השבטיות הישראלית הולידה מציאות שבה כל דבר נבחן לפי "מי לצרינו ומי לעזרנו" - גישה שמשבשת את היכולת להקשיב זה לזה ולבחון כל דבר לעצם העניין. אנחנו מתייחסים למי אמר מה, ומתעלמים מהתוכן. במקום להתמודד עם האתגר או הבעיה הרובצת לפתחנו ולעסוק בביקורת עצמית וחשבון נפש, אנו בורחים אל אזור הנוחות החמים. במקום לתקן את המעוות, אנו משליכים את הבעיות שלנו על המחנה האחר. כך, המחנות השונים מצופפים את השורות ומתעלמים מהחטוטרת שעל גבם.
סיפור התפרעויות בבנימין הוא כזה: הוא ממחיש יותר מכל את חוסר היכולת של מנהיגות יש"ע לצאת מעצמם ולהסתכל על המציאות מבחוץ. הגינוי הגורף שיצא מפיהם נגד האלימות הפושעת כלפי חיילי צה"ל ונגד שריפת המתקן צבאי חשוב ונכון, אך זה מעט מדי ומאוחר מדי. חסרה כאן ביקורת עצמית וחשבון נפש נוקב, מול קבוצת חוליגנים אלימים שבמשך שנים לוקחים את החוק לידיהם ועושים בשטחי יהודה ושומרון כבשלהם. אכן, מדובר במיעוט, אך הם הולכים ומתעצמים.
במשך כל השנים המתיישבים ביהודה ושומרון התנערו מהמתפרעים וגינו אותם בתוקף, אך לא עשו דבר מעבר לכך. אמת - ביהודה ושומרון גרים כחצי מיליון אזרחים, והמתיישב המצוי לא מרגיש שייכות חברתית או אידיאולוגית לפורעים ומנוכר לתרבות ולמוסר שהם מייצגים. אך אי-אפשר לרחוץ בניקיון כפיים. לצערנו, מנהיגות המתנחלים התעלמה מהשורשים שהניבו את החוליגנים. המאבק על האחיזה באדמות יהודה ושומרון מול הרשות הפלסטינית העוינת הוביל לעצימת עיניים. האלימות הערבית והסכנה בדרכים הכשירה את כיבוש השטח, גם כאשר התוצאה הנלווית היא אלימות. כל זה מנע התבוננות עמוקה למשמעות של המעשים. כעת, הגיע הזמן לחשבון נפש ובחינה מחודשת של היחס אליהם.
לצערנו, מנהיגות המתנחלים התעלמה מהשורשים שהניבו את החוליגנים. המאבק על האחיזה באדמות יהודה ושומרון מול הרשות הפלסטינית העוינת הוביל לעצימת עיניים
גם המנהיגות הרוחנית ביהודה ושומרון צריכה לשנות את התייחסותה לפורעים. היא אכן מדברת נגדם, בדרשות בבתי הכנסת או במאמרים, אבל לצערנו אין בכך די. הגיע הזמן גם למעשים. המנהיגות ביהודה ושומרון, דווקא היא, צריכה לדרוש להחזיר את הצווים המנהליים, לבודד את קבוצות הפורעים מאנשי החוות החקלאיות והצעירים הנורמטיבים, ולא להסתפק בהוקעה אלא להודיע חד-משמעית על הפסקת הסיוע בכל תחום - החל מאספקת מים וחשמל. ולא פחות חשוב, צריך לצאת בקריאה ברורה: התיישבות נעשית עם רשויות החוק, ולא נגדן.
מוטי שקלארלבסוף, אי-אפשר להתעלם גם מגישתה של מפלגת הציונות הדתית. נכון, הם גינו, אבל התגובה הראשונית של סמוטריץ', לצד הגינוי המשלים גם לצה"ל, מצביעים בעליל על כך שהם אינם מבינים את המשמעויות החברתיות והמוסריות של קבוצה זו. תגובתו של סמוטריץ' הייתה שבטית, וחוסר הנכונות שלו לצאת מאזור הנוחות מסבירה מדוע הוא לא עובר בסקרים את אחוז החסימה. הוא אינו מבין שרוב הציבור הדתי-לאומי רוצה להחזיר עטרה ליושנה ולדבר בשפה מחברת, ערכית ומוסרית. מבחינתם, המגזריות לא אמורה לבדל אותם מליבת הישראליות. ארץ ישראל ומוסר כרוכים יחד - וציבור זה אינו רוצה להכריע את מי שאינו מאמץ את השקפתו. הגיע הזמן להקים תנועה ציונית דתית מתחדשת, שיודעת לבקר את עצמה ולעשות חשבון נפש.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.07.25
