בימים אלו ובמהלך החודשים הקרובים מספר יישובים בעוטף עזה צפויים לשוב הביתה, לראשונה מאז פונו באוקטובר 2023. מדובר על יישובים צמודי גדר, כמו למשל הקיבוצים נירים, עין השלושה, כיסופים, חולית ועוד.
הנהגות היישובים, יחד עם הרשויות המקומיות, עובדים מסביב לשעון כדי להכשיר את הקרקע לקראת שובם. המשימה העיקרית שלהם היא בנייה מחודשת של מערכת החינוך הפנימית הבלתי פורמלית: גני ילדים ובתי ילדים. בתקופה שמערכת החינוך סובלת ממצוקה אדירה ומחסור בכוח אדם, היישובים מנסים "לגרד" אנשי חינוך ומדריכים מכל פינה בארץ, ולמשוך אותם לעוטף.
במקביל, בצה"ל עושים מאמצים גדולים בתקווה לזכות שוב באמונם של התושבים בעוטף עזה שהופקרו בפלישה האכזרית בשבת ההיא. מה הכלי הכי חשוב לצה"ל ולתושבים? אמון וכנות. לדבר ישר ולעניין, לא לטייח, לא ליפות את הדברים. מי שחי בישובים לאורך גבולות הארץ צריך לקבל, כמו שאומרים, את כל האמת בפרצוף, ולאפשר לו להחליט- האם הוא חלק מזה או לא. שאלת החזרה הביתה - כן או לא - עבור התושבים בדרום, וגם בצפון, מורכבת ובהחלט לא פשוטה. מפקד אוגדת עזה, תא"ל ברק חירם, נפגש השבוע עם תושבי קיבוץ כפר עזה. במהלך השיחה תא"ל חירם אמר דברים חשובים, שמצאתי לנכון להביא אותם כאן. אמנם הוא קצין בכיר בצה"ל ולא נבחר ציבור או חלק מההנהגה האזורית או המקומית, אבל ראוי שדבריו העמוקים יובאו, כחומר למחשבה, גם עבור אלה שאינם מסכימים. "גם כבן הארץ הזאת, וגם כבן לעם היהודי, אני יודע שאין שום דבר ביקום שיכול להבטיח לי היום את הקיום שלי בעתיד", אמר תא"ל חירם. הוא הוסיף: "אני מבין שכדי להבטיח את הקיום שלי בעתיד ואת הקיום של ילדיי, זה לעמוד על המשמר תמיד. לעמוד על המשמר זה לא רק להחזיק רובה. זה גם מערכת הפיקוח על אלה שמחזיקים רובים תהיה טובה ואיכותית, זו מערכת שתדאג שאנשים איכותיים יישארו במערכות הביטחון, זו מערכת שתדאג שאנשים איכותיים יהיו בעמדות מפתח והנהגה. אני לצערי, למרות שאני נציג הביטחון שלכם, לא יודע להבטיח היום. אנחנו צריכים לבנות ביחד את המנגנונים שיבטיחו שאנחנו נעשה הכל כדי שזה לא יקרה שוב. לא באתי למכור לכם שום דבר", הוא הוסיף. "בסוף זה הבית שלכם, שאתם חוזרים אליו. אבל דבר אחד אני מבקש להעביר מסר, שהחזרה לכפר עזה, היא לא רק אצלי ביד והיא לא רק אצלכם - זו עבודה משותפת ביחד".
מתן צוריהעבודה המשותפת ביישובי הספר, כפי שהגדיר זאת הקצין הבכיר, היא שילוב של כמה דברים. הראשון שבהם הוא היחס הממשלתי כלפי האזורים האלו. במילים אחרות, פריפריה מול מרכז. עד כמה שזה נשמע מוזר, "לשפוך" כסף על האזור זה הכי קל, אבל לא הפתרון: עוד כבישים, עוד מגרשי כדורגל, עוד מועדונים - זה נפלא וחשוב. אבל מה לגבי תוכן ועומק, חינוך וקדמה? הכל מתחיל ונגמר בבני אדם, ובאיכות. משפחות צעירות יבואו לקבוע את חייהם בעוטף כל עוד יהיה כאן שילוב של ביטחון, עומק ותוכן בחיים וברמה גבוהה, כמו שקיימים בהרבה מקומות באזור חיוג מרכז הארץ.
בתקופה הקרובה עתידים לשוב לביתם התושבים המפונים בעוטף עזה, וכשהם ייכנסו בשער הצהוב של היישוב הם יראו את עבודות השיקום שבוצעו וריח של חדש באוויר ימלא את ליבם. המראות והריחות הנעימים והיפים ייעלמו מהר מאוד, והחיים האמיתיים יתחילו מחדש. אם לא יהיה תוכן, משמעות ואטרקטיביות, לא תהיה תקומה ביישובים.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.06.25
