גם בעולם השקר שאנו חיים בו כבר תקופה ארוכה, למרבה הצער, כשכל עמדה נכונה רק לשעתה ומותנית בפוזיציה שבעליה מבקש לשרת, התשואות שליוו את הגעת שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי לאולם בית המשפט שבו עומד לדין ראש הממשלה נתניהו, מצד המחנה המתקרא "לאומי", שברו שיא חדש של אובדן דרך.
בלי אפילו ניסיון להסתיר או לעדן את מטרתו האמיתית, האקבי הבהיר שהוא בא כדי להעביר מסר ברור וחד-משמעי מצד הממשל האמריקאי: הציד המשפטי אחרי נתניהו חייב להיפסק וכל מי שמסייע למסע זה ישלם מחיר כבד, לרבות התובעים והשופטים. השגריר לא הסתפק בכניסה לאולם בחליפת האיומים שלו, אלא גם טרח להצטלם עם בובת באגס באני, סמל הגיחוך של זוטות האישומים נגד נתניהו, כדי שגם השופט קצר הרואי ביותר יבין את המסר. היה חסר רק שכבוד השגריר יביא גזייה לאולם ויציב עליה לעיני השופטים סיר מים חמים, כדי לבשל בהם את הארנב החייכן כמו בסצנה הפסיכוטית מ"חיזור גורלי".
שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי לא ניסה אפילו להסתיר את מטרתו האמיתית או לעדן את המסר: הציד המשפטי אחרי נתניהו חייב להיפסק
התנהגותו המקוממת והמחוצפת של השגריר אינה לב העניין. העיקר הוא כאמור מחיאות הכפיים הנלהבות מצד אלה שרוממות הריבונות והעצמאות הישראליות בגרונם. העובדה שהצד שמנגד - הרל"ביסטי - נקט באופן דומה בהזמינו את ממשל ביידן וגורמים זרים נוספים להתערב בנעשה אצלנו - אינה מעלה ואינה מורידה. לא עסקינן כאן בצביעות של מי שזעק אתמול נגד מה שהוא עושה היום, אלא באידיאולוגיה שאמורה להיות קרקע היסוד שעליה מוקם מבנה הקבע הלאומי. קרקע שתוחחה והוכשרה בידי רבים מבני אותו מחנה, ובהם גם עולי הגרדום – חברי האצ"ל והלח"י – שסירבו להגן על עצמם במהלך משפטיהם בתקופת המנדט, משום שלא הכירו בלגיטימיות בתי המשפט שלו.
הנציב העליון האמריקאי
אין צורך להזכיר לנתניהו את הצהרתו המרטיטה של משה ברזני ("בן ציון") ז”ל לפני שופטיו: "העם העברי רואה בכם אויב ושלטון זר במולדתו. אנו, אנשי לוחמי חרות ישראל, לוחמים בכם לשחרור המולדת. אין לכם כל רשות לשפוט אותי. בתליות לא תפחידונו ולהשמידנו לא תצליחו. עמי וכל העמים המשועבדים לכם יילחמו באימפריה שלכם עד חורמה!" כך אמר, התיישב והתעלם מכל הפניות אליו במהלך המשפט עד ששמע את השופטים גוזרים את דינו למוות בתלייה, ואז נעמד והחל לשיר את התקווה. בהמשך גם סירב לבקש חנינה בדיוק מאותה סיבה.
נתניהו גם מכיר היטב את דברי מאיר פיינשטיין ז”ל, חברו של ברזני, שהסביר לשופטי בית המשפט הצבאי הבריטי שאינו מכיר בשלטונם: "אם עדיין לא הבינותם את החזון הזה של האומה... כי הוכיתם בסנוורים בכדי שתורדו מן הבמה, שממנה מורידה ההשגחה העליונה את כל אלה הקמים על העם הנצחי לכלותו. אשור ובבל, יוון ורומא, ספרד וגרמניה קדמו לכם. אך אתם תבואו בעקבותיהם. חוק עולם הוא. את זאת רציתי לומר לכם, קצינים בריטים, לכם ולשולחיכם. ובאשר לי, אינני רוצה להוסיף דבר".

עצוב להיזכר שמי שהפנה אותי אישית ללמוד על משפטים אלה של פיינשטיין, ברזני וחבריהם עטורי התהילה, היה נתניהו עצמו באחת השיחות שקיימנו לפני כ-20 שנים על תופעת המשפט. כעת, אותו נתניהו מקדם בחיוך מאוזן לאוזן את כניסת נציג האימפריה השלטת העכשווית, הנציב העליון האמריקאי, לאולם המשפט הישראלי, במקום להבהיר לו שהריבונות פה היא שלנו ורק שלנו.
ניחא, הוא נאשם ויש הטוענים – ואינני מסכים איתם - שמותר לו לעשות הכל כדי לנצח במשפט, אבל מדוע שותקים שאר אנשי המחנה לנוכח אובדן ריבונות מביש זה? האם גם הם שכחו שראש הממשלה מנחם בגין ז"ל ביקש להיקבר בהר הזיתים בצמוד לקברותיהם של פיינשטיין וברזני, ושארונו לא הוצב בטקס אשכבה מכובד בבניין הקפיטול בוושינגטון?
פורסם לראשונה: 00:00, 17.07.25