כמה ימים לפני סיום כהונתו, הציג ראש השב"כ רונן בר את תוצאות הבדיקה הפנימית בשב"כ באשר להעברת הכספים באישור ממשלת ישראל מקטאר לרצועת עזה. הוא חשף באופן רשמי כי שב"כ הזהיר ב"מספר רב של הזדמנויות" את "מקבלי ההחלטות בדרג המדיני", דהיינו ראש הממשלה בנימין נתניהו והקבינט, כי הכספים הקטאריים מחזקים את חמאס ומממנים פעולות צבאיות.
1 צפייה בגלריה


"שב"כ התנגד, היו הוכחות שהכסף עובר בעקיפין לזרוע הצבאית של חמאס"
(צילום: יאיר שגיא, ABIR SULTAN/AFP, shutterstock)
את הדברים כתב ראש השב"כ במכתב תשובה לח"כ חילי טרופר, שפנה אליו בעקבות מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בסוף מאי, שבה הציג גרסה לכשלי 7 באוקטובר (אירוע שקיבל את השם "נאום הכפכפים"), וכתב כי נתניהו העלה טענות קשות נגד שירות הביטחון הכללי: "ראש הממשלה טען כי הכסף מקטאר עבר לחמאס בהמלצת השב"כ, ושאתם וגורמי ביטחון אחרים 'היללו' את קטאר, בשפתו של ראש הממשלה. בנוסף טען ראש הממשלה, שהכסף שימש לצרכים אזרחיים בלבד (100 אלף נצרכים, חשמל וביוב לדבריו) ולא הועבר לצרכים צבאיים ובנין הכוח של ארגון הטרור".
התשובה של ראש השב"כ מפורטת, וכך הוא כתב: "לאורך השנים התנגד שב"כ להעברת כספים מקטאר לרצועת עזה. לאחר שהדרג המדיני אפשר זאת, השב"כ המליץ על מנגנונים להפחתת הסיכון והציע חלופות להעברת כספים. שב"כ עדכן במספר רב של הזדמנויות ולאורך שנים את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני ובמערכת הביטחון כי הכספים הקטאריים, אשר נועדו לכאורה לצרכים שוטפים ולשיקום, מחזקים את החמאס ומוצאים דרכם למימון פעולות צבאיות".
מאחורי התשובה הזו, ראוי להסביר, התקיימה בדיקה פנימית בשב"כ שהתמקדה בתקופת כהונתו של ראש השב"כ הקודם נדב ארגמן, ובמכלול השיחות, ההערכות והמסמכים שנופקו לממשלות נתניהו ובנט בנושא הכספים הקטאריים.
"שב"כ הציע חלופות להעברת הכספים - ועדכן במספר רב של הזדמנויות את הדרג המדיני כי הכספים הקטאריים מחזקים את חמאס ומממנים פעולות צבאיות" // מתוך מכתבו הרשמי של רונן בר
בבדיקה הזו התברר מעל לכל ספק שארגמן, ואחריו בר, הציגו גישה עקבית: ראשית, הם התנגדו להעברת הכספים. לאחר שנדחה, שב"כ הציע דרכים לפקח על ההעברה, כך שהכספים לא יגיעו לחמאס. גם רעיונות אלה לא יושמו. לאחר מכן, כאשר הכסף החל להגיע לחמאס, כולל לזרוע הצבאית, שב"כ התריע – ללא שינוי בעמדת נתניהו.
"יתרה מכך", כותב בר, "שב"כ הציג הוכחות לכך שהכסף עובר בעקיפין לזרוע הצבאית". שב"כ גם הסביר שהעברת הכספים מהווה פגיעה אסטרטגית אזורית באינטרסים של ישראל, ומחזקת את איראן וקטאר מול בעלות בריתה של ישראל. "לדוגמה", הוא כותב, "בספטמבר 2020 התייחס השב"כ בשלילה לחידוש העברת הכספים הקטאריים לחמאס בתגובה להפסקת הפרחת בלוני נפץ ותבערה, וטען כי התנהגות זו 'מלמדת' את חמאס כיצד להתנהל בסבבי לחימה".
מכתבו של בר סותר לחלוטין את טענותיו של נתניהו במסיבת העיתונאים ש"הכסף שעבר לחמאס - הועבר בהמלצת השב"כ והמוסד. והיו דיונים רבים על זה...זה היה כסף קטן. למה הכסף הזה הלך? ל-100 אלף נצרכים, לביוב, לחשמל".
במכתבו לטרופר, בר מסכם: "בתקופה שאחרי צוק איתן, עמדת שב"כ בנושא הייתה קוהרנטית וחד-משמעית ביחס לנזק העברת הכספים הקטאריים והסיכון שבכך".
תשובת בר נשענת על תיעוד רב שנמצא בידי שירות הביטחון הכללי, והתיעוד הזה הוא שמסביר חלק מהתנגדות נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית. תיעוד אחר שטרם נחשף כולל את האזהרות המפורשות שנמסרו לראש הממשלה, ונחשפו על ידי הח"מ בעבר. אחת מהן, בחודש יולי 2023, הייתה שיחה בה ראש השב"כ מסר התרעה כללית למלחמה. ראש הממשלה לא הכחיש את האזהרה, אך הדגיש כי ההתרעה לא התייחסה לרצועת עזה, ואנשיו אמרו כי אין משמעות להתרעה כללית שכזו.
הטור המלא של נדב איל ‑ מחר ב"מוסף לשבת".
פורסם לראשונה: 00:05, 12.06.25







