עיני כל המזרח התיכון נשואות כרגע לישראל. מדינות ערב והאיסלאם ממתינות לראות מי ימצמץ ראשון וידו של מי תהיה על העליונה. מבחינה צבאית ברור שהסוגיה הקריטית ביותר עבור ישראל היא עד כמה פרויקט הגרעין של איראן ייעצר ויעוכב. זו צריכה להיות המטרה הצבאית העליונה של ישראל – פגיעה קשה ככל האפשר בפרויקט הגרעין. אלא שבמלחמה מסוג זה, כאשר איראן מפציצה במכוון בית חולים והעולם צופה בנו, ישראל צריכה להבהיר שהאייתוללות אינם חסינים. אי-אפשר להתמקד רק בפרויקט הגרעין. עם כל הכבוד לבניין רשות השידור בטהרן, כדי שהשכונה שבה אנחנו חיים תבין את המסר, ישראל צריכה לכוון לראש הנחש, תרתי משמע. או, כפי שאמר לי אחד העיתונאים הערבים המובילים באזור – ישראל חייבת לפגוע במנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי.
נכון, פגיעה בחמינאי או חיסולו יגרמו בטווח הזמן הקצר לתמיכה רבתי של השיעים באיראן. ייתכן שחמינאי יעלה לדרגת קדוש, אלא שגם כך הוא נהנה ממעמד של מרג'ע א-תקליד – בתרגום חופשי מאוד, מקור הסמכות העליונה הבכיר ביותר בעולם השיעי (למרות שלפני שירש את חומייני לא נחשב לאיש דת בכיר במיוחד). צריך לזכור שהוא זה שמכתיב את המדיניות של איראן במשך עשרות שנים ומתווה אותה ביד אומן. הוא זה שהאיץ (או האט לסירוגין) את תוכנית הגרעין, ובתקופתו איראן הפכה למעצמת טרור עולמית.
במשך 46 שנים לערך, מאז המהפכה האיסלאמית באיראן ב-1979, מנהלת טהרן מלחמה של ממש מול מדינות סוניות שונות, בעיקר מול ערב-הסעודית אך גם מול מצרים, ירדן, איחוד-האמירויות ועוד. אך בעוד חומייני ניהל מלחמה אחת משמעותית מול השכנה עיראק במשך שמונה שנים, חמינאי שנטל את מושכות ההנהגה באיראן ב-1989, יצא למלחמה לא רשמית נגד העולם הערבי הסוני כולו כמעט, וכמובן נגד ארה"ב וישראל. חמינאי הפך את המזרח התיכון לחצר האחורית של איראן שדרכה היא מנהלת מלחמה לא ישירה מול ישראל ומול ארה"ב ומול העולם הסוני המתון. איראן הרסה את מדינת לבנון מהיסוד, שינתה את פניה של סוריה והובילה שם להישרדותו של עריץ מתועב, בשאר אל-אסד, שסולק לאחר התרסקות הפרוקסי האיראני חיזבאללה. היא השתלטה על חלקים נרחבים בעיראק שהפכו לשטח הפקר בעקבות כניסת מליציות שיעיות, והובילה לפירוקה של תימן. היא מנסה להמשיך לערער את השלטון הסוני בבחריין למרות הרוב השיעי בה ובאופן מסוים אפילו מטילה את אימתה על קטאר, שבית המלוכה שלה מנסה להתחנף לאיראנים בכל דרך כדי לשרוד.
איראן הכריזה מלחמה על העולם כולו כבר בשנות ה-80 המוקדמות כאשר הפעילה את המחבלים המתאבדים הראשונים של חיזבאללה בלבנון. לא רק נגד צה"ל (נובמבר 1982) אלא גם נגד ארה"ב (הפיגוע בבניין השגרירות בביירות והפיגוע במטה הנחתים האמריקני והצרפתי – 1983). איראן הקימה שלוחי טרור לא רק בעזה אלא גם בדרום אמריקה ואפילו במרכז אמריקה, ואחד החששות המרכזיים של המודיעין האמריקני הוא שאיראן הבריחה דרך הגבול עם מקסיקו מפגעים פוטנציאליים שיתקפו מטרות אמריקניות. שליחי איראן ניסו להתנקש על אדמת ארה"ב בפעילי אופוזיציה איראניים והרשימה עוד ארוכה.
חמינאי הוא זה שמוביל את הקו הנוקשה באיראן זה 36 שנים. הוא זה שדחק את המחנה הרפורמיסטי הצידה וחיזק את המחנה השמרני והוא זה שמונע ביד הכי קשה שניתן לדמיין את התחזקות האופוזיציה או מחאה ברחובות
בשורה התחתונה, ישראל תעשה טובה גדולה לעולם כולו אם תצליח לפגוע לא רק בגרעין האיראני אלא גם בראש אימפריית הטרור הזו, עלי חמינאי בן ה-86. חמינאי הוא זה שמוביל את הקו הנוקשה באיראן זה 36 שנים. הוא זה שדחק את המחנה הרפורמיסטי הצידה וחיזק את המחנה השמרני, הוא זה שמונע ביד הכי קשה שניתן לדמיין את התחזקות האופוזיציה או מחאה ברחובות והוא זה שמאיים כעת על ארה"ב שאם תצטרף להתקפה על איראן יהיו לכך השלכות קשות ובלתי הפיכות.
במילים אחרות, חמינאי מאיים להבעיר את המזרח התיכון כולו במקרה של תקיפה אמריקנית. אך דווקא פגיעה בחמינאי (אם אפשרית בשלב זה), יכולה לסלול את הדרך להנהגה מעט יותר שפויה באיראן, אולי מקרב הרפורמיסטים, שתהיה מוכנה לדבר עם המערב ולעצור את העשרת האורניום. נכון, ישנו תמיד סיכוי לכך שבאיראן תקום הנהגה קיצונית עוד יותר; אך לנוכח תהליך ההקצנה שעברה הנהגת איראן הקיצונית גם כך בשנים האחרונות, בהנחיית חמינאי, קשה לראות זאת קורה.
