עד לפני שנתיים גם בעלי הדמיון המפותח ביותר היו מתקשים לפנטז תרחיש שכזה: מנהיג אחד מארגוני האופוזיציה המרכזיים בסוריה, המזוהה עם דאעש והיה מעורב בלחימה נגד ישראל, ימוטט את משטר אסד, וכחצי שנה לאחר מכן יהיה מעורב בשיח לגבי נורמליזציה עם ישראל. ואולם, ברכבת ההרים שבה נע המזרח התיכון מאז 7 באוקטובר 2023 כמעט כל תרחיש דמיוני הופך למציאות, מה שמחייב מצד אחד, גמישות מחשבתית והיערכות להפתעות, ומצד שני - להישאר תמיד עם הרגליים על הקרקע, להכיר לעומק את טבע שחקני האזור ולאמץ ספקנות בריאה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של מיכאל מילשטיין:
2 צפייה בגלריה
מוחמד אל־ג'ולאני עם השגריר תומאס ברק, שמנהל את המו"מ. לא סביר כי דווקא הוא, בעל הלגיטימציה המוגבלת והעבר הדתי הקנאי, יהיה זה שיוותר על הרמה
סוריה תחת המשטר החדש לא הייתה יכולה להיחשב מועמדת ראשונה במסגרת התנעת הנורמליזציה, מקום השמור זה שנים לסעודיה. ואולם, אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני) ממחיש כל העת שהוא אחד האישים המפתיעים במזה"ת בעשורים האחרונים, לרבות בנוגע לישראל. מי שעד לפני פחות משנה הלהיט את מאמיניו בקריאות ג'יהאד, הדהים במהירות שבה קיצץ את הזקן, אימץ חליפות, ריכך את הטון, ומנהל מפגשים עם שועי עולם, בראשם הנשיא טראמפ, שסיכם את פגישתם לפני כחודש וחצי במילים: "מדובר בבחור צעיר ומושך, קשוח ועם עבר חזק, לוחם".
"למרבה התדהמה, התשובה לשאלה אם מנהיג בעל רקע סלפי-ג'יהאדיסטי יכול לקדם הסכם עם ישראל היא כן - אם מדובר באחמד א-שרע", מסביר מוחמד אבו-רומאן, שר לשעבר בממשלת ירדן. "דיפלומט ערבי בכיר שנועד עימו לא מזמן, נדהם כשא-שרע אמר שהנשיא סאדאת הפגין אומץ מופתי בהסכם השלום עם ישראל. זוהי עדות למנהיג פרגמטי ומפוכח, שמסוגל לפרוץ מוסכמות אידיאולוגיות ולהפתיע, בין היתר, משום שהחשיבה הסלפית שעליה הוא נשען גמישה יותר מזו של האחים המוסלמים ומעניקה קדימות לאינטרסים, תוך הבנה מעמיקה לגבי אילוצי המציאות".
מכלל המידע המצטבר עולה שבחודשים האחרונים מקודמים מגעים בציר הישראלי-סורי בחסות ובדחיפה של ארה"ב, כאשר במוקד ניצב תומאס ברק, השגריר האמריקאי בטורקיה המשמש שליח מיוחד לסוריה. אלה מתווספים לקשר שמתקיים זה כמה חודשים בין גורמי ביטחון בכירים משתי המדינות, במעורבות ראשי המל"ל והמוסד ובכירים צה"ל. לצורך דרבון הדיאלוג, חתם השבוע הנשיא טראמפ על הסרת רוב הסנקציות שהטילה וושינגטון על סוריה מאז שנות ה-70, ומזכיר המדינה האמריקאי הונחה לבחון מחדש את הגדרת סוריה כמדינה תומכת טרור, ואת הוצאת ארגון "היאת תחריר א-שאם", שבראשו עמד א-שרע, מרשימת גופי הטרור של הממשל האמריקאי. על רקע מופע זיקוקים שהאיר את שמי דמשק ביום שני השבוע, הכריז שר החוץ הסורי, אסעד א-שיבאני: "זוהי נקודת מפנה היסטורית שתוביל את סוריה לעידן חדש של שגשוג ויציבות".
"השינוי במדיניות ארה"ב ביחס לסוריה בחודשים האחרונים חייב את ישראל ליישור קו ולנטישת הגישה ההתקפית והעוינת, שננקטה כלפי משטר א-שרע מאז סוף 2024", מסביר פרופ' אייל זיסר, סגן רקטור אוניברסיטת ת"א. "א-שרע הפך מאויב לבן שיח, ועד מהרה התברר שלסוריה החדשה ולישראל יש אינטרסים משותפים המאפשרים שיתוף פעולה, כפי שנחשף בעובדה שישראל עשתה שימוש רב במרחב האווירי של סוריה במסגרת המלחמה האחרונה נגד איראן - אויב מר המזוהה עם משטר אסד, שא-שרע חרד מהמשך פעילותו במדינה ומניסיונות שיקום השפעתו בה".
עם זאת, נדרשת גישה מפוכחת ומאוזנת. המגעים המקודמים לא יביאו בהכרח להסכם שלום, כמו שנחתם עם מצרים, ירדן ומדינות "הסכמי אברהם". מדובר, כפי שהכריז השבוע שר ההסברה הסורי, חמזה אל-מוסטפא, ב"דיאלוג לא ישיר שנועד לגבש מצב אי-לוחמה, מעין גרסה עדכנית להסכם הפרדת הכוחות שעליו חתמו שתי המדינות ב-1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים". במסגרת זאת, תידון נסיגה של ישראל מאזור החיץ בדרום סוריה שהיא כבשה בדצמבר האחרון עם קריסת משטר אסד, ואף מדווח על אפשרות למסד את מנגנון התיאום הביטחוני המשותף לשתי המדינות.
2 צפייה בגלריה
קריקטורה שפירסם התימני כמאל שרף שלועגת לאל־ג'ולאני: מול המיעוטים הוא קורא "צאו לג'יהאד"; מול תקיפות ישראל - "הישארו בבית"
(איור: כמאל שרף)
ברקע ניצבות סוגיות מחלוקת כבדות, ובראשן רמת הגולן. הגדרת האזור כשטח סורי והתביעה להחזירו חוצות מחנות בסוריה, ולא סביר כי דווקא א-שרע, בעל הלגיטימציה המוגבלת מבית והעבר הדתי הקנאי, יהיה זה שיוותר בנושא. ישראל מצידה מציבה קו אדום, כפי שעלה בהכרזת שר החוץ סער השבוע: "אנחנו רוצים להרחיב את מעגל השלום ולכלול בו את סוריה ולבנון, אך בכל תרחיש רמת הגולן תישאר בידי ישראל". ההנחה הרווחת היא שכל שלטון בדמשק יתבע את החזרת הגולן, מה שצפוי אולי לאפשר הגעה להסדרה מדינית על בסיס הבנות ביטחוניות, אך להקשות על חתימת הסכם שלום.
פרופ' זיסר מציג גישה מורכבת בנושא: "למרות שמשפחתו הגיעה מהגולן, אין לא-שרע את המחויבות העמוקה לרמה כמו שהייתה לאסד האב, שנשא באחריות אישית לאיבוד האזור. בנוסף, חלפו כמעט 60 שנה מאז נכבש הגולן, ואף טראמפ הכיר בריבונות ישראל עליו". בזיכרון הסורי צרוב התקדים של ההכרה דה פקטו באובדן חבל האטאי (אלכסנדרטה), שהוענק לטורקיה על ידי המנדט הצרפתי, סלע מחלוקת בין דמשק לאנקרה, שלאורך השנים נדחק מסדר היום הסורי. הסורים עשויים אולי לבסס סטטוס קוו רשמי עם ישראל, תוך המשך תביעה להחזרת הגולן.
מחלוקת נוספת צפויה להתעורר סביב תביעת סוריה להפסיק את תקיפות ישראל בשטחה - הן כדי לוודא שהוכחדו התשתיות הצבאיות האסטרטגיות מימי אסד, והן לצורך פגיעה בגורמים שממשיכים לקדם טרור משטח סוריה: חיזבאללה, איראן, דאעש, וכן ארגונים פלסטיניים, ובראשם חמאס.
וישנה גם השאלה שמנקרת: עד כמה יציב מעמד א-שרע מבית, והאם תהיה לו יכולת לממש הסכמים שעליהם יהיה חתום. "יש פער מהותי בין הסיקור בישראל את המגעים והאפשרות לצירוף סוריה להסכמי אברהם, לשיח המוגבל, הזהיר והצנוע שמשתקף בדמשק", מסבירה ד"ר כרמית ולנסי, מומחית לסוריה. "השיח בסוריה ממוקד בממד הביטחוני-פרקטי, תוך הבהרה שמוקדם לדבר על משהו מעבר לכך". קולות מסוריה מאששים את הקביעה הזו: "ממשלת סוריה הנוכחית היא ממשלת מעבר, שאינה מוסמכת לחתום על הסכמים כאלה, בפרט נוכח העובדה שאין פרלמנט שבכוחו לאשר אותם", מסביר החוקר הסורי רדואן זיאדה, וממשיך את אותו הקו עמיתו, זיידון זעבי: "סוריה לא תקבל שום הסכם שלום שלא ילווה בהחזרת הגולן. מדי פעם מועלים רעיונות להפיכת הרמה ל'גן של שלום', כלומר למעין שטח בינלאומי, אבל המשמעות בעיני כל הסורים היא קטיעת האזור מהמדינה".
נראה כי עצם הדיאלוג עם ישראל מעורר חוסר נחת בסוריה. בסאם סולימאן, פרשן סורי, התפתל השבוע בראיון ל"אל-ג'זירה", כשהפרשן אחמד טה עקץ אותו שוב ושוב בטענה שניהול המגעים הוא למעשה הכרה בישראל, כי ביכולתם להביא לבסוף להסכם שלום עימה. "אין כרגע לגיטימציה מבית להסכם שלום, מה שמתקיים הוא דיונים ממוקדים שנועדו לקדם אינטרסים של כל הסורים, בפרט ייצוב המדינה ושיקום הכלכלה שחרבה לאחר כמעט עשור וחצי של מלחמת אזרחים. ובכלל, ישראל היא שמפגינה להיטות לקידום הדיאלוג, וזאת מתוך רצון לנצל את חולשת השלטון בדמשק, להציג הישגים לציבור הישראלי, וכן לבלום את השפעת טורקיה בסוריה," מסביר סולימאן.
נ', איש תקשורת עלאווי: "כולנו רוצים שלום עם ישראל, אבל לא כדאי לכם לתת אמון במשטר ג'יהאדיסטי שיפר את ההסכם ברגע שיצבור מספיק כוח"
סקפטיות ואף איתותי אזהרה מועלים גם מצד המיעוטים בסוריה, אלה שכבר למדו על בשרם ובדרך הכואבת מהו טבע המשטר החדש וחוששים כי הסכם עתידי יגביל את שיתוף הפעולה הקיים עם ישראל. "כולנו רוצים שלום עם ישראל, אבל לא כדאי לכם לתת אמון במשטר ג'יהאדיסטי שדבק בעיקרון ולפיו ניתן לחתום על הסכם עם האויב, ולהפר אותו ברגע שהמוסלמים יצברו מספיק כוח", מסביר נ', איש תקשורת עלאווי מסוריה. "ובכלל, ישראל חייבת להיות ערה לעובדה שא-שרע לא שולט ברוב סוריה, ואפילו לא על חלקים מדמשק, לא זוכה לתמיכת כלל גורמי הכוח במדינה, וסופג ביקורת רבה מצד חוגים רחבים בציבור. על רקע זה, מומלץ לקחת בחשבון את התרחיש המחמיר שהמשטר יתמוטט שוב או יאבד שליטה, מה שכמובן יקרין על עתידם של מגעים או הסכם שייחתם".
גישה מתונה יותר משתקפת מצד העדה הדרוזית שאמנם נקלעה לעימותים אלימים עם משטר א-שרע, אך לא סבלה מטבח קשה כפי שאירע בחבל העלאווים במארס השנה. "הגישה הכללית בקרב הדרוזים ברמת הגולן נוכח הדיווחים על מגעים בין ישראל לסוריה היא חיובית, ויש אופטימיות זהירה הנובעת מהבנה שמדובר בחלק ממהלך אזורי רחב בהובלת טראמפ", מסביר בשיחה דולאן אבו-סאלח, ראש מועצת מג'דל שמס. "לצד זאת, יש רצון לשמור על הקשר שנוצר בין הדרוזים בדרום סוריה לישראל, לרבות שיתוף פעולה כלכלי. ייתכן שגם תירשם עלייה בכמות בקשות ההתאזרחות בתרחיש של הסכם כלשהו בין ישראל לסוריה. אנשים יודעים שהסיכוי להחזרת הגולן קלוש אבל יעשו זאת ליתר ביטחון, נוכח סימני השאלה הכבדים לגבי היציבות בסוריה וטבע המשטר".
גם בעולם הערבי ניכרת חשדנות נוכח ההתפתחות המהירה בערוץ הישראלי-סורי, שבמידה רבה מעצימה את החשש שמקנן בעקבות המלחמה נגד איראן מפני התבססות הגמוניה ישראלית באזור. "טראמפ ונתניהו מתואמים וחולקים תפיסה משותפת בנוגע לשלום המבוסס על כפייה, תוך כוונה לפתח תלות של דמשק בוושינגטון ולוודא שסוריה לא תפתח צבא חזק", טוענת הפובליציסטית הירדנית איחסאן אל-פקיה. ח'אלד ח'ליל, מומחה סורי לישראל, אף מרחיק לכת וטוען: "לממשלת ישראל הנוכחית אין כוונה אמיתית לקדם הסכם עם סוריה. נתניהו שואף לשמר את היכולת להתערב בזירה הסורית ולפעול בה, וזאת בניגוד לקונצנזוס הבינ"ל המשקף רצון להצלחת הניסוי הסורי".
זמירות בנוגע לפיוס היסטורי עם ישראל נשמעות גם בלבנון, שכנתה של סוריה, שכמוה חוותה שינוי עמוק בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023. במרכז השינוי יש היחלשות דרמטית של חיזבאללה והתחזקות הממשל המרכזי בביירות, וכל זאת תחת השפעה גוברת של ארה"ב שמנסה לבסס סדר חדש במדינה. סלעי המחלוקת בין לבנון לישראל לכאורה מצומצמים ופתירים בהשוואה לאלה הקיימים עם סוריה: דרישה לנסיגת צה"ל מחמש מובלעות שנכבשו במהלך התמרון הקרקעי, פתרון כמה נקודות מחלוקת בגבול, וכמו במקרה הסורי - דרישה להפסקת התקיפות המתמשכות נגד איומים ביטחוניים בשטח לבנון. בפועל, מפגינים בביירות זהירות רבה, ובעיקר ממתינים לראות מה יתרחש בערוצי דיאלוג אחרים בין מדינות ערב לישראל.
החוקר הסורי ח'אלד ח'ליל: "לממשלת ישראל הנוכחית אין כוונה אמיתית לקדם הסכם עם סוריה. נתניהו שואף לשמר את היכולת להתערב בזירה הסורית ולפעול בה"
"הרגש תופס עמדה מרכזית בפולמוס הזה. מי שמתנגד לשלום עם ישראל, מבליט את הדפים השחורים בהיסטוריה, כולל המלחמה הנוכחית בעזה, כדי להסביר מדוע אסור לקדם שלום עם 'נגע סרטני'. מנגד, תומכי השלום פועלים באופן מכני, מרוכזים ברצון לקדם אינטרסים, מדחיקים את הרגשות ומוחקים את הזיכרון", אומר הוגה הדעות הלבנוני הנודע חאזם סראיה, בניסיון להסביר את המלכוד שבו מצויה לבנון על רקע שאלת הנורמליזציה עם ישראל. הוא מבהיר כי "לשלום יש יתרונות רבים וכי המלחמה מוכחת כל פעם כחסרת תועלת, אך יש גם להבין את אלה בלבנון שחרדים מישראל".
גם אם יתקדמו המגעים עם סוריה עד כדי חתימת הסכם כלשהו, עדיין לא הושג "היהלום הגדול" של תהליך הנורמליזציה עם העולם הערבי, כלומר קשר עם סעודיה, מעצמה עולה במזרח התיכון ואבן יסוד בחזונו של טראמפ לעיצובו מחדש של המרחב. קידום קשרים עם סעודיה, קל וחומר הגעה להסכם שלום, יחייב את ישראל לחרוג ממרחב הנוחות של דיונים בנושאים ביטחוניים ולעסוק גם בנושא הפלסטיני - שממנו היא בורחת. בעולם הערבי שמים לב לבעיה הזאת, שעליה אומר הפרשן הסורי בסאם סולימאן: "נתניהו חותר לפצל בין ערוצי השיח עם סוריה ליתר מדינות ערב, ואף מעדיף את הערוץ הסורי שלא מסבך אותו בוויכוחים פוליטיים, ועוקף את הנושא הפלסטיני". ואולם, הדיון הפלסטיני חשוב לישראל, לא רק כדי למצות הזדמנות היסטורית לביסוס סדר חדש שנפתחה בעקבות המערכה נגד איראן, אלא גם לצורך ליבון בעיות יסוד הקשורות לדיוקנה ולצביונה של המדינה. סיום המערכות, ובמיוחד זאת בעזה, עשוי לספק רקע מצוין לטיפול באותן בעיות.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.07.25
