לא כל, אבל חלק גדול מהנזק התדמיתי של ישראל ברשתות החברתיות ובעולם נובע מעיכוב בפרסום הזווית הישראלית. גורמים הכפופים למדינה, לצבא, לגופים ביטחוניים - שממתינים זמן ארוך מדי לאישורים, לנוסח סופי מאושר ו"מושלם" של הטקסט הכתוב בכל פעם שאירוע ביטחוני או מדיני מתרחש.
אבל אין לנו את הזמן הזה. כשקורה אירוע ברצועת עזה (וגם בזירות אחרות - אך במהלך המלחמה הנוכחית אירועים מתרחשים בעזה מדי יום), הדיווחים הפלסטיניים יוצאים בשניות. טקסטים, תמונות ומהר מאוד גם קריקטורות וגרפיקות, שכולם מציגים את ישראל כאחראית לכול. זה בכלל לא משנה מה האמת מאחורי הסיפור, אם חמאס הוא האשם (כמו שקורה לא פעם) או אם האירוע בכלל קרה. הרשתות הערביות מתמלאות במהירות בתמונות קשות, פעמים רבות בלתי אפשריות לצפייה, עם כותרות מזעזעות ואשמה מרכזית אחת – ישראל.
ביום שלישי השבוע, התייחס דובר צה"ל לעיכוב בפרסום התגובה בנוגע לדיווח על ירי במרכז חלוקת הסיוע ברפיח: "לא נדווח חצאי אמיתות", הצהיר. חשוב שישראל תדייק, חשוב להיות אמינים, להראות לעולם רק פרטים שאומתו ותוחקרו - אבל זה עולה לנו ביוקר
מהירות התגובה מצידנו חשובה. זה היה אתגר של ישראל עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, אבל הוא התחדד במלחמה. בצד השני אין כל מסננת - ולכן עלינו להבין כיצד פותרים את הבעיה ומפסיקים את שרשרת האישורים הבלתי נגמרת, שלעיתים לוקחת לא מעט שעות, לכל טקסט, סרטון או תמונה שמתפרסמים מטעם גורמים צבאיים או ביטחוניים.
ביום שלישי השבוע, התייחס דובר צה"ל לעיכוב בפרסום התגובה בנוגע לדיווח על ירי במרכז חלוקת הסיוע ברפיח: "לא נדווח חצאי אמיתות", הצהיר. חשוב שישראל תדייק, חשוב להיות אמינים, להראות לעולם רק פרטים שאומתו ותוחקרו - אבל זה עולה לנו ביוקר, והצד השני חוגג על המדיניות הזו. אחרי אירוע שמוגדר ברצועת עזה כ"טבח", צריך להגיב בשניות לא בשעות. גם דקות לפעמים זה מאוחר מדי.
לא להתפשר על האמת
לא צריך להתפשר על האמת, אך אולי הפתרון נעוץ בשחרור אחריות לדרגים נמוכים יותר. לא כל דבר צריך להגיע לבכירים ביותר, וניתן להעביר את הסמכות לדרגי ביניים מקצועיים וזמינים, המסוגלים לקבל את אחריות התגובה ברגעי חירום. כך, הנרטיב של הצד השני לא ישטוף את הרשתות ללא כל קונטרה מהצד הישראלי.
היום, כשהמערכת הביטחונית והצבאית מגיבה סוף-סוף, אנחנו הרבה פעמים כבר לא רלוונטיים. זה לא משנה אם זו תהיה התגובה הכי מנוסחת ומהודקת שיש: כשהיא יוצאת אחרי שעות שבהן הרשת גועשת ורועשת, אנחנו כל כך לא רלוונטיים שלפעמים אפילו כבר לא משמיעים את התגובה שלנו בעולם - כי בקצב האירועים הנוכחי, עברו כבר מזמן לנושא הבא. זוכרים רק את הכותרת הראשונה – זו שהפלסטינים הוציאו.
ליאור בן אריבמלחמה ברשת אנחנו זקוקים לניסוחים פחות מהודקים ויותר מהירים וזכירים. לניסוחים אמיצים, גם אם יותר מסוכנים. הקריקטורה המדויקת לא תעזור, אם בזמן שעבדו עליה עלו מאות קריקטורות נגדיות. המלחמה ברשת היא מלחמה מורכבת, אבל צריך לאזן בין האמינות למהירות התגובה, כדי שלפחות יהיה לנו סיכוי לעמוד באתגרים שמולנו.
