"אני לא מוכנה לעבור לשלב הבא ולהנציח את המורשת שלו", מספרת בכאב חגית חן, אמו של החייל איתי חן, שנהרג ונחטף ב-7 באוקטובר: "יש ספק קטן, אולי טעו? אולי הוא בחיים?".
היום (שני) חלים 4,000 ימים לחטיפתו של סגן הדר גולדין, אחרי שנפל בקרב סמוך לרפיח במבצע צוק איתן. 4,000 ימים של מאבק, של תחושת בדידות צורבת, של שאלות קשות ללא מענה ובעיקר - של חוסר ודאות מוחלט. היום, שלוש משפחות שגם בניהן נהרגו ונחטפו - מדברות על החשש שגורלן יהיה דומה.
ריאיון עם אביו של הדר גולדין באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
לציון היום ה-4,000 לחטיפתו של הדר, משפחת גולדין מסרה באמצעות מטה המשפחות להחזרת החטופים: "לפני 4,000 ימים שלח אותנו סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי למסע להשבת חלל לוחם לקבר ישראל, מסע להשבת החברה הישראלית לעצמה. אנחנו לא רק משיבים את הבן שלנו מידי האויב, אנחנו משיבים את החברה הישראלית לעצמה. וזו דרך ארוכה. אמרנו לאורך הדרך - מי שלא מחזיר את החללים ינטוש את הפצועים ויפקיר את החיים. ההנהגה הישראלית הפוליטית, ההנהגה הביטחונית, ההנהגה הדתית לא הקשיבה. הם העדיפו את האינטרסים על פני הערכים. שילמנו את המחיר ב-7 באוקטובר ביום שמחת התורה, ועדיין 20 חודשים אחר כך, 4,000 יום מתחילת המסע - אנחנו חברה מפקירה.
"מה עושים? התשובה שלנו היא: תהיו הדר. תהיו גולדינים. אנחנו לא מוותרים, אנחנו לא מתייאשים. אנחנו אומרים אמת. אנחנו לוקחים אחריות. המאבק שלנו ברור - להביא את אלה שהפקרנו. נוכיח שאנו מביאים את החללים, אז יהיה ברור שבכוחנו להביא את הפצועים ואת החיים. זו הייתה התפיסה היהודית מאז ומתמיד, מאז שקיבלנו את הצו להיות ישראל. זה הצו – תהיו ישראלים, תהיו הדר".
4 צפייה בגלריה
"לא מצאו שום דבר פורנזי מאיתי - יש לנו רק הודעה מודיעינית". חגית חן
(צילום: פאולינה פטימר)
"היום אנחנו מרגישים שאנחנו משפחת גולדין"
"מרגיש שאנחנו בדרך לשם... להיות עוד הדר גולדין", מספרת חגית חן בקול חד וקורע: "זה שובר את הלב. הלב שלי נקרע על החיילים שנהרגים לנו ממש כל יום". חן מספרת שאיתי, למרות בעיות ברכיים, הסתיר מידע רפואי כדי שיוכל לשרת בקרבי: "הוא כל כך רצה את זה. כשהוא נהרג, לא מצאו שום דבר פורנזי. לא שם בטנק, לא רקמות. רק הודעה מודיעינית. זה מה שמנהל אותנו כבר 647 ימים".
"יש חלוקה לחטופים 'חיים' ו'הַיֶּתר': כשאומרים 20 חטופים חיים - זה פוגע. המספר הוא 50, ולכולם מגיע לחזור"
חן מסבירה את ההזדהות עם משפחת גולדין: "בהתחלה לא הבנו מה הקשר. היום אנחנו מבינים שאנחנו בדיוק הם, וזה מטלטל. אנחנו יושבים איתם בפגישות, ובאמת, כבר אין מילים. רק מבט בעיניים שאומר הכול".
מה שקשה לחגית במיוחד זו החלוקה לחטופים "חיים" ו"הַיֶּתר": "איתי", היא מספרת, "הוא לא 'יתר' ולא מיותר, הוא כל העולם שלי! כשאומרים 20 חטופים חיים - זה פוגע. המספר הוא 50, ולכולם מגיע לחזור".
4 צפייה בגלריה
"המדינה שלחה אותו - היא חייבת להחזיר אותו". מירב דניאל על קברו של בנה עוז, שגופתו לא הושבה
(צילום: יובל חן)
"מפחדים שהגופה תיעלם"
מירב דניאל, אמו של עוז דניאל, חלל חטוף, אומרת את הדברים בצורה נוקבת: "כל החטופים שחזרו עד כה זו שמחה ענקית עם כאב חד. ובתוך זה חרדה אדירה, שאני אהיה משפחת גולדין הבאה. החשש שהגופה של עוז תיעלם, שיפגעו בה - אי-אפשר להסביר את זה".
"קברנו אלונקה עם דם, זה לא תהליך אבל. לא ראיתי את הגופה - אולי הוא חי? אני צריכה סגירת מעגל. לאבד ילד - זו לא דרכו של עולם, ועוד יותר כשלא זוכים אפילו לקבור אותו"
עבור מירב, עסקה שמחזירה רק חיים בלי חללים בלתי מתקבלת על הדעת: "אני לא רוצה מבצע חילוץ. לא רוצה שחיילים יסכנו את עצמם. אני רוצה עסקה, ובכל עסקה - חייבים להחזיר גם חללים. לא במקום חטופים חיים, בנוסף. עוז לא בילה במסיבה, הוא לא בחר לגור שם, המדינה שלחה אותו לשם - והיא מחויבת להחזיר אותו".
מירב מספרת על האבל לצד חוסר הוודאות: "קברנו אלונקה עם דם, זה לא תהליך אבל. לא ראיתי את הגופה - אולי הוא חי? אני צריכה סגירת מעגל. לאבד ילד - זו לא דרכו של עולם, ועוד יותר כשלא זוכים אפילו לקבור אותו. אם היה לי ילד נוסף שצריך להתגייס, הייתי דואגת מאוד".
"בלעדיו, אין ודאות אמיתית"
אורנה ורונן נאוטרה, הוריו של עומר נאוטרה, חייל בודד שנחטף ונהרג, זוכרים את הימים הראשונים למלחמה - עם אמונה שעדיין הייתה במערכת. "בהתחלה האסון היה עצום, אבל חשבנו - אין מצב שלא יחזירו את כולם. זה לא יהיה כמו עם הדר. אבל הזמן עבר והשבר גדל. היום אנחנו מבינים בדיוק מה שהם חוו. הם היו לבד".
בני הזוג נאוטרה מספרים על חוסר הוודאות ששרר במשך חודשים: "במשך 421 ימים לא היה שום מידע ודאי על עומר. לא היה ברור אם הוא חי או לא. סרטון חטיפה, בלי אינדיקציות ברורות. כל עוד הוא לא חוזר - אין ודאות אמיתית".
עומר, מספרים הוריו, עלה לארץ לבד והתנדב להאריך שירות כלוחם - דבר נדיר מאוד בקרב חיילים בודדים. כעת הם מבקשים אותו בחזרה: "אי אפשר להשאיר אותו שם. הוא התחייב למדינה, והמדינה חייבת לו בחזרה. זה לא יעלה על הדעת אחרת. זו לא רק דרישה מוסרית - זו חובה לאומית".
חגית חן מסכמת: "אם יש משהו שאני רוצה להגיד לציבור, זה שזה לא מספיק להיות איתנו בלב. אנחנו צריכים אתכם איתנו ברגליים. בעצרות, ברשת, בצעקה! החטופים הם לא מספר. לא רק 'החיים'. כולם חייבים לחזור - כולם".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.07.25
