אותה גברת – וכמעט באותה אדרת; העימות בין שר הביטחון כ"ץ לרמטכ"ל זמיר, בשאלת השתתפותה של הפרקליטה הצבאית הראשית בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, יכול היה להצטייר לכאורה כעוד מאבק על גבולות גזרה. אך לא היא: זהו דיון עקרוני וחשוב מאין כמותו בשאלת מעמדה, חשיבותה ותרומתה המכרעת של הפרקליטות הצבאית לחופש הפעולה המבצעי של צה"ל – ובאופן רחב יותר בשאלת עצמאותם של שומרי הסף, עניין שהולך ומתחדד ככל שמאמצי ההפיכה המשטרית בניצוחו של השר לוין הולכים ומעמיקים.
פורמלית, הרי שבהתאם לפקודות הצבא לשר הביטחון אין הסמכות למנוע השתתפות קציני צה"ל בכנסים, אך הוא כן יכול להתוות מדיניות, בשיתוף הרמטכ"ל. ניתן אומנם לטעון כי לשכת עורכי הדין היא גוף בעל גוון פוליטי מסוים, אך הכנס נחשב למופע מקצועי-משפטי לעילא, שבו מופיעים מיטב המשפטנים במגזר הפרטי והציבורי. כך, ראשי הפרקליטות הצבאית לדורותיהם הופיעו בפני באי הכנס, באופן ששב והבליט מחד את מחויבות הפרקליטות לדין ומאידך את פועלה לשימור חופש הפעולה של צה"ל בשדה הקרב.
המנסים לפגוע, לקנטר או לשחוק את מעמדה של הפרקליטות הצבאית והעומדים בראשה – פוגעים במישרין בצה"ל. ללא מערכת משפטית עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית לעילא, שמרותה נתונה אך ורק לדין ולנגזרותיו (לרבות הוראות המשפט הבין-לאומי ודיני הלחימה), חיילי צה"ל ומפקדיו עלולים להיות חשופים להליכים פליליים מחוץ לגבולות המדינה, לרבות בידי בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג (ICC). בית דין זה, כמו ערכאות נוספות בעולם, לקח לעצמו לא אחת פרשנות מרחיבה ביחס לסמכותו לדון בנושאים הקשורים בישראל (דוגמת צווי המעצר המופרכים נגד רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט), בעיקר מטעמים פוליטיים ובמידה רבה בניגוד למצב המשפטי הקיים בין ישראל לערכאות אלה.
הניסיון המשפטי המקצועי שנצבר במשרד המשפטים ובצה"ל מעיד עד כמה ישנה חשיבות רבה להפגין כלפי חוץ את עצמאותה של מערכת המשפט הצבאית (וגם האזרחית, אגב נזקיה הפוטנציאליים של ההפיכה המשטרית), לטובת "עקרון המשלימות" הקבוע במשפט הבין-לאומי. עיקרון זה מאפשר למדינות לחקור את עצמן ולהימנע ממינוי חוקר חיצוני זר, מקום שבו חקירה מתבצעת באופן מקצועי, ללא משוא פנים ומתמקדת בחקר האמת. כך, למשל, בעת הקמפיין הנבזי שהובילה דרום-אפריקה לאחר מבצע עופרת יצוקה, אפילו בדוח גולדסטון הזכור לשמצה שכלל ביקורת חריפה, נקבע כי ישראל מחזיקה במערכת משפטית עצמאית ומפותחת, ושבתי המשפט בישראל, כולל בג"ץ, פועלים באופן עצמאי ולעיתים אף מבקרים את פעילות צה"ל. מאוחר יותר, השופט גולדסטון עצמו חזר בו מהביקורת כי בישראל נמנעים מלחקור חשדות לפשעי מלחמה, והכיר בכך שמערכת המשפט פתחה בחקירות רבות – בניגוד לארגון הטרור חמאס – דבר שחיזק את הטענה על קיומה של מערכת ביקורת עצמאית בישראל.
אבי כאלוצילום: אלוני מורלקידום יוזמות תחת כנפי ההפיכה המשטרית יש מחיר כבד, לא רק כמאיצים לשסע הפנימי ובהשלכות רוחביות על חוסנה הלאומי והכלכלי של המדינה, אלא גם בזירה הבין-לאומית. כל פגיעה, קטנה כגדולה, בעצמאות מערכת אכיפת החוק והמשפט, עלולה ליצור את הרושם שהמשפט ייסוג מפני רצון פוליטי של הממשלה – קו אדום שאל לנו לחצות. יש שופטים בירושלים – ויש פרקליטות צבאית בקריה.
הכותב כיהן כיועץ המשפטי לפיקוד הדרום בתקופת מבצע עופרת יצוקה
פורסם לראשונה: 00:00, 27.05.25
