ועדת החוקה של הכנסת המשיכה לדון היום (שני) בחוק למיסוי תרומות ממדינות זרות שמטרתו "לחסום ארגוני דה-לגיטימציה ולמנוע התערבות ממשלות זרות": חוק שישפיע בפועל על מגוון רחב של עמותות בתחומי החינוך, זכויות האדם, זכויות עובדים ואוכלוסיות מוחלשות.
על פי הנוסח החדש של הצעת החוק, שנידון בוועדה, יוטל מס בגובה 23% - בדומה למס חברות, על תרומות לארגונים שפעילותם נתמכת בהיקף משמעותי או חלקי בידי מדינות זרות, כמו האיחוד האירופי ושגרירויות שונות. בנוסח הקודם של הצעת החוק, המס שהוצע להטיל היה גבוה הרבה יותר - 80%.
עימות בכנסת בזמן הדיון על הצעת החוק, פברואר
(צילום: ערוץ הכנסת )
החוק, בנוסח החדש, מציע מנגנון החרגה לעמותות שיצהירו כי הן אינן עוסקות בפעילות פוליטית, אינן חברות בהנהלת מפלגה או ב"גוף מדיני", או אינן מתכוונות לבקר את מדיניות הממשלה. זאת בשונה ממנגנון ההחרגה הקודם שהוצע - לפיו מי שיקבע מיהם הארגונים שזכאים לפטור הוא שר האוצר.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר ל-ynet כי העיקרון מאחורי מנגנון ההחרגה החדש הוא לאפשר לעמותות לקבל כספים למטרות מחקר וחינוך, אך למנוע מצב שבו "במסווה של חברה אזרחית, יביאו לכאן אינטרסים של מדינות זרות. אני נותן חופש ביטוי למדינת ישראל, לא לאיחוד האירופי".
מכה כלכלית או הצנעת ביקורת
על העמותות הנתמכות בידי מדינות זרות, בדרך כלל לטובת פרויקט משותף בנושא מסוים, נמנים ארגונים בשלל תחומים: זכויות אדם, סיוע משפטי, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות וחינוך. בארגונים מזהירים כי מנגנון ההחרגה החדש ימנע מהן למתוח ביקורת על הממשלה בנושאים הרלוונטיים לתחום העיסוק של העמותה. "לפי הנוסח הנוכחי של החוק, אם נפרסם נייר עמדה על כך שהמדינה צריכה להשתפר בתחום השקיפות - נקבל 'קנס'. זה טירוף", אמר הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע.
2 צפייה בגלריה
"ארגוני הנשים סובלים ממחסור במימון, אי אפשר לוותר על כספים ממדינות זרות"
(צילום: מוטי קמחי)
בין המאבקים הזכורים של התנועה בשנים האחרונות ניתן למנות עתירה בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בתקופת הקורונה, ומאבק משפטי לחשיפת ציוני המיצ"ב של בתי הספר. התנועה מקבלת מפעם לפעם מענקים מהאיחוד האירופי לטובת קידום יוזמות משותפות הקשורות בקידום השקיפות - דבר החושף אותה למס שהחוק מבקש להטיל. נגב הוסיף כי "כל הסיפור של ארגוני חברה אזרחית הוא ביקורת על הממשלה כשהיא לא פועלת בכיוון הנכון לדעתם. הם רוצים להשתיק כל ביקורת על הממשלה ולמנוע מארגונים לעשות את העבודה שלהם - לדרבן את הממשלה להשתפר".
"זה בסדר לפקח על כסף שמטרתו לגרום לשינוי שלטוני, ולגיטימי שהמדינה תרצה לדעת מי בוחש לה בצלחת", אומרת בת שבע משה, יו"ר עמותת "יוזמות עתיד", הפועלת להעצמה כלכלית של נשים שנקלעו למורכבות כלכלית ומלווה אותן בתהליך הקמת עסק קטן. עם זאת, היא הביעה חשש שהמנגנון בחוק ״יהפוך כל תרומה לסאגה בירוקרטית שתפגע בארגונים חשובים שלא פועלים לטובת מפלגה זו או אחרת, ולשם זה עלול ללכת. צריך לוודא שהמהלך הזה לא ייצר מצב שארגונים חברתיים יחששו להעביר ביקורת ולומר שיש דברים לא תקינים - בחינוך, ברווחה ובתחומים נוספים".
לדברי ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "הנוסח החדש לא באמת מרוכך, ולא צריך להתרשם מהעובדה שהורידו את המיסוי מ-80% ל-23%, כי ממילא, מרגע שהתרומות ממוסות - רוב המדינות הזרות פשוט לא ירצו לתרום. החוק מציג בפני הארגונים ברירה מאוד אכזרית: או לחטוף מכה כלכלית קשה ולהיסגר, או לשנות את אופן הפעולה שלהן - לא להפגין, לא להגיע לכנסת, לא לבקר את משרדי הממשלה. עמותות שעוזרות לניצולי שואה - לא יכול שיבואו מפעם לפעם בכנסת, להגן על ניצולי שואה? זו סיבה לפגוע בתקציב שלהן?".
עו"ד אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותת "איתך–מעכי" הפועלת לקידום זכויות של נשים מוחלשות, התריעה: "ארגוני הנשים סובלים ממחסור במימון. תקציבים ממדינות זרות זה לא משהו שאנחנו יכולות לוותר עליו. נוסח החוק מטיל על החברה האזרחית סטנדרטים של עובדי מדינה, בזמן שמטרת החברה האזרחית היא לאתגר את המדינה, להביא צרכים מהשטח, לטפל בסוגיות שהמדינה לא מטפלת בהן, להציג אלטרנטיבה. זה נכון אפילו יותר כשמדובר בנשים - כי החוקים לא נכתבו עבור נשים ובידי נשים, ואנחנו כארגוני נשים פועלות להתאים את המערכת לצורכיהן. מציבים אותנו בפני ברירה: בתמורה לקבלת המימון תתחייבו לא לעסוק בחקיקה, בלובי, בהצפת צרכים שעולים מהשטח בפני מקבלי ההחלטות".
ח"כ אריאל קלנר, יוזם הצעת החוק, אומר מנגד: "לא לגיטימי בעיניי שממשלה זרה מקדמת את הערכים והתפיסות שלה באמצעות עמותות. לא מעניין אותי אם זה פמיניזם או ריבונות על ארץ ישראל, לא משנה אם אני מאמין בערכים האלה או לא - לא תקין שתקבלו על זה פטור ממס. כללי המשחק צריכים להיות ברורים: ממשלה זרה לא צריכה לפעול דרך ארגונים אזרחיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.07.25
