מראות ההסתערות של תושבי עזה על מוקד חלוקת הסיוע ההומניטרי והדיווחים על ביזה, התפרעויות וירי היו לא קלים לעיכול – אבל יש לומר את האמת: בצבא נערכו לתרחישים חמורים הרבה יותר, כולל מהומות ונפגעים שכבר אירעו בנקודות חלוקה ברצועה במתכונת הקודמת. "צריך נחישות והתמדה", אומר בכיר בצה"ל. "נערכנו לתרחישים הרבה יותר חמורים מאלה שקרו אתמול. נשבר מחסום הפחד. חמאס ברמת המשילות נמוכה ביותר שלו". בפועל, למרות לחץ של חמאס על האוכלוסייה, ובצל הפתיחה היום של מתחם חלוקת הסיוע באזור מורג במערכת הביטחון מסתכלים על היום הראשון כעל היום שבו נשבר מחסום הפחד.
למעשה, היו גם מחסומים קצת יותר ממשיים שהוסרו בדרך: עזתים נהרו לנקודות הסיוע של החברה האמריקנית כשהם פשוט רומסים את הגדרות שהקים חמאס, צעד שבעבר פירושו היה הסתכנות במוות. המצוקה היא כמובן מנוע חזק מאוד אחרי 600 ימי מלחמה, אבל לא ניתן לפסול גם אפשרות שזהו גם אקט של מרד: האזרחים בעזה מתחילים להבין מי באמת דואג להם, ומי רק מדבר על זה. נדמה שגם חמאס מתחיל להבין זאת: לקיחת הסיוע מהידיים של חמאס, אונר"א וסוכנויות בין-לאומיות שהעלימו עין מהשתלטות ארגון הטרור על הסחורה, היא אמצעי לחץ אפקטיבי, לצד חיסול הפיקוד הבכיר. ייתכן שזו גם ההזדמנות הגדולה ביותר לפריצת דרך בסוגיית החטופים.
אולם למרות שביעות רצון מהתוצאה הסופית והפעילות של החברה האמריקנית בשטח, גם אין צורך להפריז בפנטזיות: זה היה רק יום אחד, ובעזה זה בדיוק מה שזה שווה. "המבחן הוא נחישות והתמדה", אומרים גורמים במערכת, "אסור להפסיק את המהלך, שהוא אסטרטגי לא פחות מהפעולה הצבאית".
גם בהקשר הזה, יש לשים לב למודל שבו צה"ל פועל בשטח תוך התבססות על מודל רפיח: השמדה שיטתית של תשתיות תת-קרקעיות לצד שיטוח מבנים, באופן שידחק את מרבית תושבי הרצועה ל-30 אחוז מהשטח. זה קורה עכשיו בחאן-יונס וכמו שפיקוד הדרום רואה את זה, כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי האחרון, העיר תיראה כמו רפיח, כלומר חרבה. בכירי הפיקוד מדברים על מהלך שיימשך לפחות חודשיים, אלא אם האמריקנים ילחצו על הברקס וכמובן במקרה של הפסקת אש והשבת חטופים.
בין הפקעת השליטה האזרחית של חמאס (דרך הסיוע ההומניטרי) להכבדת הלחץ הצבאי, בצמרת המדינית והביטחונית מדברים על אפשרות להגשים את "חזון טראמפ", קרי "הגירה מרצון" של תושבים ותושבות למדינה שלישית
אבל זה לא משנה את הרעיון המרכזי: בין הפקעת השליטה האזרחית של חמאס (דרך הסיוע ההומניטרי) להכבדת הלחץ הצבאי, בצמרת המדינית והביטחונית מדברים על אפשרות להגשים את "חזון טראמפ", קרי "הגירה מרצון" של תושבים ותושבות למדינה שלישית. רק בשבוע שעבר, במסיבת העיתונאים שכינס, נתניהו הודיע כי מימוש התוכנית הוא אחד התנאים שלו לסיום המלחמה. בצמרת צה"ל נזהרים מאוד מלדבר על כך בגלוי – החיכוך עם הקהילה הבין-לאומית גם ככה בשיאו – אבל מי שמביט על הפעולות בשטח רואה היטב שהדברים לא סתם הולכים לכיוון הזה: הם דוהרים לשם.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.05.25
