צה"ל, המוסד ואפילו ממשלת ישראל רשמו לעצמם את אחד ההישגים המשמעותיים והגדולים ביותר של מדינת ישראל בשנים האחרונות, ואולי אפילו בעשורים האחרונים: פרויקט הגרעין של איראן נעצר והלך לאחור לתקופה שקשה לאמוד אותה. השורה התחתונה - איראן בבוקר שאחרי, התרחקה באופן משמעותי מפצצה גרעינית. חיל האוויר, המוסד ואמ"ן הוכיחו שבמלחמה המתרחשת הרחק מהגבול, ישנה משמעות אדירה לטכנולוגיה, לטייסים, למטוסים וכלי הטיס, כמו גם לאנשי 8200 והיחידות הטכנולוגיות האחרות של אמ"ן, שידעו כיצד להכות באיראן, ובמקומות הרגישים ביותר. המחיר בנפש הוא כבד ובכל זאת, התחזיות דיברו על מספר נפגעים גבוה בהרבה, כמו גם על עלות המערכה למשק. מתקני הגרעין באיספהאן, בנתנז וזה שבפורדו, הושמדו, בעוד תעשיית הטילים הבליסטיים האיראנית ספגה אף היא מהלומה קשה.
אלא שכל זה רק יגביר את הרעב של המשטר האיראני לשקם את כוחו ובהקדם, בכל טריק ובכל דרך אפשרית, מעל ומתחת לאדמה. טהרן עוסקת באובססיביות מזה עשרות שנים בהקמת פרויקט הגרעין שלה. היא השקיעה מאות מיליארדי דולרים בתחום הזה, פיזרה בשטחה מתקני גרעין כדי להקשות על ישראל וארה"ב לפגוע בהם, הקימה תעשיית טילים בליסטיים, החזיקה ארגוני טרור ומיליציות שפעלו בשמה בלבנון (חיזבאללה), עיראק, סוריה ותימן, והכול כדי לשמר את פרויקט הגרעין שלה בטוח.
אין בכוונתו של חמינאי או של יורשיו לוותר לאחר 12 ימי לחימה על פרויקט שנלחמו עליו במשך 40 שנים ויותר. ייתכן שחלק מהאורניום המועשר שרד, חלק גדול מארסנל הטילים האיראני עדיין בידיהם והאיראנים, שחקני שחמט ידועים ומוכרים, ינסו להשתמש בהם
ולכן המסקנה המתבקשת היא שאין בכוונתו של חמינאי או של יורשיו לוותר לאחר 12 ימי לחימה על פרויקט שנלחמו עליו במשך 40 שנים ויותר. ייתכן שחלק מהאורניום המועשר שרד, חלק גדול מארסנל הטילים האיראני עדיין בידיהם והאיראנים, שחקני שחמט ידועים ומוכרים, ינסו להשתמש בהם. עבור המנהיגים השיעים הקיצונים של איראן, 12 יום הם טיפה של זמן במערכה של עשרות, אם לא מאות שנים, נגד הציונים ונגד אמריקה ולכן, למרות שחלק משמעותי מההשקעה שלהם ירד כרגע לטמיון, אין זה אומר שהם הניפו דגל לבן. אסור לשכוח את החגיגות שנערכו בישראל רגע לאחר סיום מבצע שומר החומות במאי 2021, כשבישראל ובכלל זה בצה"ל ובאמ"ן, היו בטוחים שחמאס הוכה קשות, שהוא מורתע ולא יתפתה להתכתש שוב צבאית עם ישראל.
גאווה, לא שאננות
וזה כבר מעביר את הכדור למגרש הישראלי והאמריקני. אמ"ן והמוסד הצליחו לספק מידע נדיר על הפעולות האיראניות בתחום הגרעין והטילים, אך אין כל ודאות שהם יצליחו לעשות זאת כל פעם מחדש. המשטר האיראני יסיק מסקנות, ינסה לחסום את הפרצות המודיעיניות ואת רשתות הריגול שפעלו באיראן ויתכונן היטב למערכה הבאה. במקביל, ייתכן שאיראן תיערך לתקיפת פתע של ישראל ולו רק כדי לנקום בהישגים הישראליים האחרונים. החגיגות בדבר "הניצחון המוחלט", או כניעה מוחלטת של האיראנים, עלולות להיות מוקדמות מדי ורק לגרות את התיאבון האיראני לנקמה.
בסופו של דבר, המפתח להצלחת סיבוב המלחמה הזה בין ישראל ואיראן, נמצא בידיו של אדם אחד - דונלד טראמפ. אם הוא יגיע להסכם עם איראן שיאפשר לה להמשיך ולהעשיר אורניום על אדמתה ואפילו להמשיך בפרויקט הטילים שלה, הרי שמדובר בהישג איראני מרשים. לעומת זאת, אם יצליח נשיא ארה"ב לגרום לטהרן להתקפל מדרישתה להעשיר אורניום בשטחה - הרי שמדובר בהצלחה גדולה. וכמו שלמדנו בשעות הצהריים אתמול, כשכפה על ישראל שלא להגיב בחומרה על הפסקת האש מצד איראן, הנשיא האמריקני הוא בלתי צפוי וקשה לדעת לאן יוביל את השיחות עם משטר האייתוללות.
אבי יששכרוףצילום: גבריאל בהרליהועדיין, אם לשמור על אופטימיות, המכה הקשה שחטפה איראן יכולה להאיץ את המו"מ לנורמליזציה מול מדינות ערב כמו סעודיה. אך במקביל, כדי להגיע ל"מזרח תיכון חדש", יידרש מהלך מדיני משלים של ישראל בעזה. סיום של המלחמה שם ושחרור החטופים, לצד הכנסה של כוחות ערביים ואפילו נוכחות של כוחות פלסטיניים מטעם הרשות, יאיצו את המהלך הזה שיחליש עוד יותר את מה שנותר מ"הציר השיעי". ואולי דווקא עכשיו כשנתניהו מרגיש חזק מספיק מבחינה פוליטית, הוא יוכל להרשות לעצמו ללכת גם על מהלך שכזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.06.25
