נתחיל מהסוף: גם כעת, כשהאיום החרדי לפרק את הקואליציה עובר לפסים רשמיים, אין לראש הממשלה שפן קסמים לשלוף מול דרישותיהן של יהדות התורה וש"ס ביחס לחוק הפטור. אישית, הוא היה שמח כנראה לבצר את ממשלתו, כבעבר, תוך עיגון הפטור משירות לרבבות גברים חרדים בריאים בחקיקה, אבל מזה זמן רב שהמכשולים נראים בלתי עבירים – מול ועדת החוץ והביטחון בראשות יולי אדלשטיין, מול גורמים נוספים בקואליציה, מול הרחוב (כולל בבייס הפוליטי), מול המטכ"ל ומול בג"ץ ומה לא. בקיצור אין חוק, בטח שלא לפני הדדליין החגיגי שסימנה יהדות התורה – חג השבועות הקרוב, כלומר תוך ארבעה-חמישה ימים.
אף שקריאה מדוקדקת באיומי הרבנים מותירה אותם עמומים מעט, עדיין - שר הבינוי יצחק גולדקנופף הציג אתמול מסר רשמי בשם פטרונו האדמו"ר מגור, ממנהיגי אגודת ישראל, שכמו במשברים קודמים סביב חוקי הפטור, מוביל קו מיליטנטי. גולדקנופף דיבר הפעם גם בשם רבני דגל התורה, שבעצתם ובעצת רבו "יינתן זמן לקידום הסדרת מעמד בני הישיבות עד לחג השבועות".
בפגישה שנערכה בימים האחרונים בין המנהיגים הליטאים – הרב משה הלל הירש והרב דוב לנדו – עם בן האדמו"ר מחסידות גור, סוכם לפי גולדקנופף ש"ללא התקדמות בהסדרת מעמד בני הישיבות תתקיים פגישה עם נציגי המפלגה, ובה ייקבעו הצעדים הבאים: פרישה מהקואליציה או קידום חוק פיזור הכנסת". עוד לא פרישה, פגישה. וכדי לרכך עוד קצת, גולדקנופף קרא אתמול בכנס לשכת עורכי הדין באילת ל"הידברות אמיתית וכנה".
באופן אמיתי וכן, הידברות יכולה להניב היום מעט מאוד, משום שהרבנים עצמם מציגים עקרונות מנותקים, שגם בקואליציה הלהוטה לשרוד יהיה קשה להיענות להם. הם לא יחתמו רשמית גם על הנוסחה המיטיבה שמבקש להגיש להם שר הביטחון ישראל כ"ץ.
לא מבינים תזוזות טקטונית
המנהיגים החרדים, רבנים ופוליטיקאים כאחד, ספרדים ואשכנזים כאחד, שייכים לשכבה מבוגרת ומנותקת מההוויה הישראלית, וגם 600 ימים לא הספיקו להם כדי להבין תזוזות טקטונית שהתחוללו בחברה הכללית ובפוליטיקה. כושר המיקוח שלהם הצטמק מאוד, ואיתו גם הקשב לטיעונים מן העבר. לשיטת הפוליטיקאים החרדים, הם התגמשו ונכונים ל"הידברות" על סעיפים שלא היו נדונים בעבר, מה שנכון, אבל כל זה חסר משמעות אל מול צורכי הצבא, אל מול דעת הקהל הישראלית, אל מול המציאות. המשבר הזה היה רשום באותיות גדולות על קירות הכנסת והממשלה כבר ב-7 באוקטובר, והאסטרטגיה החרדית הישנה, שמצווה להרוויח זמן בכל מחיר, כשלה. ההתעלמות הובילה אותם עד הלום, אל מה שנראה כמו רגעי הכרעה שיכולים לטלטל את הקואליציה.
מבחינת נתניהו זה משבר קואליציוני רציני, אולי הרציני ביותר מאז הוקמה ממשלתו הנוכחית, והוא ינסה לנהל אותו – תחילה מול אדלשטיין שעימו נועד אמש בניסיון להפגין בכל זאת התקדמות בחקיקה, ובהמשך אולי בעזרת תקציבים וחוקים נוספים בענייני דת, שאולי ישאירו את שותפיו אל מושב החורף. אם זה לא יקרה, במפלגות החרדיות חוששים שנתניהו ייזום בעצמו את פיזורה של הכנסת, תוך האשמת החרדים בכך שהם אלו שסירבו ליוזמתו-כביכול, לגייס המוני חרדים לצה"ל.
כך או אחרת, זהו רגע מבחן גם לפוליטיקה החרדית ששום אטרקציה פוליטית לא מחכה לה בחוץ, זולת נתניהו. בהסלמה שכזו, יעלו על שולחן הרבנים שאלות חדשות, כלכליות, קיומיות, וצורך דחוף להגדיר סוף סוף את גבולותיה של חברת הלומדים שהתפתחה כאן בעידוד המדינה החילונית ב-77 השנים האחרונות.
יאיר אטינגרהשאלות היסודיות יותר, שממתינות במיינסטרים החרדי פחות או יותר מאז הופעת הציונות, יצטרכו כנראה להמתין לדור הבא של ההנהגה. המרן הליטאי הנוכחי, הרב לנדו, מנהיג הזרם החרדי המרכזי והלא קנאי, איים אף הוא השבוע ב"צעדים" שונים כנגד הממשלה, וכבדרך אגב כתב, במכתבו שפורסם ב"יתד נאמן", כי "רבים מאנשי השלטונות זוממים בגלוי לגייס את לומדי התורה לצבאם". צבאם ולא צבאנו. כלום לא השתנה, עדיין.
הכותב הוא פרשן לענייני דת ומדינה בכאן חדשות
פורסם לראשונה: 00:00, 29.05.25
