אתמול אחר הצהרים התיר דובר צה"ל לפרסום כי חייל צה"ל, סמל יניב מיכלוביץ נהרג ועוד שמונה חיילים נפצעו בתקרית בשכונת שג'אעייה שבדרום העיר עזה. מדובר בפעילות של אוגדה 98 בשכונה שבה כבר פעלו כוחות צה"ל לא מעט פעמים מאז 7 באוקטובר. ייתכן שזו הפעם החמישית, אולי השישית שצה"ל שוב מנסה "לפגוע בתשתיות טרור" בשכונה העזתית, לא הרחק מבתי קיבוץ נחל עוז. גם בחאן-יונס, שבה נהרגו בשבוע שעבר שבעה חיילי הנדסה קרבית, בפעילות של אוגדה 36, כבר פעל צה"ל לא מעט פעמים מאז החלה המלחמה ובכל פעם שמענו מחדש את האמירות על כך שעוד רגע ממש חמאס יוכרע, יישבר ויהיה מי שירחיק לכת ויאמר "ייכנע".
כך גם בימים האחרונים. קצין בכיר בפיקוד דרום שבלט בחלקו בלחימה ב-7 באוקטובר, הסביר בשיחות עם כתבים שונים, כי "הצבא לא מדשדש בעזה...הכוחות ממשיכים לפרק את חמאס תוך כדי סיכול מפקדים והכנסת סיוע שלא מגיע לידי חמאס". אותו קצין אפילו הרשה לעצמו לנזוף ברמטכ"ל אייל זמיר על שאמר שצה"ל הגיע לידי מיצוי של מרכבות גדעון. אותו קצין בכיר בפיקוד דרום נופף בגאווה בהישג משמעותי לכאורה של צה"ל - חלוקת 150 מיליון מנות מזון תוך "יצירת קרע בין חמאס לאוכלוסייה המקומית". אלא שהאמירה הזו נשמעת לא ברורה, אם בעצם ישראל לוקחת על עצמה את מה שנמנעה שנים מלעשות - לקחת אחריות על האוכלוסיה העזתית. כלומר אותו קצין בכיר רצה אולי לברך, אך בעצם יצא מקלל.
אז אכן יש פגיעה בחמאס, ואכן עוד ועוד תשתיות של ארגון הטרור נחשפות ונפגעות באזורים שצה"ל כן פועל בהם. אלא שבכל תא שטח שצה"ל אינו פועל בו, ויש לא מעט כאלה ברצועה ברגע זה, חמאס ממשיך לשקם את כוחו הצבאי ובמקביל לגייס צעירים, בני נוער, שבתמורה לשכר פעוט מסכימים לעשות זאת. השינוי המיוחל שאולי קיוו לו בישראל בעקבות מרכבות גדעון, מבושש מלהגיע. חמאס לא נשבר ואפילו האוכלוסייה המקומית העזתית עדיין לא ממהרת לצאת נגד הארגון. ישנם קולות ברשתות, וישנה אפילו איזה חמולה או שתיים שמרשות לעצמן לקרוא תיגר על חמאס, אלא שלחמאס יש מטרה חדשה ברורה - לשרוד, לא מעבר לכך והוא מצליח בזאת.
אפילו לאחר שצה"ל יישר עוד שורת בתים, או הרס עוד שכונה, פגע באלפי אנשי חמאס ו"אפילו" שלל מחמאס את הסיוע ההומניטרי, חמאס עומד על רגליו. לא מאורגן ולא מאומן כמו בעבר, אבל מספיק כדי שהמציאות ברצועה לא תשתנה
אולי בכירים בפורום מטכ"ל צריכים לומר את האמת הקשה והכואבת: המאמץ הצבאי ברצועת עזה הגיע למיצוי. אפילו לאחר שצה"ל יישר עוד שורת בתים, או הרס עוד שכונה, פגע באלפי אנשי חמאס ו"אפילו" שלל מחמאס את הסיוע ההומניטרי, חמאס עומד על רגליו. לא מאורגן ולא מאומן כמו בעבר, אבל מספיק כדי שהמציאות ברצועה לא תשתנה. קציני צה"ל הבכירים בפיקוד דרום אולי רוצים להצטייר כמי שיצילו את מדינת ישראל מידי חמאס, אך למרבה הצער, לאחר שנה ותשעה חודשים שבהם אנו מנסים מאותו הדבר, הגיע הזמן להבין שללא רגל מדינית מסיימת, המלחמה הזו לעולם לא תסתיים.
20 חיילי צה"ל נהרגו בחודש יוני בלבד בעזה, בעוד אף אחד מהחטופים לא שוחרר. כדי לשנות את המציאות בעזה מהיסוד, ישראל תהיה חייבת לסייע בהקמה של שלטון חלופי אלטרנטיבי. זו הדרך היחידה האמיתית לסלק את חמאס מהרצועה ולוודא את מה שאמר אתמול בנימין נתניהו "לא יהיה חמאס, לא יהיה חמאסטן".
המלחמה בעזה צריכה להסתיים כי היא אינה מייצרת שינוי מדיני גם לאחר שנה ותשעה חודשים. ופעולה צבאית - מלחמה או מבצע, הם רק אמצעי להשגת המטרה המדינית. היא אינה המטרה. במקרה של עזה, ישראל תצטרך לפעול יחד עם מדינות ערב מתונות, ארה"ב ואפילו הרשות הפלסטינית כדיי לסיים את שלטון חמאס ברצועה ולהימנע משקיעה בבוץ העזתי.
