גם מי שסבור שכניעה לדרישות חמאס אינה באה בחשבון מפני שתזמין חטיפות נוספות ותסכן את תושבי עוטף עזה, חייב להכיר בכך שלאחרונה חל שינוי מהותי בתנאים שבהם מתנהל המשא ומתן. לא רק שהשיחות בדוחא נקלעו למבוי סתום, אלא שגם הלחץ הצבאי שצה"ל מפעיל כעת ברצועה איבד הרבה מהאפקטיביות שלו. התפוקה השולית לכל תוספת מאמץ מבצעי כעת מצידנו, הולכת ופוחתת. חמאס הנואש והפנטי כבר נערך להמשיך במלחמת גרילה בתנאים אלה ומגלה רגישות הולכת ופוחתת לסבל האוכלוסייה. יש אומנם סיכוי טוב שהלחץ הצבאי יביא תוצאות אם יימשך בעוצמה הולכת וגוברת עוד כמה חודשים, אבל בזמן הזה רבים הסיכויים שייהרגו חטופים וייפלו לוחמים. בקצרה, השעון הצבאי פועל לרעתנו כעת.
הכותרת
מה באמת קורה בעזה? כך זה נראה במדינות ערב
21:52
כך גם השעון הבין-לאומי. הלחץ המופעל עלינו על-ידי ממשל טראמפ ובעיקר אירופה, הגיע לעוצמות שמסכנות את האינטרסים החיוניים, הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים של מדינת ישראל. אנו הופכים למצורעים בזירה הבין-לאומית מבחינה מדינית ומאבדים את הלגיטימציה הבין-לאומית להגן על עצמנו. לחץ כזה הופעל עלינו גם במלחמות קודמות. במלחמת השחרור לחצו עלינו להפסיק, גם במלחמת ששת הימים וגם במלחמת לבנון הראשונה והרשימה עוד ארוכה. ממשלות ישראל לדורותיהן לא היססו בעבר להתכופף תחת הלחץ הזה ולהיכנע לדרישות האו"ם והקהילייה הבין-לאומית, זאת מתוך ידיעה שעדיף לסיים במצב טוב מאשר לחתור לטוב ביותר ולשלם מחירים כבדים לאורך זמן בכל התחומים, כולל סנקציות כלכליות ואמברגו נשק.
ישראל תספק מודיעין ופיקוח הדוק. במערכים התת-קרקעיים שיושמדו צריכים להיכלל גם מתחמי השהייה וייצור הנשק, שגם אותם צריך להשמיד באופן שלא ניתן יהיה לשקמם. כל זאת במקום לדרוש פירוק נשק גורף, שחמאס אינו יכול אידיאולוגית להסכים לו
וכן, יש גם שיקול מוסרי ואנושי. כיהודים איננו יכולים להשלים עם מצב שבו נהרגים מדי יום בעיקר אזרחים לא מעורבים ועשרות ילדים סובלים מתת-תזונה ואולי גם רעב. אפילו אם הנתונים המספריים שמספקים משרד הבריאות של חמאס והאו"ם הם מוגזמים, מה שאנחנו יודעים בישראל על סבל האוכלוסייה העזתית צריך להפעיל את השריר המוסרי שלנו.
כבר הסבנו נזק, אבדות וחורבן בממדים עצומים
ובצד הפרגמטי, חייבים להביא בחשבון שכבר הסבנו נזק, אבדות וחורבן בממדים עצומים לפלסטינים העזתים וזה ייחרת עמוק, אולי אפילו לדורות, בתודעתם של הפלסטינים. האפקט התודעתי של תבוסתם באינתיפאדה השנייה החזיק מעמד 20 שנה לפחות, ומה שקורה כעת בעזה הוא הרבה יותר נורא. לא בא בחשבון להיכנע לדרישות חמאס כפי שהן, אבל מהסיבות שמניתי חייבים למצוא מתווה פשרה לעסקה שגם ממשלת ישראל וגם חמאס יוכלו לקבל אותו. הפתרון לדילמה הזאת נמצא בהסדר "היום שאחרי" ובעסקת שחרור בפעימה אחת של כל החטופים, החיים והחללים. דרישות ישראל ידועות וכך גם הדרישות הנגדיות של חמאס לעסקה בפעימה אחת. המרחק ביניהן הוא גדול מאוד, ולכן נדרשים המתווכים הערבים והאמריקנים לדרוש מהצדדים לחרוג מהעקרונות הנוקשים שהציבו לעצמם.
במקום שישראל תציב דרישה עקרונית לפרק את חמאס מנשקו (פירוז הרצועה), ישראל צריכה עקרונית להסכים, בתמורה לשחרור כל החטופים, להפסקת המלחמה ברצועה ואפילו לערובות בין-לאומיות שייתנו המתווכות לחמאס. צה"ל יכול להסכים לסגת מעמדותיו הנוכחיות ברצועה אבל רק עד ל"פרימטר", כלומר למרחב האבטחה בשולי הרצועה, שבו צה"ל יישאר לפחות עד שיושג הסדר קבע למעמדה של הרצועה, שבו ייקבעו סידורי ביטחון חדשים.
חמאס וגא"פ יצטרכו להסכים לשתף פעולה עם גוף צבאי אמריקני-אירופי, בדומה לוועדה הפועלת כעת בלבנון, שתפקידו יהיה להשמיד את המנהרות ואת הנשק הכבד של חמאס. את הנשק הקל, קלצ'ניקובים, אקדחים וכיוצא באלה, ממילא אין סיכוי לחשוף ולנטרל גם אם חמאס יודיע שהוא מסכים לכך, ולכן חבל על המאמץ. ישראל צריכה לדרוש ולהציע שחמאס, גא"פ, ועדות ההתנגדות העממית וקבוצות חמושות נוספות ברצועה יחשפו את כל הנשק הרקטי שבידיהם, החל ברקטות אר-פי-ג’י נגד טנקים ועבור למרגמות בינוניות ועד רקטות וטילים ארוכי טווח לעשרות קילומטרים, כמו אלה שהגיעו לתל אביב. כמו כן, הארגונים החמושים ברצועה יחשפו וימסרו לוועדה או לכוח שיפעל מטעמה את המטענים והכטב"מים שבידיהם.
אבל המשימה החשובה ביותר של הוועדה הבין-לאומית לפירוק הנשק הכבד, שתכלול מומחי חבלה ומהנדסים, תהיה חשיפה והשמדת המערך התת-קרקעי של כל הארגונים ברצועה ואלה יצטרכו לשתף פעולה עימה. ישראל תספק מודיעין ופיקוח הדוק. במערכים התת-קרקעיים שיושמדו צריכים להיכלל גם מתחמי השהייה וייצור הנשק, שגם אותם צריך להשמיד באופן שלא ניתן יהיה לשקמם. כל זאת במקום לדרוש פירוק נשק גורף, שחמאס אינו יכול אידיאולוגית להסכים לו. כך יוכל ללכת בלי ולטעון שהוא עם.
רון בן ישיצילום: יאיר שגיאלגבי הדרישה הישראלית להגליית ההנהגה הבכירה של חמאס ושאר הארגונים – זו מתייתרת כיוון שצה"ל חיסל כמעט את כל בכירי הדרג הראשון והשני של הזרוע הצבאית של הארגונים, במיוחד חמאס וגא"פ, וגם מספר נכבד מבין בכירי הממשל האזרחי של חמאס. לדרישה השלישית של ישראל, שחמאס לא יהיה שותף לשלטון, חמאס כבר הסכים ממילא.
הצפרדע היחידה שממשלת קואליציית הימין הנוכחית בישראל תצטרך לבלוע ולהסכים היא שותפות של הרשות הפלסטינית בממשל החדש בעזה. בקבינט שורר קונצנזוס שהרשות הפלסטינית היא תומכת טרור ולכן אסור שתהיה חלק מהממשל ב"יום שאחרי" ברצועת עזה. אבל הניסיון שנצבר ביהודה ושומרון מצביע על כך שהרשות הפלסטינית ממלאת שם תפקיד חיובי, כולל בשמירה על הביטחון, בשיתוף פעולה ובתיאום עם ישראל. בכל מקרה, שיתוף הרשות הפלסטינית בממשל בעזה ב"יום שאחרי" הוא דרישה בלתי מתפשרת של המדינות הסוניות, כתנאי להשתתפותן בממשל עזתי אלטרנטיבי זמני שחמאס לא יהיה חלק ממנו ויפעל בחסות ארה"ב.
אין שום ביטחון שחמאס יסכים למתווה העסקה המרוכך הזה, אבל הוא עונה בצורה טובה על דרישות ישראל לשחרר את כל החטופים ולהיפטר משלטון חמאס ונוכחותו הצבאית המסוכנת ברצועה. לכן שווה לנסות.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.05.25
