בשנת 2018, במהלך אירוע משפחתי באולם "חצר המלכה", גבר בן 33 ובת דודתו בת ה-18 נכנסו יחד לתא שירותי הגברים באולם, כאשר האישה שיכורה, מסוממת ומתקשה ללכת. אחרי כ-40 דקות, אשתו של הגבר מצאה אותם והוציאה את האישה מהתא, מעולפת.
לאחר שהשניים שתו אלכוהול ועישנו קנאביס, הלך בן הדוד אל שירותי הגברים והיא מאחוריו. בצילומי האבטחה היא נראית מדדה, כמעט נופלת, ומעורפלת. הם היו יחד בתא השירותים במשך 36 דקות. אשתו העידה: ״דפקתי בדלת בתא הראשון, קראתי והתכופפתי, הסתכלתי למטה. ראיתי אותה על הרצפה שוכבת עם הראש לצד, נראית מעולפת, וראיתי את הרגליים שלו. ניסיתי לפתוח את הדלת וביקשתי ממנו לפתוח אותה, השתוללתי, נכנסתי להיסטריה". ברגע זה מתאספים החוגגים באולם ומוציאים אותה מתא השירותים מעולפת ומקציפה מפיה, ללא בגדיה התחתונים.
אין עדויות לגבי מה שאירע בתא, מלבד עדותו מול עדותה. הגבר טען כי בוצע אקט מיני בהסכמה, שכן לטענתו היא נכנסה איתו לתא שירותי הגברים. בת דודתו העידה שהיא זוכרת את האירוע במעורפל, אינה יודעת מדוע נכנסה עימו לתא, וסיפרה בקשר לאירוע כי היא לא זוכרת הרבה והייתה מעורפלת ומטושטשת לחלוטין.
היא העידה: "אני זוכרת ממש מעט, הרגשתי נורא והתיישבתי בתא, היה לי קשה לעמוד. הוא החל להתקרב אליי, והרגשתי כאב חד ממש", היא הוסיפה, "התחלתי לבקש ממנו שיפסיק, ניסיתי אפילו לאחוז במשהו ולהיאבק בו, אבל כבר לא היו לי כוחות, לא יכולתי לצעוק יותר, וכנראה שמשם איבדתי את ההכרה שלי". בנוסף, הצעירה גם ציינה שהיא מעולם לא קיימה יחסים עם איש, ויש לה חבר במשך תקופה ארוכה, "למה שארצה שהפעם הראשונה שלי תהיה עם בן דוד שלי, שמבוגר ממני ב-15 שנה?" הסבירה.
שנים אחרי האירוע, בית המשפט המחוזי בלוד קבע בפסק דין כי על הגבר לשלם פיצויים בסך חצי מיליון שקלים לאישה. בפסק הדין החשוב קבע השופט גיא שני כי היה על הגבר לזהות שהאישה שיכורה במידה השוללת את יכולתה לתת הסכמה לאקט המיני.
השופט גיא שני הגדיר את השאלה המשפטית: ״יש לבחון אם בזמן המגע המיני תפיסת המציאות של התובעת נחלשה במידה השוללת את יכולתה ליתן הסכמה חופשית; ובמיוחד יש לבחון אם הנתבע יכול וצריך היה להבין שהנתבעת אינה מסכימה – הסכמה חופשית - לקיים עימו מגע מיני", וקבע: "תשובתי לשתי השאלות היא בחיוב". השופט הוסיף: "אני מאמין לעדותה של התובעת שלפיה היא לא הייתה רוצה או מסכימה, בדעה צלולה ובמודעות מלאה, לקיים מגע מיני עם הנתבע". השופט קבע כי גרסתה "עולה בקנה אחד עם חומר הראיות", ואילו גרסתו של בן הדוד שקרית. הוא הסביר כי בת הדודה טענה שקראה לו לחדול, הבעה מפורשת של חוסר הסכמה, אולם מלבד טענתה לא היו לכך עדים.
השופט שני כתב כי "תהיה אשר תהיה הסיבה בגללה נכנסה התובעת לשירותי הגברים, שוכנעתי כי בזמן שהיא הייתה בתא השירותים, מצבה לא אפשר לה לתת הסכמה מודעת למגע מיני", והסביר: "זה שאישה מתלווה לגבר למקום כלשהו, אינו מהווה לבד הסכמה לקיום מגע מיני עימו".
יש לציין כי האירוע גם נחקר במשטרה לפני חמש שנים, אך הפרקליטות החליטה לסגור את התיק ולא להעמיד לדין את הגבר. השופט אמר כי היא נכנסה לשירותים שיכורה, מסוממת ומעורפלת, ונמצאה אחרי 36 דקות מעולפת, חרף עדותו של בן הדוד כי לא התעלפה. השופט כתב בפסק הדין כי "הנתבע, בניגוד לגרסתו, שהה עם התובעת בתא השירותים בזמן שהיא שרועה על הקרקע, ללא תחתונים, בראש שמוט. ברור שבמצב זה היא לא יכלה לתת הסכמה חופשית למגע מיני, וכל בר-דעת מבין זאת. על אף שהנתבע יודע היטב מה התרחש בתא - הרי כפי שצוין לעיל הכרתו הייתה תקינה - הוא לא מסר בהליך המשפטי כל הסבר מניח את הדעת, ובחר בתיאור שקרי שלפיו התובעת עמדה ושיתפה פעולה לאורך כל הדרך. בנסיבות אלה, ולאור מכלול החומר שלפניי, נחה דעתי - ברף הנדרש בהליך האזרחי – כי התקיים מגע מיני בזמן שהנתבע היה מודע, או למצער יכול וצריך היה להיות מודע, למצבה של התובעת ולחוסר הסכמתה".
בנוגע לטענתו כי הסכימה לאקט המיני, שהרי אם לא כך מדוע נכנסה עימו לשירותי הגברים, קבע השופט שני: ״בסופו של יום אין בידיי לקבוע ממצאים ברורים בשאלה מדוע התובעת נכנסה לשירותי הגברים. בכך אין כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה שלפניי, שכן לצורך החבות הנזיקית די לי במסקנה הבאה: תהא אשר תהא הסיבה שבגללה נכנסה התובעת לשירותי הגברים, שוכנעתי כי בזמן שהיא הייתה בתא השירותים, מצבה לא אפשר לה ליתן הסכמה מדעת למגע מיני, לא כל שכן למגע מיני כפי שאירע בפועל. עוד שוכנעתי – ברמת ההוכחה הנדרשת – כי הנתבע יכול וצריך היה להיות מודע לכך. עובדות אלה מקימות לנתבע אחריות (במישור האזרחי) בגין הנזקים שנגרמו לתובעת עקב האירוע, ומיותר לציין – אך בכל זאת אציין – כי העובדה שאישה מתלווה לגבר למקום כלשהו, אינה מהווה, כשלעצמה, הסכמה לקיום מגע מיני עימו".
כאמור, השופט שני חייב את בן הדוד בפיצוי של חצי מיליון שקלים. כל הראיות אשר שימשו את בת הדודה בתביעה האזרחית, נאספו למעשה במסגרת חקירת משטרה נגד בן הדוד - אולם הפרקליטות סברה כי לא ניתן להעמידו לדין. עתירה לבג"ץ התקבלה והורתה לפתוח שוב בחקירת המקרה. מדובר באירוע חריג שכן בית המשפט לא מתערב בשיקול הדעת של המשטרה והפרקליטות בניהול חקירות. גם השלמת החקירה לא הועילה לשכנע את הפרקליטות ששוב סגרה את התיק. כאמור, חרף זאת, במסגרת תביעה אזרחית, התקבלה גרסתה של הנפגעת.
עו"ד רוני אלוני סדובניק, שייצגה את התובעת, מסרה: "שמונה שנים של רדיפת צדק הגיעו לסיום מוצלח, אבל טעמו של צדק מורגש כשהוא מופיע מיד, ולא אחרי כל כך הרבה שנים".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.06.25
