התזמון שבו בחרו המפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה דווקא בימי לחימה, כאשר חיילים בסדיר ובמילואים קוברים חברים לנשק ולובשים מדים בפעם המי יודע כמה מאז 7 באוקטובר הוא לא רק מקומם, הוא אפילו מסוכן. זהו ניסיון סחיטה פוליטית בעת שעם ישראל כולו נדרש לערבות הדדית ולהירתמות למאמץ לאומי חסר תקדים.
המחלוקת סביב חוק הגיוס קיימת מאז קום המדינה, אך המציאות השתנתה מאז פרוץ המלחמה. אי-אפשר יותר להעלים עין או להחליק בחצי קריצה. אחרי כמעט שנתיים של מלחמה בכמה זירות, וכשמולנו אויבים עיקשים שנהנים מתמיכה איראנית ומימון קטארי, אי-אפשר עוד להחזיק בתפיסה ששליחי הציבור החרדי יכולים לדרוש פטור קולקטיבי מצה"ל עבור הציבור שלהם.
הגדלת בסיס המשרתים אינה רק עניין ערכי, היא צורך קיומי שחיוני לביטחוננו. על מנת להכריע את חמאס בעזה ולהבטיח הרתעה מול חיזבאללה בצפון, צריך צבא חזק ורחב. במשך שנים חשבנו שיספיקו לנו הסייבר וחיל האוויר, וגילינו שהם אמנם חשובים מאוד, אך דרושים גם חיילים על הקרקע, והרבה מהם.
בשבועות האחרונים אנו שומעים מפקדים בכירים שמתריעים מפני שחיקת חיילי המילואים. ההכרעה בעזה והשבת 50 האחים והאחות שלנו שעדיין שבויים בידי חמאס, ובלעדיהן המלחמה לא תסתיים, דורשות עוד כוחות בשטח. גם הצפון, כפי שראינו השבוע, דורש אצבע על הדופק בכל רגע.
בחודשי הקיץ והחגים של שנה שעברה הייתי במילואים בצפון. גם השנה אהיה שם בחגים כשאשתי בבית. יש לנו בת בכורה ושישה בנים, ואנחנו חייבים את השינוי הזה עבורם. זה נכון לטווח הקרוב כדי להקל בעומס על המילואימניקים, וזה נכון אף יותר לטווח הארוך כשבניי יתגייסו לצה"ל
הציבור החרדי שותף לחברה הישראלית. הוא סובל מהמלחמה וכואב את אובדן חיי חיילינו כמו כולם, הוא חי באותן ערים כמונו ומדבר באותה שפה. יש בו רבים שמתגייסים באהבה, במסירות, ליחידות קרביות כחטיבת חשמונאים ועוד, ולתפקידים חיוניים של תומכי לחימה ומודיעין. הם שמשלבים אורח חיים חרדי לצד שירות צבאי צריכים להוות מופת ודוגמה בעת הזו.
מנהיגות חרדית אחראית הייתה יכולה להתייצב מול הציבור שלה ולומר – הגיעה העת לשאת בנטל. ללמוד תורה – כן. אבל גם לשרת את העם. להגן רוחנית בוודאי, אבל גם להיות חלק מהמשימה הגדולה של הגנה פיזית על ישראל, ברגליים. במקום זאת, אנו עדים לאולטימטומים ולפרישה מהממשלה תוך כדי מלחמה. זה בלתי נתפס.
הגיע הזמן לשותפות אמיתית. לא בכאילו ובלי תירוצים. צריך חוק גיוס יעיל, חכם, הדרגתי ומחייב. כזה שיגדיל את מספר המתגייסים מכלל המגזרים, כולל הערבי, החילוני והדתי-לאומי, אך בראש ובראשונה מהציבור החרדי שהוחרג במשך עשורים.
דוידי בן ציוןבחודשי הקיץ והחגים של שנה שעברה הייתי במילואים בצפון. גם השנה אהיה שם בחגים כשאשתי בבית. יש לנו בת בכורה ושישה בנים, ואנחנו חייבים את השינוי הזה עבורם. זה נכון לטווח הקרוב כדי להקל בעומס על המילואימניקים, וזה נכון אף יותר לטווח הארוך כשבניי יתגייסו לצה"ל. אחריותנו שהם לא יהיו שם לבד.
העם בישראל מאוחד מאי פעם, במילואים, בשכול, בסוגיית החטופים ובאמונה בצדקת הדרך. דווקא עכשיו, לפני הכרעה, אסור להישבר מבפנים. יש לדרוש שוויון בנטל לא כדי להעניש מישהו או לתקוע לו אצבע בעין אלא כדי לנצח. כי בלי צבא חזק, ערכי, מחובר לשורשיו ולעם כולו, לא תהיה הכרעה.
הכותב הוא סגן ראש מועצה אזורית שומרון ורס"ן במיל' בצנחנים
