"בשיחות שקיימנו אחרי 7 באוקטובר עם מחבלי חמאס בבתי הכלא אמרו כמה מהם שהיה ברור להם שהמתקפה שיחיא סינוואר שקד עליה במשך שנים תתממש לבסוף, אבל איש מעולם לא שאל אותם על כך. חלקם הכירו אישית את סינוואר, והעידו שתרחיש הדמים היה נטוע בו עמוק ונתפס בעיניו כמשימת חיים, וכי לא ניתן היה להניא אותו מהוצאתה לפועל באמצעות הסדרה או גזרים כלכליים. די מדהים שסינוואר בילה 23 שנים בכלא, אבל איש מעולם לא עשה ניתוח פסיכולוגי-אישיותי מעמיק לגביו, מה שאולי יכול היה לסייע בזיהוי זרעי הפורענות שהתפרצו".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של מיכאל מילשטיין:
הדברים שאומר בכיר בשב"ס ממחישים את ייחודיות העשייה בארגון הזה, ובפרט המידע המודיעיני המופק בו - שנוצל מעט או בכלל לא לפני המתקפה. "בניגוד ליתר גורמי הקהילה שעוקבים מרחוק אחר האויב או נפגשים עימו בחשאי, השב"ס מצוי בחיכוך ישיר ומתמשך עם מאגר ענק של אויבים. מרגע שאסיר ביטחוני נכלא, המגע שלו עם גורמי המודיעין שלכדו או חקרו אותו מוגבל יחסית. הוא נכנס לשלב חדש, ופה אנו נכנסים לתמונה", מסביר בכיר נוסף בשב"ס.
"הכלא", הוא ממשיך, "הוא למעשה מיקרו-קוסמוס של החברה הפלסטינית: יש כאן כלואים מכל הגילים, הארגונים הפוליטיים והמגזרים החברתיים. חוץ ממידע לגבי תכנון פיגועים וקבלת החלטות, אפשר להפיק מהשיח עם הכלואים וביניהם מידע רב לגבי הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני".
3 צפייה בגלריה
נוח'בות ב"רקפת" על רקע צילומים עדכניים מעזה שתלויים בתאיהם. המטרה היא למנוע תסיסה ותקיפות, אבל גם אובדנות, כדי שניתן יהיה להביא אותם בעתיד לדין
(צילום: שב"ס)
המסקנות האלה מהוות בסיס לחשבון נפש ולתחקיר עמוק שנערך בשב"ס מאז הטבח. "אנחנו כל כך כושלים, שלא רק שלא ידענו מראש על תוכניות חמאס ב-7 באוקטובר, אלא שאף אחד בכלל לא ציפה מאיתנו שנדע. אף אחד לא אומר לנו 'נכשלתם', כי מלכתחילה לא ציפו שיהיה לנו מודיעין, למרות שאנחנו מחזיקים בידינו מספר גדול מאוד של מחבלי חמאס". דבריו של (אז מ"מ) נציב השב"ס, רב-גונדר קובי יעקובי, שנאמרו במאי 24' בשיחה עם לוחמי כליאה, סימנו את תחילת הרפורמה שמקודמת בשירות בשנה האחרונה תחת הכותרת "מגוף כליאה לארגון ביטחוני".
חיזוק מערך המודיעין בשב"ס מהווה מוקד מרכזי ברפורמה. ראשית, שודרג גוף המודיעין מחטיבה לאגף בראשות קצין בדרגת גונדר. בנוסף, עובה כוח האדם - תוך קליטת יוצאי אמ"ן, שב"כ ומשטרה - נוספו תפקידים חדשים, ומקודמות הכשרות ובראשן הנחלת וחיזוק הערבית, כלי הכרחי לאנשי המודיעין של השב"ס במגע השוטף עם הכלואים, ולא פחות חשוב בפענוח דרך החשיבה שלהם. המידע הייחודי שמפיק אגף המודיעין בשב"ס זורם לכלל גורמי המערכת, ונציגי האגף משולבים בכל שולחנות ההערכה וקבלת ההחלטות הרלוונטיים.
"התפיסה הרווחת היא כי הכלא הוא מקום שבו שוהים מחבלים, תוך נתק מהעולם החיצוני והקפאת פעילותם והשפעתם בארגונים השונים. בפועל, נמשכות ההתפתחות, העשייה והלמידה של הכלואים. יש כאלה שנכנסו לכלא פעילים זוטרים ויצאו ממנו מנהיגים בקנה מידה לאומי, כשתקופת הכלא, בפרט אם היא ממושכת, נתפסת בזירה הפלסטינית כנקודת זכות וחוזקה", מסבירים בשב"ס.
ואכן, הכלא שימש במשך עשרות שנים מעין סדנה מתמשכת שבמסגרתה המחבלים קיימו דיונים אסטרטגיים מעמיקים, ערכו פעילויות פוליטיות, והשתתפו בתהליכי קבלת ההחלטות של הארגונים השונים. במקביל, הם גיבשו תורות סדורות בנוגע לחיים בכלא, בפרט התמודדות עם חקירות, והפיצו אותן בקרב הכלואים ומחוץ לכותלי הכלא. האסירים גם היו מצויים בלמידה מתמדת על ישראל, כולל רכישת שליטה בעברית (כפי שבלט במקרה של סינוואר), קריאה ותרגום של ספרות עברית (בעיקר ביוגרפיות פוליטיות), והתמצאות בשיח הציבורי ובמדיה הישראליים.
3 צפייה בגלריה
שלטים ב"רקפת". לוחמי הכליאה עוברים הכנה מנטלית והנחיה למינימום מגע
(צילום: מיכאל מילשטיין)
המציאות הזאת השתנתה לגמרי מאז הטבח. עקרון ההכלה וקניית השקט שרווח במערכת הביטחון עד 7 באוקטובר ניכר גם בשב"ס, ובמסגרתו ניתן לכלואים מרחב, מתוך אמונה שהדבר יסייע לשימור הרגיעה בכלא. אבל סממני העבר נעלמו: אין יותר קנטינות, טלוויזיות בתאים והעברות כספים, יש הגבלה באספקת חשמל ומים, צמצום היקף המפגשים עם עורכי דין (המשמשים לא פעם אמצעי עדכון והעברת מסרים), וננקטת מדיניות מחמירה של חיפוש בתאים, בפרט לצורך איתור ניידים.
הרעת התנאים מביאה לירידה בהיקף העצורים, בעיקר קטינים שבעבר היו מבצעים פח"ע עממי (בדרך כלל יידוי אבנים) כדי להיכנס לכלא, שם התאפשר להם להשלים בגרויות באמצעות שיחות טלפון עם בוחנים, ומשפחותיהם היו מקבלות במקביל כסף מהרשות.
כיום מצויים כ-11 אלף כלואים ביטחוניים, מהם רק כ-1,000 אסירים, כלומר מחבלים שנשפטו. כ-3,000 מהכלואים עזתים, רובם נתפסו לאחר 7 באוקטובר, ומספר האסירים המוגדרים עם דם על הידיים עומד על כ-250, בהשוואה ל-550 עד שהחל שחרור החטופים (והאסירים) בראשית השנה.
חמאס הוא כמובן היעד המרכזי מבחינת השב"ס, והמטרה אינה רק לאסוף מידע לגבי הארגון, אלא למנוע פעילות שלו בכלא. במסגרת הזאת, פעילי חמאס - בעיקר הבכירים - בודדו, הם מפוזרים בין בתי הכלא, מועברים ממתקן אחד לשני בתדירות גבוהה, ומתקיים ערבוב שלהם בתאים משותפים עם כלואים מארגונים אחרים, בפרט יריבים מהפתח.
בנוסף, התבטל המוסד הוותיק של "דוברים" מטעם האגפים השונים, אלה שלכאורה שימשו פרטנרים שעימם ניהל השב"ס דיאלוג. בעקבות זאת, לא קיימת יותר הנהגת הכלא של חמאס ("ההיא'ה"), שבראשה עמדו בעבר מחבלים כבדים שסוחבים עשרות מאסרי עולם, כמו עבאס אל-סייד, האחראי על הפיגוע במלון פארק בנתניה ב-2002.
בכלא משתקף הדילול שניכר מאז 7 באוקטובר בייצוג ובמשקל של עזה בהנהגת חמאס. החיסולים האינטנסיביים של בכירי הארגון מאפשרים להנהגות של איו"ש וחו"ל להתחזק. ניכרת דומיננטיות של נציגי איו"ש, לרבות חברי פרלמנט ושרים לשעבר, ולמעשה כמעט כל הנהגת הארגון בגדה המערבית כלואה כיום.
בהקשר הזה בולט מוחמד ג'מאל נתשה מחברון, מראשי חמאס באיו"ש המשמש חבר פרלמנט מטעם הארגון, שנעצר במארס השנה אחרי שהתברר כי עמד בראש תשתית ענק בת עשרות פעילים שתיכננה פיגועים קשים. השריד היחיד כמעט (והאפרורי למדי) של עזה בהנהגת הכלא הוא חסן סלאמה, פעיל טרור שהיה אחראי על פיגועי התאבדות קשים באמצע שנות ה-90 וכלוא מאז 1996.
"אחת המשימות המרכזיות שלנו היא מעקב אחר התוכניות העתידיות של פעילי חמאס. המעקב נמשך גם אחרי שהאסירים משתחררים, מתוך הבנה שהאסיר משתחרר מהכלא אבל הכלא לא יוצא ממנו", מסביר בכיר בשב"ס. האסירים המשוחררים, כפי שבלט אצל סינוואר, נאמנים בקנאות לשחרור חבריהם הכלואים, מקדמים מהלכים בנושא - כולל פעילות הסתה במסגרת "מועדון האסיר הפלסטיני", העוסק בהפצת דיווחים כוזבים רבים על עינויים ובאיסוף כספים לטובת האסירים - ולמעשה ממשיכים להשפיע על הנעשה בכלא זמן רב לאחר שכבר עזבו אותו.
דוגמה לכך היא עבד אל-נאסר עיסא, פעיל חמאס ממחנה הפליטים בלאטה בשכם שהיה אחראי על פיגועי תופת קשים באמצע שנות ה-90 וריצה שלושה עשורים בכלא, עד שהשתחרר בפברואר. עיסא בן ה-57 נכלא כפעיל מדרג בינוני ויצא מנהיג בכיר. הוא רכש שליטה בעברית, השלים תואר שני בלימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה, פירסם שורת מחקרים בכלא, ומאז שחרורו השתלב בהנהגת חמאס האחראית על איו"ש הפועלת כיום בטורקיה.
עיסא הקליט לפני כחודש פודקאסט, שבו פרס באריכות את יעדי חמאס ואת אלה שלו. "30 שנה בכלא לא הספיקו לך, אתה לא רוצה לעשות חיים, לשבת ולנוח על שפת הים?" שואל המגיש, ועיסא עונה: "עוד אעשה חיים, אבל במקביל חייבים להמשיך את המאבק ולפעול למען שחרור האסירים".
מעבר לחמאס, משקל יתר הארגונים בכלא מוגבל יחסית. מרואן ברגותי חריג יחסית. "האס" של פתח כלוא לחמישה מאסרי עולם מאז 2002, ולפי כל הסקרים מהשנים האחרונות צפוי לזכות בבחירות עתידיות לנשיאות הרשות. הוא עצמו מאותת שכוונתו להתמודד, בין שיהיה כלוא, ובין שישוחרר לשטחים או יוגלה לחו"ל. "אנו מבודדים את ברגותי כדי שלא יקדם פעילות פוליטית או יקרין לשלילה על יתר האסירים. הוא אמנם מטפח גינוני נשיא, אבל לא זוכה להערצה כמו מחוץ לכלא", אומרים בשב"ס.
ביטוי לתובנות העומק שמופקות בשב"ס מהחיכוך עם הכלואים הביטחוניים ניתן למצוא במתקן "רקפת", שבאשכול בתי הסוהר ברמלה. מוחזקים בו כ-90 עצירים, כמעט כולם מחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח, ולצידם כמה פעילי כוח רדואן, יחידת העילית של חיזבאללה.
רוב העצירים נתפסו בטבח בעוטף עזה, לאחר שנפצעו או נכנעו, והיתר נלכדו במהלך התמרון. הם מוחזקים בקומפלקס תת-קרקעי מבודד, והתקשורת היחידה שלהם לעולם היא דרך מפגשים עם עורכי דין. בתאים שלהם אין דבר פרט למיטה, מגבת, סבון ונייר טואלט. כשלוחם כליאה דופק על דלת הברזל, הכלואים מצווים לשבת כפופי ראש כשידיהם מושטות לאחור, מאחורי פס אדום שחוצה את החדרים.
"הקבוצה הזו היא מעין מעבדה חיה לתהליך שטיפת המוח שביצע חמאס בתושבי עזה בכלל, ובפעיליו בפרט. הגיל הממוצע של העצירים הוא 25, כלומר החל מכיתה א' בעצם חיים תחת ממשל חמאס שהינדס באופן עמוק את התודעה שלהם. הסיפורים האישיים שלהם מלמדים שרצועת עזה שלפני 7 באוקטובר לא באמת הייתה אזור עם מרקם חיים אזרחי, אלא פרויקט ג'יהאד שכל תכליתו מלחמת חורמה בישראל. הם קנאים ולא מביעים טיפת חרטה על הזוועות שביצעו, ממשיכים להתייחס לישראלים כאל נגע שחייבים להשמיד. עבור רובם המוחלט, המתקפה הייתה הפעם הראשונה שבה פגשו ישראלים ונכנסו לשטח ישראל", מסביר קצין שב"ס האחראי על המתקן.
האחראי על "רקפת": "זו מעבדה חיה לשטיפת המוח שחמאס ביצע. הגיל הממוצע של העצירים הוא 25, כלומר, מכיתה א' בעצם הינדסו להם את התודעה"
"בימים הראשונים שלאחר תפיסתם, רובם הודה במעשים", מסביר קצין במתקן "רקפת", "אבל ככל שחולף הזמן הם מנסים להרחיק עצמם מהפשעים ולטעון שטעו בזיהוי שלהם והתבלבלו בינם לבין אחרים. רובם בעלי הכשרה צבאית קרבית, ובולטים בקבוצה פעילי הקומנדו הימי של חמאס שפשטו על חוף זיקים. הם עברו הכשרות לחקירות, וגם בשהות בכלא מפגינים משמעת, ניקיון, כושר עמידה בתנאים שבמוקדם חוסר מעש וחוסר תקשורת עם העולם החיצון (למעט הפגישות הקצרות עם עורכי הדין).
"אנחנו מקפידים שהמגעים ביניהם יהיו מוגבלים, וכמובן שלא תהיה יכולת לפעול כמסגרת עם היררכיה. לא ניתן יחס מועדף לקצינים (כולל מג"ד ומ"פ שכלואים), וכמו ביתר בתי הכלא, אין תפקיד של דוברים", מסביר קצין במתקן "רקפת".
"העולם של רובם בעצם קפא ב-7 באוקטובר, והמושג שלהם לגבי מה שמתרחש ברצועה מצומצם", מסביר קצין בכיר בשב"ס. אחת הדרכים של הכלואים "להתעדכן" היא צילומים ענקיים המכסים את קירות התאים, ובהם מראות מההרס בעזה ב-21 החודשים האחרונים, כשמתחת הכיתוב: "עזה החדשה". רובם לא יודעים מה התאריך העדכני, למשל מתי החל רמדאן. לוחמי הכליאה המוצבים במתקן עוברים מיון ותהליך הכשרה הכולל הכנה מנטלית, לרבות הנחיה לצמצם למינימום מגע.
"המטרה שלנו היא למנוע מצד אחד תסיסה ותקיפות, אבל מצד שני גם אובדנות, כדי שניתן יהיה להביא אותם בעתיד לדין", מסביר האחראי על המתקן.
למערך המודיעין של השב"ס תמשיך להיות חשיבות קריטית, גם אם ישוחררו מחבלים רבים, הן בשל התובנות שצברו אנשי המודיעין של הארגון והן לאור ההבנה שסיום המלחמה אין פירושו הקץ למערכה מול הפלסטינים. השב"ס יידרש לשמר כשירות ולהיות ערוך לתרחיש טיפול בהמוני כלואים.
