היום מציין אריאל קוניו 28. שנה שנייה ברציפות שהוא מציין את יום הולדתו בשבי חמאס, הרחק מהבית, הרחק מכל מה שמוכר ואהוב. בכל הזמן הזה אמו, סילביה קוניו, לא מפסיקה להילחם עליו ועל אחיו דוד.
אתמול היא פגשה את נשיא ארגנטינה שמבקר בישראל, נתנה לו חולצות, שרשראות, מגנטים עם תמונות הילדים, כיפה - וכל סמל אפשרי שמזכיר את החטופים. "הוא בן אדם עם לב טוב", היא אומרת, "היו לו דמעות בעיניים. כל מפגש איתו מרגש מחדש".
2 צפייה בגלריה
סילביה קוניו, אימם של דוד ואריאל החטופים, מציינת יום הולדת לאריאל
סילביה קוניו, אימם של דוד ואריאל החטופים, מציינת יום הולדת לאריאל
אמא מחכה. סילביה קוניו
(צילום: תומר שונם הלוי)
במשך חודשים ארוכים היא מחכה לאות חיים מאריאל. היא מתגעגעת לכל הדברים שהיא לא יכולה לעשות איתו: "לא חיבוק, לא נשיקה, לא להכין לו קפה כמו שהוא אוהב. עצוב, קשה. קיוויתי שיחזור לפני יום ההולדת, ועוד אני מחכה. הלוואי שזה עוד יקרה היום".
סילביה מספרת איך הכל התחיל לפני 28 שנה, בלילה בחג שבועות. "הייתי בשבוע 40, ירדו לי המים בערב, ובשלוש לפנות בוקר הוא נולד. הוא היה צריך להיות תאום, אבל התאום לא שרד. הוא היה כזה חמוד, שקט, שמנמן. אחר כך הוא גדל להיות רזה וחתיך. אני תמיד אומרת שהוא הכי חתיך במשפחה, למרות שכל האחרים גם חתיכים", משתפת סילביה. "עד גיל תשע או עשר הוא היה זוחל מהמיטה שלו אליי בלילה, לוחש 'אמא, אמא', נכנס מתחת לשמיכה. אני מתגעגעת לתינוק שלי, שיחזור לשחק לי בשיער. מאז 7 באוקטובר אני לא מסתפרת, לא נוגעת בשיער עד שהם חוזרים. זה כבר ארוך מדי, כמו השבי שלהם. כבר הייתי יכולה לעבור בזמן הזה היריון ולידה של שניהם - והם עוד לא בבית".
2 צפייה בגלריה
yk14404310
yk14404310
אריאל קוניו
בתוך הכאב, סילביה לא שוכחת את הכלות - ובראשן ארבל, בת זוגו של אריאל שחזרה עצמה מהשבי. "המאבק שלנו הוא משותף. היא כמו בת בשבילי. גם שרון, כלתו של דוד. יש לי ארבע כלות, תמיד חלמתי שתהיה לי בת, וזכיתי בארבע. אני שולחת להן כוחות להמשיך במאבק עד שכולם יחזרו".
ומה היא מאחלת לאריאל לשנה החדשה שלו? "שיתחתן עם ארבל, שיחיה טוב. הוא בן אדם כל כך רגיש, טוב לב, עושה כל דבר עם שמחה. תמיד חינכתי אותו לעשות מה שהוא אוהב, לא מה שאומרים לו. יש לו כבוד לאחרים - לילדים, למבוגרים. אני מאחלת לו את כל הטוב שבעולם. ושיחזור מהר, בריא, עם דוד, עם כולם".
לכבוד יום ההולדת של אריאל, ייערך היום משחק כדורגל. חבריו מכל המסגרות מתכנסים לשחק בדיוק כמו שהוא היה רוצה. "הוא אוהב כדורגל, וגם פלייסטיישן", אומרת סילביה. "הוא היה רוצה את זה - מפגש אינטימי, פרטי, משפחתי, עם החברים הקרובים שלו. יש לו המון חברים. הוא חסר לכולם".
פורסם לראשונה: 00:03, 12.06.25