אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, צה"ל ימשיך גם היום לתגבר כוחות ברצועת עזה במסגרת המבצע שזכה לכינוי מרכבות גדעון. וכמו לפני שנה, ולפני חצי שנה, גם הפעם ישתלטו כוחות צה"ל על מעוזי חמאס, על שכונות מגורים בעזה, יכתרו מחנות פליטים ויפגעו בכוחות האויב.
אין ספק בכלל שאכן הפגיעה בחמאס תימשך, ברמה הצבאית ובמישור הארגוני. ייתכן לדוגמה שצה"ל ינסה לפגוע בחטיבת מחנות הפליטים של מרכז הרצועה, שעדיין נותרה עם פגיעה יחסית מינימלית בהשוואה לחטיבות האחרות של חמאס. הכוחות הישראליים, בשילוב עם מודיעין איכותי של שב"כ ואמ"ן, אפילו יפגעו בשדרה הפיקודית הבכירה של חמאס, שלא נותר ממנה רבות בהשוואה לזו שהחלה את המלחמה. סביר גם שצה"ל יצליח להרוג עוד כמה אלפי חמושים פעילי חמאס, שרובם כבר גויסו אחרי תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.
הכותרת
כיבוש או תפיסת שטחים כמו ביו"ש? אלו התוכניות למבצע בעזה
19:22
עוד ועוד חפים מפשע ייהרגו, בתים ייהרסו, שכונות ישוטחו והיקף ההרס יגדל עוד יותר. התמונות שקיבלנו ברפיח ובחאן-יונס, שמזכירות סרט אפוקליפטי תנ"כי, יתקבלו גם בשכונות שונות של עזה או באזורים כמו דיר אל-בלח, אל-בורייג', אל-מע'אזי ועוד.
אלא שצריך לומר את האמת, קשה ככל שתהיה: הפעולות הללו כבר נעשו בשנה ושבעת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה והתמונה ברצועה השתנתה אומנם, אך לא באופן שמשנה את המשוואה. חמאס ממשיך לעמוד על רגליו. הוא אינו נכנע ואינו מוכן לשחרור החטופים. במישור הזה, על אף הניסיונות של הצבא ושל הממשלה "למתג מחדש" את המלחמה, הרי שמדובר בעוד מאותו הדבר. אין כאן טריק שלא נוסה, אין כאן פעולה שלא חשבו עליה לפני-כן. צה"ל ינייד את האוכלוסייה הפלסטינית בפעם המי יודע כמה, אולי במקום למוואסי למקום כמו רפיח, הפלסטינים יימלטו לאזורים מוגנים וימשיכו לקבל שם סיוע הומניטרי שכעת מתחדש. בשורה התחתונה, לכל אלה שמצפים לתוצאה שונה מאותו מעשה, נכונה כנראה אכזבה: ללא הישג מדיני, ללא שינוי במצב השלטוני ברצועה, המלחמה הזו לא צפויה להוביל לתוצאות חדשות. חמאס ימשיך לנסות לפגוע בכוחות ולהקריב עוד ועוד מאנשיו למען המשימה ובמקביל יקווה לפגיעה מסיבית ככל האפשר באוכלוסייה המקומית, כדי שהביקורת הבין-לאומית על ישראל תחריף. במובן הזה, חמאס בונה על פעולות ישראליות שיובילו לפגיעה בחפים מפשע, בתקווה שאלה יובילו לאולטימטום אמריקני לישראל להפסיק. כל מה שנותר לפעילי הארגון לעשות זה לשרוד ולפעול מתוך אוכלוסייה מקומית כדי שזו תיפגע.
שינוי מדיניות?
בשבועות האחרונים דובר בתקשורת לא מעט על הכוונה החדשה של ישראל ושל צה"ל, במסגרת "שינוי המדיניות", להחזיק בשטח. כלומר להוות תחליף לחמאס או לכבוש את הרצועה באופן קבוע. אלא שהמשמעות של פעולה שכזו היא שמהר מאוד ישראל תמצא עצמה מספקת סיוע הומניטרי לשני מיליון פלסטינים על בסיס שוטף. מעבר לכך, וצריך לומר את האמת גם במקרה הזה: לצה"ל אין יכולת מבחינת כוח אדם, להיות נוכח בכל סמטה, בכל רחוב, בכל מחנה פליטים ברצועה באופן קבע. אין כזו חיה, לא עם מצבת כוח האדם שיש כיום לצבא ועם השחיקה ההולכת וגוברת בקרב משרתי המילואים. גם שליטה בנקודות מפתח ברצועה "בלבד" לא תביא לשינוי המיוחל.
חמאס בונה על פעולות ישראליות שיובילו לפגיעה בחפים מפשע, בתקווה שאלה יובילו לאולטימטום אמריקני לישראל להפסיק. כל מה שנותר לפעילי הארגון לעשות זה לשרוד ולפעול מתוך אוכלוסייה מקומית כדי שזו תיפגע
השאלה שצריכה גם כיום להישאל היא: מה המטרה של ישראל במבצע הנוכחי? האם שחרור חטופים בלבד, שכנראה לא יתבצע בעקבות הפעולה הצבאית? או שמא שינוי המציאות ברצועה?
אבי יששכרוףצילום: AP Photo/Oded Baliltyכרגע נראה שהמטרה של ה"מבצע" החדש, או המשכה של המלחמה, היא המטרה של ממשלת נתניהו: להמשיך את המלחמה בכל מחיר, ללא קשר לתוצאה שלה, בעיקר מסיבות פוליטיות. עוד בתים מושטחים, עוד פלסטינים הרוגים, ולמרבה הצער עוד חיילים שייפגעו. אלה אינם יכולים להיות יעדי המלחמה. המטרה חייבת להיות שחרור החטופים, מיטוט שלטון חמאס ופגיעה אנושה ביכולותיו הצבאיות. המבצע הנוכחי יכול להוביל לפגיעה חלקית בכוחו הצבאי של חמאס אך לא מעבר. הוא אינו צפוי למוטט את חמאס, מאחר שהארגון כבר אינו מעוניין בשליטה ריבונית ברצועה אלא בהישרדות צבאית בלבד. וההישרדות הצבאית שלו יכולה להיות בסכנה רק אם תיכנס ישות שלטונית חלופית שתכפה עליו למסור את נשקו.
עצם ההחלטה הישראלית להימנע מדיון באשר ל"יום שאחרי", רק מסייע לחמאס במאמצי ההישרדות שלו.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.05.25
