הורי בית הספר "קורצ'אק" בקריית שמונה קיבלו בשבוע שעבר מכתב שהותיר אותם המומים: בית הספר, שהפך לסמל עירוני של נחישות ועמידה מול טרור וירי קטיושות במשך עשורים, עתיד להיסגר בשל מספר התלמידים הנמוך - כ-50 תלמידים בכיתות ב'-ו', ואפס תלמידים שנרשמו לכיתה א' בשנה הבאה.
בעיר שעד ערב המלחמה חיו בה כ-24 אלף תושבים יישארו כעת שלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים בלבד. "איפה מדינת ישראל? איך יש להם לב להתנהג איתנו ככה?", שאל בכאב יחיאל אבוקרט, אביו של דור שלומד בכיתה ד'. "נחשפנו מחוץ לעיר למציאות אחרת לגמרי ועכשיו כשהחזירו אותנו לכאן, המציאות התפוצצה לנו בפנים. למה החזירו אותנו לפה במצב הזה במקום לשקם ולסדר קודם. זה היה מראש מתכון לצרה צרורה?".
כמו גורלם של לא מעט ממפוני הצפון, גם בית משפחת אבוקרט התפרק במהלך חודשי הפינוי. "בתחילת המלחמה עברנו לכפר יונה והמשפחה שלי התפרקה, ואשתי והילדים עברו לקריות ואני לצפת. בערב יום כיפור, דקות אחרי כניסת הצום, טיל נחת ליד הבית שבו הייתי ופגע ישירות ברכב שלי ואני נפצעתי מההדף ורסיסים", שיתף. עם תום הפינוי חזר לקריית שמונה.
שני ילדיו הגדולים של אבוקרט הצטרפו אליו כי התגעגעו לעיר ולבתי הספר ולחברים שלהם. בנו הקטן נשאר עם אימו בקריות. "הבכור שלנו למד בבית ספר הנשיא וסגרו לו אותו לפני חמש שנים, ועכשיו סוגרים לבן השני את בית הספר שלו. אני לא מאמין שאת כל הטלטלה והקשיים שעברנו עם הילד הראשון נעבור כעת שוב, אחרי שנים איומות של קורונה ומלחמה שמהן עוד לא התאוששו", אמר בתסכול. "אפילו המורים הופתעו ובכו בכיתות כששמעו על הכוונה לסגור את בית הספר. הילדים שלי החליפו ארבע מסגרות לימוד בתוך שנתיים, זה פשוט לא נורמלי. הם מאבדים את הקשרים החברתיים, את הלימודים ואת העתיד שלהם".
כמעט בכל שבוע עורך ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן ישיבת סטטוס עם מנהלי מחלקות הרשות במטרה לנהל מעקב אחרי מאמצי השיקום של העיר. הנתונים לא מותירים מקום לפרשנות: באגף החינוך דיווחו כי עשרות פעוטות ממתינים עדיין לשיבוץ במעונות היום העמוסים בגלל המחסור במטפלות; אין בעיר כל מענה חינוכי לנוער קצה שמסתובב חסר מעש - רבים מהם חזרו ללא הוריהם, שנשארו עם אחיהם הקטנים במסגרות החינוכיות ביישובים שאליהם התפנו; בעירייה מבקשים לגייס מנהל יחידה, רכזי נוער ומדריכי חינוך טיפוליים, אך לא מצליחים למשוך כוח אדם איכותי; ובאגף הרווחה מדווחים כי מתוך 34 תקני עובדות סוציאליות, רק שמונה מאוישים.
3 צפייה בגלריה
יחיאל אבוקרט ובנו דור. "הילדים החליפו 4 מסגרות לימוד בשנתיים, זה לא נורמלי"
(צילום: אביהו שפירא)
לדברי מנהלת אגף הרווחה, "תקציבי החלטת הממשלה לא הגיעו כלל לעיר ואין גם משאבים לגייס עובדים סוציאליים חדשים ולמשוך אותם אלינו". כך, הסבירה, אלפי משפחות נתמכות רווחה שמפוזרות בין עשרות יישובים ברחבי המדינה ולא שבו לעיר לא זוכות יותר לתמיכה סוציאלית. "ברוב מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות הפסיקו לתת להן שירות במרץ, למרות שהמדינה אפשרה להן להישאר עד יולי. אף אחד לא נותן לרשויות הקולטות הנחיה להמשיך ללוות את משפחות המפונים, והן נופלות בין הכיסאות".
במשרד הבריאות דאגו לתקצב את פינוי הנכים והקשישים הסיעודיים מהעיר - אך לא את החזרתם, וממילא בתיהם לרוב לא כשירים למגורים. משפחות של בני זוג גרושים ששבו לעיר וזכאיות לדיור ציבורי לא יכולות לקבל מענה בשל מצבן של דירות עמידר הפגועות, ונתמכי רווחה רבים מתדפקים על דלתות העירייה בחיפוש אחר קורת גג ונתקלים באמפתיה רבה, אך לא זוכים לפתרון.
"אנחנו עושים מאמצים אדירים לשקם את העיר, אבל התושבים המפונים רואים מה קורה כאן ולא רוצים לחזור", אמר שטרן, שזועם על החלטת הממשלה להקים שורת יישובים חדשים - שניים מהם בסמיכות לקריית שמונה. "יש פה עיר מדממת וגוססת, והם מתעסקים בהקמת יישובים חדשים? איפה התושבים יקבלו שירותים אם קריית שמונה תישאר חלשה?".
בדיון דחוף שערכה ועדת הכלכלה בכנסת בנושא שיקום העיר לא השתתפו נציגי הממשלה, למעט פרויקטורית הצפון עינב פרץ - שכתב מינויה פקע לפני יותר משבועיים - שהתחייבה כי "אנחנו הולכים לתת לקריית שמונה את מרב המשאבים כדי שתצמח. המשימה העיקרית היא להצעיד את העיר קדימה, שלא תחזור ל-6 באוקטובר".
אלעד קוז'יקרו, מנהל רשת המתנ"סים העירונית, זעק בדיון לחבל הצלה: "אנחנו נמצאים בתוך אירוע לאומי ומרגישים שאנחנו נדרשים להוביל את הספינה. זה ענק עלינו, אנחנו מודים". לדבריו, לא ייתכן שאנשי העירייה יתעסקו כל הזמן "רק בלסתום חורים, אנחנו חייבים גם לבנות תוכנית חומש ולדאוג לעתיד העיר".
שטרן מעריך כי יידרשו 10 מיליארד שקלים כדי לפתח את תוכנית השיקום שהגה, אבל מבין שייאלץ להסתפק בהרבה פחות. "אם במינהלת תקומה בדרום, עם 70 אלף נפש, קיבלו 19 מיליארד שקל, ציפיתי שאצלנו במִנְהֶלֶת הצפונית - בעיר שמהווה 40% מכלל המפונים - נקבל סכום דומה", אמר. בקופת התחייבות הממשלה לתוכנית לשיקום הצפון לחמש שנים הבאות נותרו כ-8 מיליארד שקלים, שאמורים להתחלק בין עשרות הרשויות המפונות, כשיישובי "עוטף הצפון" אמורים לקבל כ-3 מיליארד מתוכם עבור תוכניות מחוללות שינוי על-אזוריות.
מתקציב המדינה ל-2025 עדיין לא יצא שקל לטובת הצפון והרשויות המפונות, וכל החלטות הממשלה וההבטחות לשיקום תקועות, בהן התוכנית המיידית לשיקום העסקים המפונים והכלכלה וכן המענה הרב-שנתי לפיתוח ושגשוג יישובי הגליל. בראש הסיבות לכך עומדת המחלוקת בין היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה וצה"ל בסוגיית הגדרת גבולות קו העימות הנתון לתוכניות ממוקדות, וכן לגבי הקריטריונים להכרה ביישובי "עוטף הצפון". השר זאב אלקין, הממונה על מִנהלות הצפון והדרום, מוצא את עצמו נאבק בטחנות רוח ובמערכת בירוקרטית אטומה.
סגן ראש העיר קריית שמונה החדש, והממונה על החינוך בעיר, רפאל סלאב, הסביר כי ההחלטה לסגור את בית הספר "קורצ'אק" היא החלטה אסטרטגית שמבקשת לשנות את המציאות המוחלשת בעיר. "אני לא ישן כבר שלושה לילות כי אנחנו סוגרים בית ספר שאין בו די תלמידים", אמר בוועדת הכלכלה.
לדבריו "החלטנו שאין יותר דבר כזה לתת בקריית שמונה חינוך בינוני, אלא רק חינוך מצוין. אי-אפשר לתת חינוך מיטבי בכיתות של 6-5 תלמידים. זה לא עניין של תקציבים, כי תנאים כאלו הם לא נכונים לחינוך שמבקש לתת את הכלים והמרקם החברתי הטוב ביותר לכל ילד. במבנה בית הספר נקים מרכז חינוך ומצוינות אזורי. נגמרו הימים שבהם משאירים בתי ספר ריקים כדי שלא יגידו ש'סגרו בית ספר'".
עד כה, כל ההיבטים הנוגעים למענה לפיתוח ארוך הטווח של המרחב שנחרב לא זכו לשום תוכנית פעולה סדורה ומאושרת, וכל שכן המענים הדרושים בטווח המיידי בתחומים רבים לא מגיעים - ותושבים רבים מצביעים ברגליים ולא שבים צפונה. רק כמחצית מהמפונים חזרו עד כה לבתיהם מאז שהפסיקה הממשלה את תשלום מענקי האכלוס, וככל שחבל הארץ החבוט ימשיך לא לזכות למענה - החשש הוא כי היתר לא יחזרו עוד. אלו שבלית ברירה או מתוך אידאולוגיה וציונות יחזרו בחודש יולי לבתיהם ייחשפו שוב לפערים עצומים בכל תחום כמעט, שרק גדלו במשך כמעט שנתיים של פינוי.
