קרבות תקציב בין משרד האוצר למשרד הביטחון מלווים את ישראל פחות או יותר מאז הקמתה, וגם המלחמה הארוכה והקשה בתולדות המדינה לא שינו זאת: נדמה שלא משנה כמה נזק חוללה הקונספציה של "צבא רזה", במערכת הביטחון נדהמים לראות שלא הרבה השתנה. שר האוצר, למשל, רוקם חזונות תנ"כיים אבל לא ממש מוכן לשלם עליהם. ואפילו בימים אלה התדרוכים מכיוון האוצר נגד הצבא מלמדים, למרבה האימה, שאפילו אסון בסדר גודל של 7 באוקטובר לא לימד אותו לקח: צה"ל יצא למלחמה הזאת עם מלאי חירום לשבועות אחדים ומצליח להחזיק כבר 21 חודשים. אם חלילה מתקפת חמאס הייתה מתואמת על מלא עם איראן וחיזבאללה, שהיו פותחים בירי מסיבי כבר ב-7 באוקטובר, ספק אם מדינת ישראל הייתה עומדת בזה.
למעשה, בזכות הסיוע האמריקאי (שנבלם בשלב מסוים על ידי הנשיא ביידן וחודש במלוא העוצמה על ידי מחליפו טראמפ), ובעיקר בזכות תושייה ויצירתיות כחול-לבן, צה"ל עמד במשימותיו מול חיזבאללה והמשטר האיראני. ובכל זאת, בתקציב 2025 לא נלקחו בחשבון מבצע מרכבות גדעון בעזה ובטח שלא ההוצאות האדירות של עם כלביא באיראן. העלויות הנוספות, לפי משרד הביטחון, הן 60 מיליארד שקל.
אבל כדי להבין עד כמה בעיית התקציב בוערת ממש, אין אלא לגשת לנושא רגיש מאוד, שאת מלוא הפרטים על אודותיו אסור לפרסם ובמידה רבה של צדק
אבל כדי להבין עד כמה בעיית התקציב בוערת ממש, אין אלא לגשת לנושא רגיש מאוד, שאת מלוא הפרטים על אודותיו אסור לפרסם ובמידה רבה של צדק: ממילא האויב משקיע די והותר מאמצים כדי להבין מה יש לישראל ומה אין לה. עם זאת, היעדר דיון ציבורי הוא אף פעם לא הפתרון, לא בחברה דמוקרטית ובטח לא כשמדובר בדיני נפשות. ובמקרה של מערך ההגנה האווירית, לא צריך להכביר יותר מדי מילים: מספיק להזכיר מה התחולל בישראל רק לפני שבוע וקצת, למשך 12 ימים, כדי להבין את גודל האירוע.
במוקד המחלוקת הנוכחית נמצאים טילים מיירטים, במיוחד "חץ” 3 ו-4. מדובר באמצעי חשוב מאין כמותו להתמודדות עם ירי טילים. בתקשורת הבינלאומית דווח על חשש למחסור, לאחר שהאיראנים איתגרו מאוד את המערך הישראלי. לפי מקורות ביטחוניים, הדברים הובאו לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים באוצר, אבל התקציב הנדרש טרם הועבר.
עלות ייצור של "חץ" מהדור המתקדם ביותר עומדת על 12 מיליון שקל, סכום לא מבוטל בעליל, אולם על כך ניתן להשיב בשתי הערות: ראשית, הבעיה היא לא המחיר. הדבר החשוב הוא למלא את המלאים, כי לא לוחצים על כפתור ומקבלים מיירט. ברקע, קיים הסכם למכירת המערכת שחתמה התעשייה האווירית עם גרמניה. ועם גרמנים, כידוע, לא מבטלים חוזים. כמו כן, טיל של ערכת ההגנה האווירית THAAD עולה לישראל 12 מיליון דולר, כשהביצועים שלו פחות טובים. שנית, מחסור בטילי "חץ" פירושו איום רחב יותר על העורף, כשכל נפילת טיל של האויב במרחב האורבני מחוללת נזק של לפחות 300 מיליון ש”ח על פי תחשיב שנעשה במערכת הביטחון. צביקה ברוט, ראש עיריית בת-ים, אמר כי הנפילה בעירו יצרה את "אתר ההרס הגדול ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה": פגיעה ברדיוס של כ-160 דונם, 120 בניינים שנפגעו ברמות שונות, מתוכם 20 שנהרסו לחלוטין – ומעל הכל התוצאה הקטלנית של תשעה הרוגים. "וזה רק טיל אחד", אומר ברוט.
במבט קדימה דרוש שיעבור תקציב ממשרד האוצר למשרד הביטחון ומשם לתעשייה האווירית. לא רק שזה לא קורה: באוצר מערימים קשיים רבים
בתעשייה האווירית התמודדו עם אתגר הייצור באמצעות אלתורים כאלה ואחרים, אבל במבט קדימה דרוש שיעבור תקציב ממשרד האוצר למשרד הביטחון ומשם לתעשייה האווירית. לא רק שזה לא קורה: באוצר מערימים קשיים רבים, והיחסים בין שני הגופים לא משקפים את מה שהציבור מצפה מהם בשעת חירום.
"דרושה התערבות ישירה ומיידית של ראש הממשלה", אומר גורם בכיר, "כדי למנוע שידור חוזר של טעויות העבר. האיראנים לא ייעלמו. להפך – אנחנו מעריכים שהם ילכו עכשיו לתהליך בניין כוח מטורף. איראן היא חיה פצועה – מאוד אלימה, רעה ומושפלת. והאירוע הזה, מבחינתם, לא הסתיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.07.25
