שלוש פעמים לפחות ניסו מתנקשים בסוריה לחסל את הנשיא החדש, אחמד א-שרע, "אל-ג'ולאני", שמכהן בתפקידו שבעה חודשים. בפעם הראשונה, במארס, כוח טורקי זיהה תנועות חשודות כשאל-ג'ולאני יצא מ"ארמון העם", ושלושה מאבטחים נצמדו אליו. המחבל נלכד, הובא למעצר ונחקר, והפרשה לא התפרסמה בהוראת א-שרע שביקש לשרטט לעצמו פרופיל חיובי, של מנהיג בלי יריבים. הפעם השנייה הייתה מתוחכמת יותר. כשיצא למחוז דרעא על גבול ירדן, מאבטחיו הסורים והטורקים המיומנים, תוספת נדרשת להגנה קשיחה, הבחינו בשתי דמויות חשודות ודאגו להחליף ברגע האחרון את מסלול הנסיעה. הפעם השלישית כמעט הסתיימה ברצח, כשמתנקש ארב לא-שרע בדמשק, במסלול שבו תיכנן לנסוע מארמון הנשיאות. הפרטים המלאים של הניסיון האחרון טרם נחשפו, אבל הולידו שמועות על יציאה בהולה של א-שרע מהבירה.
השליח האמריקאי המיוחד לענייני סוריה, תומאס ברק, המכהן כשגריר בטורקיה, חשף במילים מדודות את הניסיונות להתנקש בא-שרע, דיבר על הצורך להגן עליו והזהיר מפני "איומים חמורים מאוד". ארצות-הברית, ניתן להבין, סומכת בעיקר על גורמי מודיעין בכירים בטורקיה. ברק הסכים לומר בעניין הזה ש"לארה"ב יש דאגה גוברת לגבי ביטחונו של א-שרע", והוסיף כי "חייבים להקים יחידת מאבטחים מיוחדת לביטחון חיי הנשיא". ככל הנראה, בשלושת ניסיונות החיסול מעורב ארגון הטרור דאעש. לפי שעה לא ברור איך הצליחו להכניס טרוריסטים לדמשק, ולצייד אותם בחומרי נפץ.
אתמול נראה כי סבב החיסולים בא-סווידא הגיע לסיומו. רק פה ושם תועדו התפרעויות של בדואים נגד דרוזים ולהפך. כוחות הצבא הסורי הגיעו לפקח על שקט מתוח בתום ארבעה ימים אלימים.
לדברי ראמי עבד א-רחמן, המנהל בלונדון את מרכז המעקב אחרי אירועי סוריה ונודע במקורותיו המדויקים, 718 אזרחים סורים נהרגו בקרבות שהתפשטו מא-סווידא למחוז דרעא הגובל בירדן. 165 בני אדם, ובהם גם נשים וילדים, הוצאו להורג ביריות ובדם קר בידי כוחות המשטר. לובשי מדי צבא התעללו באזרחים ובנכבדים דרוזים, ואחר כך השליכו אותם אל מותם. בפתח בית החולים היחיד בא-סווידא נערמו גופות אחרי שחדרי המתים התמלאו.
הנשיא א-שרע, שנחשף עכשיו בשיא חולשת שלטונו, הזדרז להטיח בישראל האשמות כבדות. ההתערבות הישראלית בדרום המדינה ובדמשק, לפי גרסתו, היא שהביאה לאיום על ביטחון סוריה. הוא נזהר לא להזכיר את ההתנפלות על "האחים הדרוזים".
האם המסרים הועברו מאנקרה לארמון המוהאג'ירון בדמשק?
ראש הממשלה נתניהו חשף כי ישראל העבירה אזהרות מפורשות לגורמים סוריים בכירים. לפי דיווחים זרים, יתכן שאזהרות אלה נמסרו במשא ומתן החצי-חשאי שמתנהל באזרבייג'אן. אזהרה דומה הועברה מישראל גם לטורקים: למרות המשבר בין אנקרה לירושלים, גם עם הטורקים מתנהל דיאלוג, אמנם מוגבל, לנושאי ביטחון, אבל ישראל ניצלה את ההזדמנות כדי להבהיר לפטרון הטורקי שלא תוכל לא להגיב אחרי תקיפות הדרוזים.
עכשיו א-שרע מנסה להטיל על ישראל את האשמה, כאילו היא מנסה להפוך את סוריה לאדמת מריבה כדי לפצל את בני עמו
האם המסרים הועברו מאנקרה לארמון המוהאג'ירון בדמשק? סביר להניח שכן. האם א-שרע התייחס ברצינות לאזהרות בעניין הדרוזים? עכשיו הוא בא בטענות שנועדו להטיל על ישראל את האשמה המלאה על מעשי הרצח המזוויעים. הישות הישראלית – עוד רגע יעבור לכינוי הגנאי האיראני "הישות הציונית" – מנסה, הוא מטיח, להפוך את סוריה לאדמת מריבה כדי לפצל את בני עמנו.

א-שרע נראה עכשיו כמי שצריך להוכיח לא רק לישראל אלא, בעיקר, לארה"ב ולסעודיה, שמפגינות כלפיו ספקנות גדולה, כי אכן המיר את תפיסת עולמו כג'יהאדיסט. זה בהחלט מבלבל: מצד אחד, אחרי שסילק את איראן מתחומי סוריה (אינטרס משותף עם ישראל), חזר ונשבע כי סוריה מכריזה מלחמה רק נגד העוני והאבטלה. מצד שני, הוא זה ששלח לא-סווידא לוחמי ג'יהאד במדי הצבא הסורי. אפילו צבא אמיתי אין לו.
כשהאש תשכך, ייאלץ הנשיא א-שרע לקבל החלטות. גם אם הטיח בישראל מילים קשות, גם אם עורר דאגה אמיתית למנהיגותו ולכוחו – יגיע הרגע שבו ישראל וסוריה, בלחץ אמריקאי שקט, יחזרו לשולחן המשא ומתן. אחרי הכל לסוריה, כמו לישראל, יש מה להפסיד.