איכשהו בחרו ראשי ההנהגה החרדית, מיהדות התורה ועד ש"ס, לקבוע דווקא את חג השבועות שיחול בתחילת השבוע כתאריך לקבלת ה-החלטה: בהיעדר חוק פטור מגיוס, פורשים מהקואליציה. כבר לפני חודש, ערב פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, צוטט כאן בכיר ביהדות התורה שאמר: "פריסת התשלומים של נתניהו בכנס החורף הסתיימה. הגיע הזמן לפרוע את החובות, והם כבדים. אם לדרעי ולגפני הייתה תקווה להעניק לנתניהו חלון יציאה ולאפשר לו פריסה חדשה – היא נגוזה".
הקביעה הזו – או שמא האיום הזה – צבר מומנטום מאז. השבוע אמר בכיר אחר ביהדות התורה בשיחה פרטית שבקרב שתי המפלגות המרכיבות את הסיעה (דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית) התקבלה החלטה שלפיה אם פורשים, עושים את זה יחד. זאת כבר לא רק קפריזה של גולדקנופף והאדמו"ר מגור. ביהדות התורה מתארים צונאמי של ממש. אותו בכיר, שראה לא מעט משברים פוליטיים בחייו, סיכם זאת כך: "נולדתי אופטימי אבל הפכתי מיואש. אנחנו על סף פיצוץ".
1 צפייה בגלריה
היו זמנים בבני־ברק. גורם ביהדות התורה: "נולדתי אופטימי, אבל הפכתי מיואש"
( | צילום: אייפי/עודד בלילטי)
הוא מתאר תחושה שלא הייתה קיימת במשברי עבר – מיאוס מנתניהו: "יש אצלנו אנשים שחושבים שצריך לפרום את הברית איתו. זה שיח שלא שמעתי קודם בציבור החרדי. אנשים מתחילים להבין שיש כאן בעיה והברית הזאת כבר לא שווה יותר. הטעות הכי גדולה היא של חברי האופוזיציה. הם לא זיהו את המשבר, ובמקום ליצור ברית עם החרדים הם הצטרפו לעליהום עלינו".
גורם אחר ביהדות התורה מוסיף שבקרב המפלגות החרדיות האשכנזיות יש תופעה חדשה שאותה הוא מכנה "רל"בים חרדים", מלשון רק לא ביבי. לדבריו, זה התחיל באגודת ישראל וחדר גם לדגל התורה. "גולדקנופף והאדמו"ר מגור מבינים שביבי הוא הבעיה", הוא אומר. "ועכשיו אתה שומע את זה יותר ויותר אצל פלגים בדגל התורה. הנרטיב הוא שכל מה שביבי הבטיח לנו לא קיים, ואם ביבי ילך אז הכל ייפתר. אחד הבכירים אצלנו אמר, 'לא נצליח להגיע לשום דבר אם ביבי נשאר בשלטון'. הוא הוביל את הברית עם החרדים במשך שנים, אבל האיש שעזר, שהיה חלק מהמחנה, שהיה הפתרון – הוא הבעיה. צריך להבין: בציבור החרדי מעולם לא התקיים שיח כזה. מעולם לא אמרו מילה נגד ביבי כי ידעו שזאת פגיעה בחרדים. אבל שום דבר לא מתחבר יותר עם ביבי. הוא הרוויח את זה ביושר. באגודת ישראל אומרים את זה חד-משמעית. הם רק רוצים שהוא ילך". אותו גורם ביהדות התורה מדגיש שהמסר הועבר גם לנתניהו: "לשכת ראש הממשלה מכירה את השיח הזה".
איך זה ייגמר? יהדות התורה קרובה הרבה יותר לפרישה מאשר ש"ס. בשיחות בין גורמים משתי המפלגות מתקשים אנשי יהדות התורה לפצח את אריה דרעי. לאן הוא חותר? מה הוא רוצה?
איך זה ייגמר? יהדות התורה קרובה הרבה יותר לפרישה מאשר ש"ס. בשיחות בין גורמים משתי המפלגות מתקשים אנשי יהדות התורה לפצח את אריה דרעי. לאן הוא חותר? מה הוא רוצה? הם מבינים שהציבור הש"סניקי הרבה יותר קרוב לנתניהו מהחרדים האשכנזים, ודרעי צריך לקחת גם את זה בחשבון.
*
המציאות שבה מגייסים שורדי שבי כסף מהציבור כדי לשקם את חייהם הולידה בכנסת כמה יוזמות חקיקה שמטרתן לתקן את העוול. אבל בפוליטיקה קשה להישאר ענייניים גם כשמדובר בנושא שלכאורה יש לגביו קונצנזוס: החטופים.
יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, ויו"ר הסיעה, פנינה תמנו-שטה, הגישו הצעת חוק פשוטה: כל שורד שבי יקבל מהמדינה פיצוי חד-פעמי של ארבעה מיליון שקל. בלי בירוקרטיה, בלי ועדות, בלי קריטריונים ובלי שאלות. תשלום מיידי לחשבון הבנק. לאחרונה סיפר גנץ: "באחת השיחות שלי עם משפחות החטופים שאלה אותי בת של שורד שבי אם יש לי איך לעזור להם להשיג דירה, כי לקיבוץ הם לא מסוגלים לחזור".
השר סמוטריץ' עצמו מתנגד להצעת החוק של גנץ בטענה שהיא פופוליסטית, ושהמדינה נותנת מענה רחב יותר
גנץ קרא לכל חברי הקואליציה להתגייס ולתמוך בהצעה. בליכוד ענו לו שהם תומכים, אבל החוק נדחה בכמה שבועות בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבראשה עומד יריב לוין. הסיבה לכך היא ששר המשפטים תומך בהצעת חוק ממשלתית שנמצאת בשלבי הכנה, ואינו יכול לקדם הצעת חוק פרטית בלי אישור תקציבי של האוצר. השר סמוטריץ' עצמו מתנגד להצעת החוק של גנץ בטענה שהיא פופוליסטית, ושהמדינה נותנת מענה רחב יותר מהצעתו של גנץ. "גנץ עושה סיבוב לא מקצועי ולא ראוי על סוגיה אנושית חשובה ורגישה, חבל", אומרים בלשכת סמוטריץ'.
חרף הביקורת של האוצר, בהצעת החוק של גנץ נכתב במפורש שהמענק החד-פעמי יינתן בנוסף לשאר ההטבות שמקבלים שורדי השבי. כך או אחרת, התמונה בשטח לא השתנתה: היוזמה של גנץ תקועה וקידום הצעת החוק הממשלתית ייקח זמן. ושורדי השבי? הם חיכו כל כך הרבה, אז שיחכו עוד קצת.
*
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שהודח מתפקידו בנובמבר האחרון ומאז התפטר גם מהכנסת, נאלץ להיאבק כבר כמה חודשים על חברותו בתנועת הליכוד. עתירות, שהוגשו אחרי פיטוריו לבית הדין של המפלגה, דורשות לסלק אותו בשל התנהלות "לעומתית" כלפי היו"ר נתניהו ופגיעה ב"ערכי הליכוד".
סביר להניח שבית הדין לא ידיח אותו, אבל אם אפשר לעשות לו חיים קשים – למה לא. למרות תגובה ארוכה ומנומקת ששלחו פרקליטי גלנט, עוה"ד בעז בן צור וכרמל בן צור, זומן השר לשעבר לעדות בבית הדין של המפלגה במצודת זאב בתל-אביב. גורם בכיר הבקיא במתרחש אמר השבוע שמדובר במהלך משפיל: "שר ביטחון לשעבר שהודח מתפקידו ונאלץ להגיע פיזית לבית הדין של המפלגה בגלל עתירה של רמי בן יהודה, זו סיטואציה מביכה".
בתגובה ששלחו לבית הדין טענו פרקליטיו של גלנט שהתייצבותו מיותרת, ושהם "לא רואים צורך בכך נוכח המענה המפורט שניתן מטעמם לסוגיות השונות העולות בעתירות. אין זה ברור מה עוד ניתן ללבן עם מר גלנט בדיון שייערך בעל פה".
מטעם גלנט נמסר בתגובה כי הוא "מכבד את בית הדין ופירט באריכות את עמדתו באמצעות באי כוחו. משעה שתם הדיון בעתירות והסתיים שלב איסוף הראיות, פנה עורך דינו לבית הדין על מנת להבין מה הם החוסרים העובדתיים שבגינם בית הדין מבקש כעת, באופן חריג, לזמן את גלנט לעדות, וזאת על מנת שניתן יהיה לסייע לבית הדין בהשלמתם, בין אם בכתב ובין אם בעל פה".
*
מי יכול לשלוט על רצועת עזה ביום שאחרי? מחקר של מכון אגם, בראשות נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, שאל 2,254 ישראלים על מי הם סומכים שינהל את רצועת עזה ביום שאחרי חמאס. הם התבקשו לדרג את תשובותיהם מ-1 עד 5, ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן זוכה למידת האמון הגבוהה ביותר (2.9 נקודות בממוצע), אחריו מלך ירדן עבדאללה השני (2.4) ומיד אחריו נשיא מצרים א-סיסי (ציון 2.3). את הציון הנמוך ביותר קיבל כצפוי נשיא טורקיה ארדואן – 1.3.
הסקר בדק גם שאלה רגשית שעל פי רוב לא נכללת בסקרים: סנטימנט הציבור הישראלי ביחס למנהיגים ומקבלי החלטות בעולם. במחקר נבדקו שמונה כאלה, כולל נתניהו. רק שניים קיבלו ציון חיובי שמשמעותו "תחושה חמה וחיובית": נשיא ארה"ב טראמפ והשליח שלו למזרח התיכון סטיב וויטקוף
הסקר בדק גם שאלה רגשית שעל פי רוב לא נכללת בסקרים: סנטימנט הציבור הישראלי ביחס למנהיגים ומקבלי החלטות בעולם. במחקר נבדקו שמונה כאלה, כולל נתניהו. רק שניים קיבלו ציון חיובי שמשמעותו "תחושה חמה וחיובית": נשיא ארה"ב טראמפ והשליח שלו למזרח התיכון סטיב וויטקוף. השאר זכו לציון שלילי, כלומר "תחושה קרה ולא חיובית", על פי הסדר הבא: נתניהו, הנשיא לשעבר ביידן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן, שליט סוריה אל-ג'ולאני, נשיא טורקיה ארדואן ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן. לגבי נתניהו מצוינת הבהרה של עורכי הסקר: הוא מקבל ציון נמוך אבל עדיין זוכה לפופולריות גבוהה, מאחר שחלק ממצביעיו תומכים בו ממניעים אידיאולוגיים ופוליטיים ולא בגלל "תחושה רגשית".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.05.25
