לא מעט גורמים מדיניים וצבאיים הבטיחו לנו לאחרונה שחמאס קורס תחת הלחץ הישראלי, "איבד את השליטה המבצעית ברצועה" — ושעסקת חטופים על סף חתימה. הדיווחים הללו התניעו משפט שלמה מודרני: מי יקבע מי מהחטופים ישוחרר קודם ומי יישאר במנהרות. אבל האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר.
האמת היא שלא קורה כלום במשא ומתן לשחרור החטופים, כי לא היה כלום. כלומר, זה לא שהצדדים היו קרובים וברגע האחרון הכול התפוצץ, כמו שתואר בכל הכותרות. ישראל והאזור כולו תקועים בלולאת זמן טרגית שכל הזמן מסתובבת וחוזרת לנקודת ההתחלה. ומאיפה הגיעו כל הדיווחים על אוטוטו עסקה? על-פי רוב הם תוצאה של גורמים בממסד הישראלי, לעיתים רחוקות גם באמריקני, שהזינו את התקשורת במידע כוזב, ביחד עם משאלות לב והרצון לכותרת דרמטית.
מה שראינו בשבוע האחרון, מאז התשובה השלילית של חמאס להצעה האחרונה של השליח האמריקני סטיב וויטקוף, הוא ניסיון ליצור אווירה. "המהלך החדש הוא ניסיון ליצור משלחות שייסעו לדוחא לשיחות. זה נטו תפאורה. דרך להרוויח זמן", אומר גורם הבקיא במתרחש במו"מ. "אף אחד לא זז מילימטר וככה המתווכות והאמריקנים מנסים להראות שזה לא מת לגמרי. זה טוב לחמאס, וזה גם נוח לנתניהו".
לאחר שישראל סירבה לנוסח קודם שחמאס אישר, המתווכות הציעו נוסח שישראל הסכימה לו. אחרי שכצפוי חמאס סירב להצעה, דוברי ראש הממשלה צהלו כשארצות-הברית התייצבה לצד ישראל. ממש כפי שהיה בממשל ביידן, שראה שאין סיכוי לעסקה, והחליט שבחודשיים לפני הבחירות הוא לא נכנס לעימות עם נתניהו. כך מתנהל קשר בין האיומים הנשמעים בישראל לקראת תקיפה אפשרית באיראן, תקיפה שארה"ב מאוד לא רוצה שתתרחש כעת, בזמן המו"מ שלה עם טהרן, לבין ההתייצבות האמריקנית לצד ישראל. ארה"ב, המתנגדת לתקיפה כזו, שעצם האיום בה מכניס רעל בגלגלי המו"מ שלה עם איראן, מתייצבת לצד האדם שיחליט על התקיפה.
לחמאס אין אינטרס
מטרת המו"מ לא אמורה להיות מי סרבן, מי צודק, ומי יקבל יותר נקודות וסמיילי מארה”ב. המטרה היא שחרור החטופים, ולא משחק בכאילו. חמאס הוא ארגון טרור נורא, הוא חטף ישראלים לעזה, והוא אשם בכל מה שקורה להם. אבל זאת המציאות הנתונה. השאלה היא האם מדינת ישראל עושה הכול כדי לגרום לארגון המזוויע הזה לשחרר אותם? והבעיה היא שבישראל — גם הדרג המדיני וגם צה"ל — עסוקים באיך הדברים נראים, משחקים בהצגה הזו כבר יותר מ-600 יום.
"אם היינו מקבלים שקל על כל פעם שגורמים מדיניים או ביטחוניים הזינו את התקשורת בכך ש'אלו שעות קריטיות' וש'חמאס על סוף איבוד שליטה', היינו יכולים לרכוש מזון ללא מעט אזרחים עזתים רעבים", אומר בציניות אחד הגורמים המעורים במתרחש. "אה, בעצם ממילא ישראל משתתפת עכשיו במאות מיליונים בעלות הפרויקט ההומניטרי של פיקוד הדרום שמתחפש לחברות זרות", הוא מוסיף בלא פחות ציניות.
בשורה התחתונה, לחמאס אין אינטרס להסכים למתווה וויטקוף. "מבחינתם, אין מספיק ערבויות לסוף המלחמה", אומר גורם שבקיא בהתפתחויות. "האמריקנים לא מספקים להם בינתיים משפטים מספיק נחרצים, והם שומעים את ביבי וסמוטריץ' אומרים שהמלחמה לא תסתיים".
הנהגת חמאס הסכימה לעסקה של שלבים בינואר, עסקה שהייתה אמורה להוביל למשא ומתן על החלק השני, שבו, כך הוסכם, ישראל תסיים את המלחמה ותיסוג מעזה תמורת כל החטופים. אבל זה לא קרה. ישראל לא ניהלה משא ומתן על ההמשך ואז הפרה את הפסקת האש. אחר כך שחררו את עידן אלכסנדר, בתקווה שהדבר יביא לפריצת דרך. אבל גם זה לא קרה, "כי הרי מה בעצם ישראל אומרת להם? תנו מקצת מהחטופים, תקבלו הפסקת אש של כמה שבועות – ואז נהרוג אתכם. או אל תחתמו על הפעימה הנוספת, אל תיתנו מקצת מהחטופים, וגם אז נהרוג אתכם", אומר הגורם.
כדי לוודא שאף אחד בחמאס לא יעלה על דעתו בכלל להיכנס למו"מ, בא ראש הממשלה נתניהו, השווה והעלה, והבהיר כי אפילו הגליית הנהגת חמאס ופירוק הארגון מנשקו לא יובילו לעסקה, והוסיף את "מתווה טראמפ", שמבחינת נשיא ארצות-הברית כלל לא קיים יותר, לטרנספר מרצון מעזה. במצב הזה, למה לחמאס לנהל בכלל משא ומתן?
הגורם הבכיר מדגיש כי "כל העניין מבחינת חמאס הוא ערבויות לסוף המלחמה. הם לא מרגישים שהם קיבלו את זה ולכן הכול תקוע. הם אומרים את זה מתחילת המלחמה, בזמן שכאן מפמפמים את זה שהם מתכופפים. עכשיו ישראל שוב נכנסת לעוד מהלך צבאי, עד למתווה חדש שיבוא, ושוב הכול יהיה אותו דבר, עד שנעשה את הדבר היחיד שיכול לשחרר את החטופים - עסקה כוללת. הרמטכ"ל צוטט כאומר שאם לא תהיה עסקה, צה"ל הולך 'להכרעת חמאס'. לפחות שיהיה הגון ויגיד שפירוש הדבר השמדת החטופים וככל הנראה הכרזה על רובם כעל חטופים שמקום קבורתם לא נודע".
"מאחורי החשש שישראל תעדיף להמשיך במלחמה על פני שחרור החטופים, יש חשש נוסף, נורא לא פחות, שישראל תאבד את היכולת להחליט בין שתי האלטרנטיבות", אומר אל"ם (מיל') דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת המו"מ המטכ"לית, אחד מהאנשים המנוסים ביותר בנושא שבויים וחטופים והשבתם הביתה.
מטרת המו"מ היא שחרור החטופים, ולא משחק בכאילו. הבעיה היא שבישראל — גם הדרג המדיני וגם צה"ל — עסוקים באיך הדברים נראים, משחקים בהצגה הזו כבר יותר מ-600 יום
הדר מסביר: "הציבור והתקשורת עוסקים בשאלה אם ישראל תחתום על עסקה שתביא לשחרור החטופים ולסיום המלחמה, מה שלא סביר שיקרה בלי לחץ כבד מארה”ב, או תחליט להמשיך את המלחמה לזמן בלתי מוגדר. אבל יש גם אפשרות שהמתווכות יפעילו מספיק לחץ כדי שמתווה וויטקוף, בנוסח כזה או אחר, יתקבל וחמאס ישחרר פעימה נוספת של חטופים בתמורה להבטחה ישראלית מגובה בערבויות אמריקניות חזקות למו"מ שיסיים את המלחמה. אפשרות נוספת היא שהלחץ הבין-לאומי יביא את ארה"ב להכריח אותנו לסגור את המלחמה בלי עסקה, כי לאמריקנים יימאס".
לדברי הדר, "בשני המקרים האלה התוצאה תהיה זהה וטרגית: ישראל תשמוט מידיה את הקלף המרכזי שיש בידיה היום, האיום במלחמה כוללת בעזה. במצב הזה, חמאס יכול לדרוש בעצם הכול תמורת החטופים שייוותרו מאחור במקרה של פעימה, או כלל החטופים במקרה של סגירת המלחמה בלי עסקה, ואנחנו איבדנו את המנוף. זה עלול לגזור את גורלם של החטופים לשנים רבות נוספות של סבל, במקרה הטוב".
רוב הלחץ על ישראל
בכירים בהווה ולשעבר במערכת הביטחון מצטרפים לאזהרות החריפות של אל"ם (במיל') הדר. אחד מהם אומר כי "הזמן החולף בלי עסקה ובלי התפתחויות צפוי להביא לירידה בתחושת הלחץ בחמאס. רוב הלחץ המדיני הוא כרגע על ישראל".
רונן ברגמןצילום: יאיר שגיאשלושת הבכירים שעימם שוחחנו מתחו גם ביקורת חריפה על התנהלות הממשל האמריקני, ש"ללא ספק הביא את העסקה האחרונה, אבל גם נופל בדיוק לאותם בורות שאליהם נפל ממשל ביידן", כדברי אחר מהבכירים.
ובינתיים, כאמור, אין תזוזה שתשיב את החטופים לבתיהם. "בחמאס מאוד עקביים ומסתבר שהלחץ לא עובד עליהם. וזה עוד אחרי ש'שינינו את המשוואה האסטרטגית עם השליטה על הסיוע ההומניטרי'", מתייחס הגורם למה שהוא מכנה "הספין החדש" — הפטנט שעכשיו גם הצבא וגם הדרג המדיני אומרים בביטחון שיביסו את חמאס.
