אין משימה חברתית דחופה וחשובה יותר מאשר שילוב החרדים בצה"ל. זה נכון מוסרית ודרוש ביטחונית. כדי שזה יקרה, לא רק החרדים נדרשים להשתנות אלא גם צה"ל וכולנו. זו האמת. אני כותב זאת על סמך עשרות שנות ניסיון בשילוב חרדים במשפט ובאקדמיה הישראליים.
לקח לי זמן רב ליישב את הדיסוננס בין מי שבחרו לחיות חיי מצוות מפרכים לטובת המשך קיום עם ישראל, לבין סירובם לקחת חלק בחובה הקדושה מכולן שבלעדיה להשקפתי עם ישראל לא יתקיים. בתחילה, פתרתי את הקונפליקט פשוט באמצעות חוסר אמונה בכנות החרדים. סברתי ש"הם" אינם באמת מאמינים ב"זאת התורה אדם כי ימות באוהל" אלא נוח להם להסתתר באוהלה כדי לחמוק מקיום החובות שמוטלות על כולנו.
עם השנים הבנתי את טעותי ושאין באמת קונפליקט. החרדים באמת מאמינים שחיים לא לפי אורח חייהם גרועים ממוות, וזו הסיבה שהם מסרבים לשלוח את ילדיהם לצבא. לא בשל החשש שהם חלילה ימותו בקרב (כמו ילדינו) אלא מחשש שהם יחיו לאחריו כמו ילדינו כלא-חרדים. וכמו שכולנו נסרב לשלוח את ילדינו לקרב אם לא יצוידו באפוד שישמור על גופם, כך הם ימאנו לשלוח את בניהם לצבא בלי שיציידום באפוד אמוני שישמור על נפשם.
כשהתפרסם שהחטיבה גייסה מספר נשות לוחמים למילואים, כדי שהן יתמכו במשפחות שאר הלוחמים, נזעקו טהרני ה"שוויון" בזעקות געוואלד ותהו מדוע זה לא ניתן לכל נשות הלוחמים?
בדיוק לצורך זה הוקמה חטיבת החשמונאים. ראש אכ"א אלוף יניב עשור הצליח להשיג הסכמה בשתיקה של רבנים רבים, כשהתחייב שצה"ל יוודא ש"נכנס חרדי — יוצא חרדי!" לכן אין בחטיבה לא-חרדים (לא נשים, לא חילונים ולא דתיים-לאומים) ורק בשלב הראשון, מחוסר ברירה, משולבים מפקדים דתיים שמכשירים את הדור החרדי הראשון כשגם הם מחויבים ש"לא להביא את ערכי הרב קוק לחטיבה", ובמובן הסימבולי והמעשי כאחד - לעשות שימוש רק בטלפונים כשרים.
האפוד האמוני משודרג גם באמצעות גדוד המילואים בחטיבה, שאליו גויסו לוחמים לשעבר שכיום מנהלים אורח חיים חרדי, כדי שיהוו מודל חיקוי לצעירים ויסייעו בשמירה על אורחותיהם. אלה מעט דוגמאות מהמאמץ הצה"לי הרב שמושקע בנושא והוא שנותן סיכוי של ממש שהמיינסטרים החרדי יתגייס — ולא רק מי שנפלט או נפרד ממנו (כמו שקורה במסגרות לוחמים אחרות).
טהרני ה"שוויון" בזעקות געוואלד
אלא שכבר בשלב בתולי זה יש מי שמנסים להכשיל את הניסיון. וכך למשל, כשהתפרסם שהחטיבה גייסה מספר נשות לוחמים למילואים, כדי שהן יתמכו במשפחות שאר הלוחמים, נזעקו טהרני ה"שוויון" בזעקות געוואלד ותהו מדוע זה לא ניתן לכל נשות הלוחמים? העובדה שמדובר במשפחות חרדיות, שאין להן בשלב התפתחותי זה חגורות תמיכה בעורף, ושאין גם דרך להביא מש"קיות ת"ש "רגילות" כשמדובר בחרדים - לא באמת שינתה להם. העיקר שנמצאה לשיטתם שוב "הוכחה" שהחרדים מקבלים "משהו אחר" ועל בסיסה קמה הדרישה לשלול זאת בשם "השוויון" לכאורה.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי לא הייתי נדרש לכך לולא כך עבדה גם השיטה של מי שניסו (וגם הצליחו, במידה רבה) להרוג את רעיון האקדמיה החרדית, שביקש לאפשר לחרדיות ולחרדים לרכוש השכלה אקדמית באמצעות התאמת מוסדות לימוד נפרדים ופרטיים לאורחות חייהם כדי שיוכלו להשתלב לאחר מכן בשוק התעסוקה הכללי. קבוצות אינטרס קטנות רבות-השפעה וחסרות אחריות גרמו להשתת הנחיות שונות (כמו איסור על קיום ימים נפרדים לגברים ונשים בספריות באותם מוסדות פרטיים), והביאו לירידה במספר החרדים באקדמיה, כשמרבית הנותרים אינם מהמיינסטרים. את המחיר משלמים לא רק החרדיות והחרדים שנכפה עליהם להישאר בגטאות תעסוקתיים נעדרי אופק, אלא גם החברה הישראלית כולה שזקוקה להם.
אסור לאפשר לגורמים אלה לפעול בצורה דומה בנושא השירות הצבאי. החרדים ייכנסו תחת אלונקת הלוחמים, רק כשזו תהא נפרדת מזו שלנו ומותאמת לכתפיהם. אם ייתנו לאנשים המעולים בבא"ח מכבים להמשיך לפעול בלי להפריע, זה עשוי לקרות ויחד - גם אם באלונקות נפרדות - יעברו כולם “חלוצים לפני אחיכם בני ישראל, כל בני חיל” (דברים ג’).
