"המודיעין הוא אמנות מציאת האמת בתוך ים של שקרים", טען ג'ורג' טנט, לשעבר ראש ה-CIA, בפני ועדת החקירה שהוקמה בקונגרס מיד לאחר פיגועי 9/11. העימות הנוכחי בין ממשל טראמפ, בראשות הנשיא ושר ההגנה הגסת', לבין קהילת המודיעין האמריקאית על "האמת המודיעינית" סביב הישגי התקיפה בפורדו, שב ומשקף ביתר שאת את מערכת היחסים העדינה בין מקבלי ההחלטות לבין ראשי סוכנויות המודיעין והסכנה הכרוכה בפוליטיזציה של המודיעין.
כמי שמתקשה לדחות סיפוקים ולהתמודד עם שאלות מורכבות דוגמת הערכת הנזק שנגרמה למתקן התת-קרקעי בפורדו, הנשיא טראמפ דוחק לקצה את המתח המובנה שבין הבית הלבן לבין הממסד הביטחוני, ואף הקפיד לגמד את ראשת המודיעין הלאומי גבארד, בהקשר זה. כמוצאי שלל רב, אנשי הנשיא הדליפו את חוות דעתה של הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית ביחס לפורדו, בקביעתה כי "המתקן הפך לבלתי שמיש" עקב התקיפה.
1 צפייה בגלריה
העבודות בפורדו לשיקום הנזק מהתקיפה
(צילום: AFP PHOTO/ SATELLITE IMAGE ©2024 MAXAR TECHNOLOGIES)
המאמץ לצייר מציאות אופטימית, לפרקים יתר על המידה, חונה גם בצידו השני של האוקיינוס: כך, רה"מ נתניהו מיהר להכריז בתום 12 ימי לחימה באיראן, כי "הסרנו שני איומים קיומיים מיידיים – איום ההשמדה בפצצות גרעין ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים". זאת, בשעה שבה מיטב המומחים בתחום הגרעין וסוכנויות המודיעין במערב מקפידים לנקוט זהירות יתרה בשאלת עומק הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין האיראנית.
הוא הדין גם ביחס לטענה להסרת האיום הטילאי: אמנם יכולות השיגור האיראניות רודדו משמעותית במהלך המבצע, אך מכאן ועד קביעתו של ראש הממשלה כי האיום הוסר – הדרך ארוכה.
בניגוד לחילופי המהלומות בין בכירי הממסד הביטחוני בוושינגטון לממשל סביב הישגי התקיפה בפורדו, בישראל לא נרשמת, לפחות כלפי חוץ, מתיחות של ממש בין צה"ל וסוכנויות המודיעין לבין הדרג המדיני ביחס לתוצאות המבצע.
העובדה שבישראל סוכנויות המודיעין כפופות במידה זו או אחרת לדרג המדיני, שוחקת במידה רבה את היכולת לנהל שיח ציבורי משוקלל בסוגיות הנוגעות בליבת הקיום שלנו
ההבדל בדינמיקה טמון במידה מסוימת גם בשינויים שהתחוללו בארה"ב לאור פיגועי 9/11. בעקבות מסקנות אותה ועדת חקירה בקונגרס, קהילת המודיעין האמריקאית עברה שינוי מבני עמוק, בכך שיצרה בין היתר חציצה מקצועית ובלתי תלויה בין סוכנויות המודיעין לבין הבית הלבן, עם הקמתה של סוכנות המודיעין הלאומי (DNI). העובדה שבישראל סוכנויות המודיעין כפופות במידה זו או אחרת לדרג המדיני, שוחקת במידה רבה את היכולת לנהל שיח ציבורי משוקלל בסוגיות הנוגעות בליבת הקיום שלנו, בשל הקושי המובנה של מערכת הביטחון לסתור נבחרי הציבור. במובן זה, אחד הלקחים המסתמנים ממחדל 7 באוקטובר הוא הקמה דומה של רשות מודיעין לאומית בישראל, שתהווה לא רק חוצץ ובקרה להערכות המודיעינית בקומה האסטרטגית בין הסוכנויות השונות לבין הדרג המדיני, אלא גם מעין שומר סף נוסף שיוכל לתווך לציבור ולעולם את תמונת המודיעין, מבלי שזו תוכתב במלואה על ידי פוליטיקאים.
אלא שהצבע האוטוקרטי העז של הממשלה לא צפוי להביא בשורה בנושא זה. הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר ורפורמות מבניות בקהילת המודיעין תיוותרנה לפתחה של הממשלה הבאה.
