אחרי שבועות של דיווחים סותרים, המו"מ המתמשך לעסקה מורט את עצביהן של משפחות החטופים, שנתונות כבר כמעט שנתיים בין תקווה לייאוש. לכך מתווספת בימים האחרונים ההיערכות להרחבת פעילות צה"ל ברצועה, וטענת הצבא שזו אינה מסכנת את החטופים לא מרגיעה את החרדה. אתמול פורסמה לראשונה הוראת פינוי מדיר אל-בלח, אזור שבו לא היה אף תמרון קרקעי, והלילה כבר דווח על תקיפות באזור.
4 צפייה בגלריה
yk14447782
yk14447782
"הפקירו אותנו ב-7/10, חייבים לנו", סילביה קוניו, אמם של דוד ואריאל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
4 צפייה בגלריה
מימין למעלה: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו. מימין למטה: אלמוג סרסוסי, כרמל גת, אלכס לובנוב
מימין למעלה: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו. מימין למטה: אלמוג סרסוסי, כרמל גת, אלכס לובנוב
6 החטופים שנרצחו באוגוסט אשתקד: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו. מימין למטה: אלמוג סרסוסי, כרמל גת, אלכס לובנוב
(צילום: באדיבות משפחת גולדברג-פולין)
"זה כל הזמן ערבוב של רגשות, במיוחד מאז העסקה האחרונה", אומר לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיוי שנחטפו משכונת הדור הצעיר בכפר עזה. "אנחנו למודי אכזבות אז אין תקווה גדולה, אבל יש אופטימיות. מצד שני יש פחד גדול - שהעסקה תיפול, שהם לא ייכללו בה, שיפרידו ביניהם. אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהם יחזרו יחד".
לדבריו, התעצמות הלחימה מסכנת את החטופים החיים ומעלה את החשש מפני הישנות מקרים כמו זה של ששת החטופים שנרצחו בשבי באוגוסט האחרון - הירש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת, זכרם לברכה. "הפחד הזה נוכח תמיד", הוא אומר. "אנחנו עוד מעט ביום השנה לזה. הם פחדו על החיים שלהם, ואנחנו חיים עם הפחד הזה כל שנייה ביום".
"גם לפני שנה היה מו"מ, ואז התחילו לעשות פעולות שמסכנות חטופים. המקרה של השישה שנרצחו במנהרה הוא דגל שחור"
ברמן מדגיש את החשיבות של המשך המאבק הציבורי עבור המשפחות. "אנחנו צריכים את עם ישראל איתנו", הוא מבקש. "הסקרים מראים שרוב העם תומך בהחזרת החטופים, גם במחיר סיום הלחימה, אבל לא רואים את האנשים ברחובות. אנחנו כבר עייפים, בשארית כוחותינו. זה מאבק על הצלת חיים".
סילביה קוניו מזדהה עם הפחד הגדול שיפרידו את שני בניה, דוד ואריאל, שנחטפו מקיבוץ ניר עוז. "אני לא יכולה לחשוב על זה בכלל", היא אומרת. "אני רק רוצה שיחזרו ביחד, יד ביד. כולנו מחכים להם שבורים. אני מרגישה את הכאבים שלהם בגוף שלי. אני מרגישה פחד ותקווה ואופטימיות ועוד פעם פחד ובכי. הכול ביחד. צעד קדימה ושלושה אחורה. זה בלתי נסבל".
4 צפייה בגלריה
 גיל דיקמן בוועדה לביטחון לאומי בנושא עונש מוות למחבלים
 גיל דיקמן בוועדה לביטחון לאומי בנושא עונש מוות למחבלים
"אסור לסכן את החטופים, בטח לא עכשיו כשאנחנו מתקרבים לעסקה", גיל דיקמן
(צילום: שלו שלום)
4 צפייה בגלריה
עצרת לשחרור חטופים בכיכר החטופים בתל אביב
עצרת לשחרור חטופים בכיכר החטופים בתל אביב
"יש פחד גדול - שהעסקה תיפול, שהם לא ייכללו בה, שיפרידו ביניהם", לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיוי
(צילום: פאולינה פטימר)
גם היא מרגישה תסכול לנוכח המשך הלחימה בזמן המגעים לעסקה. "על מה הם נלחמים? בשביל עוד טיפת אדמה משאירים את החיילים שם למות", היא זועמת. "צריך להפסיק את המלחמה ולהחזיר את הילדים שלי ואת כל החטופים, גם החללים, הביתה. הם הפקירו אותנו ב-7 באוקטובר, הם חייבים לנו. אני מתחננת שלא יעשו לנו שוב כמו בפעם הקודמת, כשכל העסקאות טורפדו".
גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת, אחת מששת החטופים שנרצחו בשבי חמאס, מבין יותר מכולם את הפחד המצמית ממה שעלול לקרות בעקבות הרחבת הפעילות הצבאית בעזה. "זה בדיוק מה שהיה לפני שנה", הוא אומר. "היה מו"מ, ואז התחילו לעשות פעולות שמסכנות חטופים. המקרה של כרמל וכל השישה הוא דגל שחור. אסור לסכן את החטופים, בטח לא עכשיו, כשאנחנו מתקרבים לעסקה. אנחנו אומרים את זה גם לדרגים בצה"ל. הכתובת כתובה על הקיר. אסור יהיה לומר אחר כך 'לא ידענו'".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.07.25