל שרי המשפטים הפעילו עוזרים משפטיים שעסקו בפניות עורכי דין מכל הסקטורים שביקשו להתמנות לשיפוט. למרות איסור מפורש, גם שופטי שלום מכהנים שחשו שהמערכת לא מקדמת אותם החלו לפנות לשרים לפעול לקידומם, כפי שנחשף במהלך תקופתו של שר המשפטים דניאל פרידמן. "מאז ומתמיד נהגו לפנות לעוזרי השרים ואף לשרים עצמם ולחברי הוועדה כל מיני 'ידידים'", אומר עוזר של שר לשעבר. "פעילים פוליטיים למשל, חברי מרכז המפלגה, מבקשים לקדם בחירה של קרוב משפחה או חבר. 'תשים עין עליו כששמו יעלה לדיון', הם נוהגים לומר".
למען האמת, הרי שתמיד גם היו דילים בוועדה למינוי שופטים, למרות שהשופטים לא מסוגלים להוציא את המילה הזו מפיהם. השופטים טענו תמיד ששאפו לבחור ולקדם אך ורק מי שהתרשמו ממקצועיותו ועומד בדרישת הקסם "מזג שיפוטי". "אמנם שיטת 'חבר מביא חבר' פסה מן העולם מזמן, אבל אין ספק שגילדות תמיד דואגות להכנסת אנשים שלהן וקידומם", מודה שופט עליון בדימוס. "הנשיאה מרים נאור המנוחה, למשל, זרמה עם שקד", אומר חבר הוועדה דאז. "נאור הסכימה למנות עורך דין, מועמד ימין מובהק, היישר לבית המשפט המחוזי ובמקביל קודם לאותו ביהמ"ש אחד מעוזריו של שופט עליון" .
השופטים גם נסמכו על המסננת של "המכון להערכת מועמדים לשיפוט" בשליטת נשיא בית המשפט העליון, שתפקידו לעמוד על התאמת מועמדים לשיפוט. מוסד זה מתואר על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית כאחד ממוסדות ההערכה הטובים במגזר הציבורי בישראל. אנשי הימין לעומת זאת טוענים שמדובר במנוף בשליטת השופטים. הכלל מאז ומתמיד היה שיש לשמור על כללי הסינון המקצועיים הנהוגים.
הדמות המרכזית במיון ובקידום המועמדים בעלי האוריינטציה השמרנית-ימנית היא סטרוק, שלוין וקרויזר הפקידו את האחריות בידיה. "מאז ראשית המלחמה התכנסנו להמון ישיבות הכנה", היא מתארת. "צוותים שמינינו סרקו את שמות המועמדים, ולבסוף הכנו רשימה שחשוב לימין להכניס למערכת או לקדם למחוזי. אני חייבת להודות בסיפוק שהצלחנו ברוב המינויים שהצבנו לעצמנו, אם כי פה ושם נאלצנו להתפשר. חוללנו שינוי שלא היה מתרחש אלמלא עשינו עבודת מיון יסודית ומקצועית".
לטענתה, "אמרתי לשופטים, 'אתם לא תפסלו אדם מקהלת כפי שלא הייתם פוסלים בוגר קרן וקסנר. אם אזרחים שעדיין אינם שופטים בחרו לפעול למען המדינה או החברה, בהסתמך על אג'נדה כלשהי, זה מבורך. זו מעורבות חברתית מצוינת. אין בזה טעם לפגם כל עוד אותו מועמד יניח את האג'נדה שלו בצד מהרגע שמונה כשופט. אנחנו לא מקבלים תזה שהשתייכות אידיאולוגית של מועמד פוסלת אותו".
סטרוק משוכנעת שהמועמדים שאושרו מתאימים גם מקצועית. "אם נוכחנו שאכן מועמד שלנו אינו מתאים מקצועית, החלטנו שלא נכפה אותו רק בגלל שהוא בדעות שלנו. שופטים שהצטברו נגדם תלונות רבות מטעם הציבור, או עורכי דין לא מוצלחים, לא התעקשנו לקדם. לעומת זאת, שופט שלא קודם שנים רבות למחוזי, בדקנו מה קרה ואם התברר שהתנגדות השופטים הייתה לא מוצדקת, פעלנו להסרתה. פעלנו לשבור את כללי המערכת ששלטו עד אז".
סטרוק: "אם נוכחנו שמועמד שלנו אינו מתאים מקצועית, החלטנו שלא נכפה אותו רק בגלל שהוא בדעות שלנו. שופטים עם תלונות או עורכי דין לא מוצלחים, לא התעקשנו לקדם"
סטרוק מסרבת לנקוב בשמות השופטים שהשלישייה קידמה. "אני לא רוצה לשים על שופט פלומבה – 'זה ימני'. מה שהנחה אותנו הוא קריאת פסקי דין של שופט שביקש קידום, או פועלו של מועמד לשיפוט. החלטנו להיות נוכחים בדיוני ועדות המשנה המראיינות וממיינות את המועמדים". היא דרשה להגיע כמשקיפה למפגשי "ועדת השתיים", המסייעת לאיסוף מידע על המועמדים למינוי כשופטים לבתי משפט מחוזיים בישראל, ומגבשת המלצות על קידומם, ולדבריה, "גילינו לא אחת ששופטים לא קודמו בגלל אג'נדה".
בלי כחל וסרק היא מעידה: "באשר לשופטים מכהנים שהיו מועמדים לקידום, בדקנו כיצד הם התייחסו לפרעות נגד יהודים בפסקי דין שלהם. לקחנו בחשבון בשיקולינו אם לשופט יש אחריות לאומית. לעיתים השופטים בוועדה הטילו וטו על הצעתנו, לרוב בנימוק ש'המועמד אינו ברמה'. אבל אנחנו ידענו שהם נבלמו כי היו מועמדי ימין ולא ויתרנו עד שהשגנו את מבוקשנו".
באחת הישיבות התריסה סטרוק כלפי השופטים: "אתם יודעים מצוין שגם בעליון יושבים שופטים 'לא ברמה' אבל הם נכנסו בגלל זהותם – המגדר הנכון, העדה הנכונה, הדעות הנכונות, אז בבקשה לא להעמיד פנים".
הדומיננטיות של לוין ונחישות הימין להשפיע על הבחירה גרמו לראשונה בוועדה לשימוש בביטויים פוליטיים מפורשים. בישיבה בפברואר 2024 סירבו נציגי הימין לקדם את מומלצת השופטים, שופטת השלום בחיפה טל תדמור-זמיר. "תפקידי הוא לשים על שולחן הוועדה גם התייחסות להיבט לאומי וביטחוני", אמרה סטרוק. השרה טענה כי מקריאת פסקי הדין של השופטת, לגבי מי שהוגשו נגדם כתבי אישום על אלימות במבצע שומר החומות, היא מתרשמת שהשופטת גזרה עונשים מקילים מדי. "היא לא לאומנית מספיק", טענה סטרוק.
"שופטים שלא נתנו יחס מחמיר לתופעת פורעי החוק והקלו עליהם לא ראויים לקידום", אמרה השרה בדיון. "ככלל, אני לא מוכנה שבמשמרת שלי יקודמו שופטים ערבים שמתבטאים באולם או בפסקי דין התבטאויות לאומניות. אני מדגישה – אני לא מתנגדת לבחירת שופטים ערבים... צריך למנוע קידום תפיסות עולם לאומניות".
למרות שלשופטים בוועדה היה את הרוב הנדרש לקידומה, השופטת תדמור-זמיר לא קודמה. בשל החלטת לוין על מינויים ב"הסכמה רחבה" והצורך למלא בהקדם את השורות החסרות, החליטו חברי הוועדה שקיימים מועמדים לא פחות ראויים מהשופטת ומתוכם קודם שופט אחר.
שופטת השלום טל תדמור-זמיר. לא קודמהצילום: אתר הרשות השופטתבמקרה אחר, לוין, סטרוק וקרויזר תמכו בקידומו של שופט השלום שלמה בנג'ו למחוזי בחיפה, כי "מדובר בשופט שהחמיר בעונשם של פורעי חוק בשומרי החומות". כשהשופטים התנגדו מטיעונים מקצועיים, הוסכם דיל בין השופטים לפוליטיקאים: השופט בנג'ו יקודם למחוזי לצד שופט השלום סאמר ח'טיב, שהוגדר על ידי סטרוק וקרויזר כ"בעל נטייה לאומנית ערבית", אבל רק במינוי בפועל למשך שנה.
הוויכוח הסוער שהתנהל סביב בחירת עו"ד אריאל ארליך, איש פורום קהלת ותושב עפרה, לכהונת שופט שלום בירושלים, מזקק את השינוי. שמו עלה לדיון באפריל 2024, אך מכיוון ששניים משופטי העליון החברים בוועדה, מ"מ הנשיא דאז עוזי פוגלמן והשופטת דפנה ברק-ארז, בתמיכת ח"כ קארין אלהרר וחברת לשכת עורכי הדין יונית קלמנוביץ, התנגדו לבחירה, החליט לוין שלא להעלות את שמו להצבעה – אך מנע גם מינוי של שופט שלום אחר בבירה, ועל כן לא נבחר אף שופט שלום בירושלים.
שופט השלום אריאל ארליך. "זו הסיבה לרפורמה"צילום: מהטוויטרפוגלמן וברק-ארז אמרו כי ארליך הוא מועמד ראוי, אך יש מועמדים טובים ממנו שיש לקדם. אלהרר וקלמנוביץ טענו כי אין למנות את ארליך כיוון שהוא מזוהה עם אחד האירועים הקשים לשלטון החוק בשנה החולפת – המהפכה המשפטית.
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בידל עצמו מחבריו השופטים, ואמר כי הוא דווקא תומך נלהב בבחירה. הוא הסביר שארליך היה בעבר מתמחה שלו והוא בעל כישורים מתאימים ובראשם מזג שיפוטי. הוא התרעם על כך שאדם שהקדיש את זמנו וכישוריו לפעילות ב"פורום מחקרי" נפסל לבחירה, "בעוד הציבור זכאי ליהנות מאדם בעל אכפתיות ופעילות ציבורית ראויה המשביחה את השיפוט והחברה". לדבריו, פסילת ארליך פוגעת גם בחופש האקדמי וגם בחופש הביטוי.
לוין היה נסער. "זה רק מראה למה הצעתי את הרפורמה המשפטית", אמר, "כי רציתי שמערכת המשפט תהיה של כולם. עצם שלילת אדם מוכשר רק כי יש לו עמדה מסוימת, זו הסיבה לרפורמה. זה שאתם מסרבים למנות אנשים בעלי דעות אחרות לעליון ידועה, אבל גם לפסול שופטי שלום? מה נגיד לעורכי דין הרוצים להיות שופטים? שלא תהיינה להם דעות?"
כעבור חצי שנה, בסוף ינואר 2025, הועלה שמו של ארליך להצבעה, ולפי סיכומים שנעשו מראש, מינויו לשופט שלום אושר. במערכת המשפטית טוענים שארליך עבר את סינון המכון להכשרת שופטים ו"הבשיל" להתמנות.
שופט המחוזי רון סולקין. "השריף מהדרום" קודםצילום: אתר הרשות השופטתבנוסף, לראשונה, קודמו שני שופטי שלום שהימין תמך בהם והתעקש על מינויים – בניגוד לעמדת "ועדת השתיים": שופט השלום הבאר-שבעי רון סולקין ושופטת השלום הדסה אסיף. ניסיונות העבר של איילת שקד לקדם את השופט סולקין, "השריף של הדרום", שטיפל ביד רמה במיעוטי הנגב, לא צלחו. במשך 13 שנה מנעה המערכת המשפטית בעקביות את קידומו, בטיעונים של כשירות מקצועית, אבל במסגרת דיל על קידום שופטים אחרים הוחלט לקדם את סולקין אך להעבירו לשרת בבית המשפט המחוזי מרכז. איתמר בן גביר, ראש סיעתו של קרויזר, צהל לאחר הבחירה: "חחח. איזה תרגיל. מטיפול תקיף בבדואים בנגב, יעבור עכשיו השופט סולקין לטפל בערביי קלנסווה והמשולש".
שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא. "כמו סיכול פוליטי"צילום: אתר הרשות השופטתהשופטים ונציגי הלשכה גם התנגדו למינוי אסיף, שלא הומלצה על ידי "ועדת השתיים", אך במסגרת ההסכמות שדרש לוין כדי להביא למינויים בכל מחוז תל-אביב, הסכימו כל חברי הוועדה על מינויה. "זה לא היה קל, אבל זה היה חייב לקרות", אמרה לאחרונה סטרוק, "אחרת היינו מסכימים, למעשה, לנוהג הפסול שהפך את הוועדה לבחירת שופטים על תשעת חבריה, לחותמת גומי של נשיא ביהמ"ש העליון ו'ועדת השתיים'".
סיפור אחד שלא נפתר עד כה הוא הסירוב המוחלט של הימין לקדם את שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא. בשל אי-ההסכמות על המינוי עוכבה במשך כשנה השלמת איוש בית המשפט המחוזי בירושלים, שחסרו בו חמישה שופטים. לוין, סטרוק וקרויזר התנגדו נחרצות לקידומה בטיעון שהיא מפלה לטובה נאשמים פלסטינים בעבירות אלימות והסתה. השופטת שיחררה ממעצר שני ערבים שהיללו את הטבח ואף זימרו "נובה נובה, אכבר נובה". לשיטת השופטת, עקרון חופש הביטוי לא הצדיק מעצר. בערעור, אגב, הפך המחוזי את החלטתה. "אי-בחירתה של השופטת שפירא תיראה כמו סיכול פוליטי", כעס פוגלמן.
בעוד נציגי הקואליציה בוועדה חוגגים את ניצחונם, במערכת המשפט טוענים כי "למרות שאנחנו חיים במציאות חברתית ופוליטית מוקצנת הכופרת בכללי המשחק, מינויי השופטים היו מקצועיים ועשינו מה שיכולנו". לדבריהם, בחסות "ההסכמה הרחבה" במהלך מלחמה מדממת, ולמרות שהחוק קובע שיש להסתפק ברוב רגיל של חברי ועדה לשם בחירת שופט, צריך היה למלא 200 תקני שופטים שהמערכת שיוועה להם. "עמדנו על כך שיהיו מינויים קונצנזואליים. בגלל החוק המחייב אותנו בשמירה על סודיות, אנחנו לא יכולים להתייחס ולפרט על אודות דיוני הוועדה וכל שכן באשר לגבי אף שופט".
עם זאת מזכירים במערכת שפוגלמן שיגר מייל יוצא דופן לשופטים לאחר חסימת קידום השופטת תדמור-זמיר, שלא יחששו שמסמנים אותם ומתלים את קידומם בפסיקותיהם. כל שופט שנתקל בתגובה מאיימת מהמערכת הפוליטית, קיבל מפוגלמן וממנהל בתי המשפט צחי עוזיאל טלפון אישי, מחזק, כדי להדגיש שהעצמאות השיפוטית היא בנפשה של הדמוקרטיה. במערכת טוענים, ש"כשלוין יסכים לפרסם את פרוטוקולי הוועדה יראו שהתנהל דיון ענייני לגבי כל מועמד".
עו"ד יסכה בינה, ראש "התנועה למשילות ודמוקרטיה", עדיין לא מרוצה: "מינויים בודדים כאלה ואחרים לא מהווים בשורה. אין שינוי מהותי לטובת שיקוף החברה הישראלית וגווניה"
"בניגוד ל'סיפור ההצלחה' שסטרוק וקרויזר מנסים לשווק לבייס שלהם, המהלך האמיתי שהתרחש בוועדה לא היה מהפכה שמרנית, אלא בדיוק להפך", טוענת בלהט אלהרר, נציגת האופוזיציה בוועדה. "לאורך כל הדרך נבחרו שופטים מקצועיים, עצמאיים, המאמינים בשלטון החוק. השופטים שנבחרו מונו בהסכמות, שיטת מינוי שקיימת מאז ומתמיד בכלל הערכאות, על אף שהשר לוין מתעקש להציג אותה כאילו מדובר באיזו פריצת דרך שהוא הוביל".
באופן אירוני, דווקא מהצד השני של המפה הפוליטית יש מי שמסכים ח"כ אלהרר. עו"ד יסכה בינה, ראש "התנועה למשילות ודמוקרטיה", עדיין לא מרוצה מהשינוי. "בהרכב הוועדה הנוכחי שבו קיים רוב אוטומטי לשופטים בצירוף הלשכה, קשה לצפות לשינוי משמעותי בבחירת שופטים מגוונים שיאזנו את הקו הרדיקלי השולט כיום בקרב השופטים. הבעיה מחריפה נוכח קיומם של מנגנוני סינון מקדמיים בעייתיים כמו 'ועדת השתיים', שלמיטב ידיעתנו עודנה פועלת, ללא הסמכה חוקית, וכן קורס ההערכה לשופטים המתקיים, גם הוא, ללא הסמכה בחוק וללא קריטריונים שקופים, מדידים ומקצועיים.
"מנגנונים אלה מאפשרים למערכת המשפט שליטה מלאה במאגר המועמדים כשהיא יכולה להסיר עוד בשלב מקדמי מועמדים, כך שמועמדותם כלל לא תיבחן בוועדה. לאור זה אין במינויים בודדים אלה ואחרים כדי להביא לבשורת הגיוון בשופטים החיונית. במצב הנוכחי, גם ה'הסכמות' המושגות בוועדה אינן מציגות שינוי מהותי לטובת שיקוף החברה הישראלית וגווניה".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.05.25
