שישה חודשים אחרי שמחבלי חמאס פרצו את חומות ההגנה של ישראל, טבחו ביישובי העוטף, וחטפו גברים, נשים וטף, נתניהו נראה היה מוכן להסכם. בכירי המערכת תמכו בכך. שר הביטחון, בכירי המערכת, חבריו לקבינט המלחמה, כולם המליצו שזו ההזדמנות להשיב את החטופים הביתה, גם אם במחיר עצירת המלחמה. ולאחר דיונים אין-סוף, הייתה טיוטה.
נתניהו היה מוכן להסכים לפשרה, ואחרי שהוכנסו התיקונים לנוסח טיוטת ההסכם, הוא אף אמר לבכיר ביטחוני לצאת עם המסמך כדי להעביר את עמדתה החדשה של הממשלה למתווכים המצריים, שראשי המודיעין שלהם חיכו במתח במקום אחר בתל-אביב לתשובתה של ישראל.
בשלב זה, נותר לנתניהו לגייס את תמיכת הקבינט שלו. הקבינט הרחב, זה שחברים בו גם סמוטריץ’ ובן גביר. לפי ההסמכה של קבינט המלחמה הוא לא היה חייב לקבל את ההסכמה, אבל נתניהו הכיר היטב את הסחורה - שנה וחצי של מהומות, איומים ותמרונים של השניים בתפקיד בכיר בממשלה בוודאי הספיקו לשועל קרבות פוליטי ותיק כמוהו כדי לדעת שאם לא יעשה כך - יהיה בלגן. נתניהו השאיר את התוכנית מחוץ לסדר היום הכתוב של הישיבה. הרעיון היה לחשוף אותה בפתאומיות, ובכך למנוע משרים מתנגדים לתאם את תגובתם.
ההצעה שעל הפרק הייתה עוצרת את המלחמה בעזה לפחות לשישה שבועות. היא הייתה יוצרת חלון למשא ומתן עם חמאס על הפסקת אש קבועה. יותר מ-30 חטופים שנשבו על ידי חמאס בתחילת המלחמה היו משוחררים בתוך שבועות. עוד רבים היו משוחררים אם הפסקת האש הייתה מוארכת. וההרס בעזה, שם כשני מיליון איש ניסו לשרוד התקפות יומיות, היה נפסק.
נורמליזציה של היחסים בין ממשלות סעודיה וישראל, הישג שחמק מכל מנהיג ישראלי מאז הקמת המדינה ב-1948, הייתה מבטיחה את מעמדה של ישראל באזור וכן את מורשתו ארוכת הטווח של נתניהו
סיום המלחמה היה אז מעלה את הסיכויים להסכם שלום היסטורי עם ערב-הסעודית, המדינה החזקה ביותר בעולם הערבי. במשך חודשים, ההנהגה הסעודית אותתה בחשאי על נכונותה להאיץ את שיחות השלום עם ישראל – כל עוד המלחמה בעזה תיפסק. נורמליזציה של היחסים בין ממשלות סעודיה וישראל, הישג שחמק מכל מנהיג ישראלי מאז הקמת המדינה ב-1948, הייתה מבטיחה את מעמדה של ישראל באזור וכן את מורשתו ארוכת הטווח של נתניהו.
בזמן שהקבינט דן בנושאים אחרים, עוזר מיהר לחדר הישיבות עם מסמך המסכם את עמדת המשא ומתן החדשה של ישראל, והניח אותו בשקט לפני נתניהו. הוא קרא אותו פעם אחרונה, וסימן נקודות שונות בעטו. הדרך להפסקת אש הציגה סכנה ממשית, אך נראה היה שהוא מוכן להמשיך.
ואז בצלאל סמוטריץ' קטע את הדיונים והכריז כי שמע שמועות על תוכנית לעסקה. הפרטים הפריעו לו. "אני רוצה שתדע שאם יובא הסכם כניעה כזה, אין לך יותר ממשלה", אמר סמוטריץ'. "הממשלה גמורה".
השעה הייתה 17:44, לפי פרוטוקול הישיבה. באותו רגע, ראש הממשלה נאלץ לבחור בין הסיכוי להפסקת אש לבין הישרדותו הפוליטית - ונתניהו בחר בהישרדות
השעה הייתה 17:44, לפי פרוטוקול הישיבה. באותו רגע, ראש הממשלה נאלץ לבחור בין הסיכוי להפסקת אש לבין הישרדותו הפוליטית - ונתניהו בחר בהישרדות. אין תוכנית להפסקת אש, הוא הבטיח לסמוטריץ'. "לא, לא, אין דבר כזה", אמר. וכשהדיון בקבינט המשיך הלאה, נתניהו רכן בשקט לעבר היועצים שלו ולחש את מה שבטח כבר היה ברור להם: "אל תציגו את התוכנית".
הסצנה הזו, המובאת כאן בקיצור נמרץ, נבחרה על ידי “הניו יורק טיימס” לפתוח את כתבת התחקיר שעליה שקדנו בחצי השנה האחרונה. היא, כך נדמה, סוג של מיקרו-קוסמוס, מקרה בוחן, מקרה לדוגמה של העניין כולו.
ביחד עם עמיתיי פטריק קינגזלי, ראש המשרד של "הטיימס" בירושלים, ונתן אודנהיימר, כתב ”הניו יורק טיימס” בירושלים, שניים המסקרים באינטנסיביות את ישראל ואלו שעמדו מאחורי רבות מאוד מהכתבות שפירסם העיתון מאז 7 באוקטובר, חלק מהן זכו בפרס הפוליצר, וכדי להבין את התפקיד שמילאו שיקוליו האישיים של נתניהו בהארכת המלחמה - שוחחנו עם יותר מ-110 גורמים רשמיים בישראל, בארצות-הברית ובעולם הערבי. גורמים אלו — הן תומכים והן מבקרים, ולא חסר מאלה ומאלה — כולם פגשו, צפו או עבדו עם ראש הממשלה מאז תחילת המלחמה. לעיתים גם הרבה לפניה.
העסקן החרדי מוטי בבצ'יק, היה אחד משני מקורות, והוא העיד בגלוי, כי ראה את שר המשפטים יריב לוין פורץ בבכי ב-7 באוקטובר. עדות שלוין, משום מה, ולמרות שמדובר בתגובה אנושית של כל אדם, של כל ישראלי ושל כל יהודי ביום הארור ביותר מסוף מלחמת העולם השנייה, טרח להכחיש בכל תוקף
רבים מאוד מקרב ה-110 הללו שייכים לממסד הישראלי, כולל ובאופן נכבד, מהממסד הפוליטי - לא רק מהאופוזיציה, ולא מעטים מסביבתו הקרובה של נתניהו. כך, למשל, העסקן החרדי מוטי בבצ'יק, היה אחד משני מקורות, והוא העיד בגלוי, כי ראה את שר המשפטים יריב לוין פורץ בבכי ב-7 באוקטובר. עדות שלוין, משום מה, ולמרות שמדובר בתגובה אנושית של כל אדם, של כל ישראלי ושל כל יהודי ביום הארור ביותר מסוף מלחמת העולם השנייה, טרח להכחיש בכל תוקף.
המקורות בממסד הביטחוני והפוליטי, הרבים מאוד מאוד, הם ההוכחה למה חושבים שם על המלחמה ועל הסיבות בגללן היא נמשכת. יום אחד, כשיפתחו הפרוטוקולים המלאים, לא שברי המסמכים ורסיסי המשפטים המסולפים שנתניהו ניכס לעצמו סמכות לחשוף לציבור ולסלף, תתברר האמת על כל אלה וגם על הפעמים שעל אחת מהן הצבענו במאמר - הפעמים בהן חסם נתניהו כל הצעה של השב”כ וצה”ל לפעול בעוצמה רבה נגד החמאס ברצועת עזה.
הפעם הראשונה שבה נתניהו נתן אישור לפגוע בהנהגת הארגון, "מסינוואר ודרומה", כדבריו, הייתה בשיחה עם המזכיר הצבאי שלו ב-06:40 ב-7 באוקטובר. גם בשיחה הזו עשו אנשיו מאמץ "לטפל" כדי שתיראה כאילו הייתה השיחה הראשונה באותו יום, באופן שעשוי לצייר אותו כזה שקם מיד, מאפס למאה, מפקד הכוחות המזוינים, שנותן הוראות כיצד לפעול. הוראות שהוא עצמו סירב לתת רק שבוע, ושבועיים, חודש וחודשיים קודם לכן.
הסצנה הדרמטית ההיא באפריל היא רק דוגמא אחת לרבות המופיעות בכתבה ומוכיחות בפרטים רבים את מה שרוב הציבור הישראלי, כך לפי הסקרים, חושב מזמן - אפשר היה אחרת
הסצנה הדרמטית ההיא באפריל היא רק דוגמא אחת לרבות המופיעות בכתבה ומוכיחות בפרטים רבים את מה שרוב הציבור הישראלי, כך לפי הסקרים, חושב מזמן - אפשר היה אחרת. לשחרר את החטופים, 41 מהם הגיעו לעזה חיים ומתו מאז - נרצחו או נפגעו בשוגג בהפצצות של צה"ל. אפשר היה גם בלי לוותר על ההישגים הצבאיים שאז, באפריל, איש לא ידע, בוודאי לא נתניהו, שיבואו - אבל בהחלט היה ניתן להשיג אותם הרבה קודם ובניגוד לטענת נתניהו, בלי קשר לסיום המלחמה המדממת בעזה.
איש לא דמיין שהמלחמה תימשך זמן כה רב. מדוע היא עדיין נמשכת? מלחמה היא ממלכת אי הוודאות, ולכן יש לכך יותר מתשובה אחת. הטענה האסטרטגית הייתה שהמשך הלחימה מעניק לישראל סיכוי טוב יותר להביס לא רק את חמאס, אלא גם את בעלי בריתו האזוריים – חיזבאללה ואיראן. בין אם מקבלים את ההיגיון הזה ובין אם לא, אם כי חשוב לציין שהצבא וקהילת המודיעין לחצו לפעול מוקדם יותר נגד החזבאללה ואיראן – התחקיר שלנו מראה כי בצמתי החלטה קריטיים נתניהו מונע גם ממניעים אישיים ולא רק משיקולים לאומיים.
היו נקודות מפנה משמעותיות שבהן נתניהו בחר להמשיך את המלחמה כדי למנוע את נפילת ממשלתו. מחשש לביקורת מבית, הוא גם סירב לגבש תוכנית ברורה לעזה ליום שאחרי, מה שהוביל לאסטרטגיה לחימה מעורפלת שהביאה למותם של עשרות אלפים, פגעה במעמדה הבינלאומי של ישראל - ובכל זאת הותירה את חמאס שורד.
הכתבה מגלה עוד על האזהרות שהיו בפני נתניהו קודם ל-7 באוקטובר, ולכן יוצרות אצל נתניהו את המוטיבציה העצומה (והמוצלחת לפי שעה) להתנגד לועדת חקירה ממלכתית.
אם באשר לעסקת החטופים היו לא מעט דיווחים וניתוחים, בין השאר כאן, כי נתניהו דוחה אותה שוב ושוב מטעמים של הישרדות פוליטית, הרי שפחות ידוע אודות העסקה הסעודית שנדחתה שוב ושוב מאותם טעמים
אם באשר לעסקת החטופים היו לא מעט דיווחים וניתוחים, בין השאר כאן, כי נתניהו דוחה אותה שוב ושוב מטעמים של הישרדות פוליטית, הרי שפחות ידוע אודות העסקה הסעודית שנדחתה שוב ושוב מאותם טעמים. כמו באשר להשבת החטופים, כך בנוגע לשלום עם סעודיה - נראה שאין ספק כי נתניהו היה ועודנו מעוניין מאוד בשני היעדים האסטרטגיים הללו - גם להשיב את החטופים, וגם להשיג נורמליזציה עם המדינה הערבית החשובה ביותר.
זה לא שהוא לא רוצה, אלא שיש דברים שהוא רוצה יותר, או חושש מהם יותר. ולכן, למרות פגישות מרתוניות של בכירי ממשל ביידן עם המקבילים בסעודיה, ששיאן בליל שבת, 18 במאי 2024 בדמאם שבמזרח ערב הסעודית. הנסיך מוחמד בן סלמאן, השליט בפועל של ערב הסעודית, נע באופן נחוש בכיוון הזה. העסקה שנדונה הייתה הסכם משולש בין ריאד, ירושלים ווושינגטון. הנסיך הגיע לפגישה הלילית ממוקד ונמרץ. "בואו נסיים עם זה", אמר לאמריקאים, תוך שהוא פותח קלסר עבה מלא במסמכים. בן סלמאן רצה לגמור, נתניהו הראה שהוא בעניין, ולמחרת טסו ג'ק סאליבן וצוותו לישראל כדי להעביר את המסר הזה לראש הממשלה. אבל בסופו של דבר, בסעודיה דרשו מנתניהו לעצור את המלחמה ולהתחייב לעקרון של מדינה פלסטינית והוא מצא הזדמנות קרובה כדי לחבל בהכל, ובעצם שיבש לא רק את עסקת החטופים אלא גם עסקה עם מי שעשויה להיות בת ברית חשובה מאין כמותה של ישראל.
באחת השיחות בבית הלבן הראו סקרים מישראל המראים כי יותר מ–50 אחוז מהישראלים תומכים כעת בעסקת חטופים על פני המשך. "לא 50 אחוז מהמצביעים שלי", השיב נתניהו
נתניהו עשה הכל כדי שלא להגיע לרגע הזה, כי משהו היה יותר חשוב עבורו. רגע דרמטי ומייצג מאוד לממצאי התחקיר בכתבה כולה, וזה שאף הפתיע רבים בגסות הרוח שלו, היה כשראשי הממשל של ביידן, מיואשים אחרי שכשלו בכל מקל או גזר בו ניסו לשכנע את נתניהו לחתום על הפסקת האש, הראו לו באחת השיחות בבית הלבן סקרים מישראל המראים כי יותר מ–50 אחוז מהישראלים תומכים כעת בעסקת חטופים על פני המשך. "לא 50 אחוז מהמצביעים שלי", השיב נתניהו, והסביר בבוטות לבכירים האמריקאים מה באמת חשוב.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "בניגוד לאמור ב׳ניו יורק טיימס׳, ראש הממשלה לא דאג לשרידותו הפוליטית אלא לשרידותה ועתידה של מדינת ישראל. המחלוקות עם בכירים בצמרת הביטחונית נבעו מאי הסכמה על מדיניות, ולא משיקולים קואליציוניים. כפי שהעידו בכירי הממשל האמריקני הקודם, לא היתה עסקה על הפרק ב-2024 בשל סירובו של החמאס”.
השעה הייתה 17:44. באותו רגע, ראש הממשלה נאלץ לבחור בין הסיכוי להפסקת אש לבין הישרדותו הפוליטית. אין תוכנית להפסקת אש, הוא הבטיח לסמוטריץ’. “לא, לא, אין דבר כזה”, אמר. וכשהדיון בקבינט המשיך הלאה, נתניהו רכן בשקט לעבר היועצים שלו ולחש את מה שבטח כבר היה ברור להם: “אל תציגו את התוכנית”.
