כשאומרים "מלח הארץ" אני מיד חושב על חילי טרופר. פוליטיקאי שהוא גם אדם, שליח ציבור שחושב אך ורק על הציבור. פוליטיקאי שיהיה מוכן לתת פשוט הכל בשביל עם ישראל או ארץ ישראל, תלוי את מי שואלים. טרופר בעד קירוב חילונים ודתיים ונגד שיסוי וביזוי, הוא נלחם על שפה נקייה ועל אחדות ועל הזכות הבסיסית כל כך של כל יהודי להביע דעה ששונה מזו שלך. בכל פעם שישראל תספוג מכה הוא יהיה שם ראשון כדי לתמוך ולנחם, ובכל פעם שיתגלע ריב הוא יהיה הראשון להרגיע. מבחינות רבות טרופר הוא המצפון של המדינה, ג'ימיני קריקט, קנרית אתית בודדה במכרות המעופשים של הפוליטיקה הישראלית.
כדי לפשט תהליכים אני מציע לכל אחד מאיתנו שמתעצל להבחין בין טוב ורע פשוט לעשות גוגל על "חילי טרופר מגנה" ולהבין מיד מה דורש טיפול דחוף ומיידי בחברה ישראלית: אחרי הפריצה לשדה תימן טרופר גינה את הקיצוניים משני הצדדים וקרא מיד, מבלי ליפות או להתחנחן, "לכל המנהיגים לחדול ולקרוע אותנו מבפנים". אצל טרופר אין פרות קדושות: כשצריך הוא יתקוף אפילו את ראש הממשלה, אם יידרש הוא יעמיד במקומו גם את יאיר גולן.
בגלל זה, כשראיתי שטרופר חתום על הדרישה להדיח את איימן עודה מהכנסת, חשדתי מיד שעודה עשה מעשה נוראי באמת. לא משהו נסלח ובר איחוי כמו פריצה לבסיסים צבאיים, קריאה לפגיעה בבלתי מעורבים, חשיפת זהותו של בכיר בשב"כ או מקרים מקוממים אחרים שבהם הסתפק טרופר בציוץ או בראיון נחרץ בשש אצל עודד בן עמי, אלא משהו שבגינו הוא אשכרה קורא להדיח נבחר ציבור. דרישה שאותה לא בחר טרופר להעמיד, למשל, לחברי ממשלה שקראו לזרוק את היועצת המשפטית לכלא או לשר משפטים שסירב להכיר בסמכותו של נשיא בית המשפט העליון. למרות שאולי בכל זאת יש הבדל בין הסתה סטנדרטית ורמיסה מטאפורית של ערכי הדמוקרטיה לבין ערבי נרגש שזורק לך, ככה ישר בפרצוף, ש"עזה תנצח".
מה שבאמת מפחיד את טרופר ודומיו באמירה של עודה ש"עזה תנצח" הוא שהוא מדבר על עזה אחרת מזו שהם מכירים. ובזמן שהפוליטיקה והתקשורת הישראליות מקפידות להציג את עזה כשדה קרב, עודה ממשיך להתעקש להתייחס אליה כאל עיר, מקום שבו תושביה חיים, כשמתאפשר, ומתים. רק שעצם ההתייחסות המאנישה הזו לעזה כאל ישות אזרחית ולא כאל בסיס של ארגון טרור הוא כבר, כפי שטרופר היה מיטיב לומר, "קורע אותנו מבפנים".
אם עודה יודח השבוע מהכנסת זה לא יהיה בזכות הקרויזרים, הסמוטריצ'ים והסון מלכים, אלא בגלל הטרופרים, הגנצים, הלפידים והעידן רולים
לחלקנו זה יכול להיות באמת נורא אם עזה תנצח - עזה, לא חמאס, הוא הרי כבר הובס מזמן. אבל אם העיר עצמה תנצח, ואחרי כל ההפצצות, וההרעבות והשיטוחים, תמשיך ותתקיים לצידנו, זה עלול לכאוב לחלקים מהעם הנפלא שעדיין מחזיקים בחלומות גלויים לגבי אותו תוואי שטח: ריביירות, התנחלויות, הגירה מרצון. וכשמישהו פתאום מעז לומר "עזה תנצח", הוא במחי שתי מילים גוזל מהם את אותו חלום ישראלי כמוס ונושן, שיום אחד נקום והם פשוט לא יהיו פה.
אם עודה יודח השבוע מהכנסת זה לא יהיה בזכות הקרויזרים, הסמוטריצ'ים והסון הר מלכים, אלא בגלל הטרופרים, הגנצים, הלפידים והעידן רולים, מלח הארץ, שיהיו מוכנים לחבור אפילו אל יריביהם המרים ביותר כדי לסכל את אותו איום קיומי חצוף. אבל עם או בלי עודה בכנסת, עזה תנצח ותמשיך להתקיים ולשרוד. היא תשרוד את הרעב, היא תקבור את מתיה ותבנה את עצמה שוב כפי שהיא עושה כבר יותר מ-5,000 שנה. היא תהיה שם ותמשיך להתקיים לצידנו בלי עזרת שום קונץ פטנט או כוח-על, אלא פשוט בגלל שאין לה ברירה.
