יולי אדלשטיין היקר. אתה, שהיית אסיר ציון, שנרדפת על ערכים שהאמנת בהם, שידעת מה זה להיות מוקף בסביבה שלועגת לערכיך בבוז עמוק; אתה, שישבת בכלא בעבור הערכים הללו ולא ויתרת עד שניצחת – אינך מסוגל להוביל הסכמות והבנות מול חברה שיש לה ערך של לימוד תורה שבעבורו היא מוכנה לוותר על מנעמי עולם גם בתמורה לאיומי ענישה ומעצרים וסנקציות ורדיפה אישית וציבורית?
אתה, שלמדת על בשרך ועל נשמתך הצרובה מה זה להיות מוקף בחברה שלמה שלא מבינה, שזורקת לכלא את מי שלא זורם עם דרישותיה, אבל ידעת בכל ליבך ומאודך שכשיש לך אמת משלך אתה מוכן ללכת איתה עד הסוף; ואתה, שעמדת לבדך מול כל הסביבה שלך; ואתה, שלא התרשמת מאיומים ולא פחדת מעונשים – האם זה התפקיד שלך לעת כזו? ללכת בגישת ה"ראש בקיר" ולפוצץ הסכמות שאתה עצמך השגת עם נציגים חרדים באופן היסטורי, בדי עמל, ותוך ויתורים קשים מצידם? אז שאתה תתייצב בחוד החנית של מחפשי הפיצוץ והודפי הפשרה?
דווקא ממך, כאסיר ציון עיקש שיודע מסירות למען ערכים מהי – היה מצופה לעמוד מול הציבור הישראלי ולתווך בפניו באומץ את ההסתכלות המורכבת, הלא חד-ממדית, אל מול העמדה החרדית בנושא הגיוס
דווקא ממך, כאסיר ציון עיקש שיודע מסירות למען ערכים מהי – היה מצופה לעמוד מול הציבור הישראלי כולו ולתווך בפניו באומץ את ההסתכלות המורכבת, הלא חד-ממדית, אל מול העמדה החרדית בנושא הגיוס. כי מי אם לא אתה מסוגל לעשות את זה נכון, דווקא ממקום של היכרות טובה עם שני הצדדים.
וכמי שמכיר את הצדדים, הייתי מצפה ממך לעמוד מול החברה הישראלית ולומר: "תראו, נכון שקשה לנו מאוד עם החרדים. הם לא מתגייסים בהמוניהם. יש לנו תסכולים עמוקים מול התנהלותם. אנחנו אוטוטו אחרי שנתיים של מלחמה קשה והמציאות הזו מרגישה לנו לא נכונה ולא שוויונית.
"אבל אני מכיר אותם. ואני יודע שיש להם ערכים שבהם הם מאמינים באמת ובתמים. עולם התורה הוא הדבר הכי יקר עבורם. החשש שלהם מיציאה המונית ובלתי מבוקרת, בבת אחת וללא מנגנוני פיקוח רוחני, הוא פחד אמיתי ולא הצגה למראית עין. מי כמוני מכיר עד כמה הם מאמינים בערכים הללו ומוכנים לספוג עבורם מחירים. הם מנהלים אורח חיים והם דבקים בו בכל כוחם ומאודם.
"אז חבר'ה, דעו לכם: זה לא ילך בכוח; זה לא יצליח באיומים; זה לא יעבוד בסקנציות אישיות וכלכליות ופליליות. זה יעבוד רק בהידברות, בהסכמות, לא בנאומי כיכרות מתלהמים ולא בפוסטים של מוישה-גרויס. ואני מתנדב להיות החייל מספר אחת במערך ההידברות וההסכמות. עשיתי את זה בעבר כיו"ר הכנסת, עשיתי את זה שנים כפוליטיקאי שרקם קשרים עם כל סוגי האוכלוסייה, ואעשה את זה גם עכשיו, מול המשבר הכבד סביב חוק הגיוס. לא אחתור לפיצוצים, לא אוביל שריפת גשרים – אעשה הכל לתמרן ולהביא אל השולחן הסכמה אמיצה".
אריה ארליךכמי שחי בישראל הרבה שנים אבל מכיר גם לעומק לא מעט חרדים (יש לנו כמה חברים משותפים), היה מצופה ממך לומר לחבריך הפוליטיקאים מכל צידי המפה וגם לחברה הישראלית כולה: "שמעו, בסיכומים שהשגתי עם נציגי החרדים ערב המתקפה באיראן, החרדים ויתרו על המון דברים שבעבר אפשר היה רק לחלום עליהם; הם הסכימו ללכת רחוק מאוד מבחינתם ומבחינת רבניהם; אז אני דָּבֵק בסיכומים האלה ביושר ולא מנסה להפר ולפתוח מחדש, כי אני סבור שעלינו לחבוק את הסיכום הזה בשתי ידיים, להבין את משק כנפי ההיסטוריה שהתהליך טומן בחובו, ואני מאמין שלא כדאי לנתץ אותו ולהתחיל את כל המריבה המפלצתית הזאת מאפס".
ובינינו, יולי, אתה יודע היטב שהעימות הזה גם לא יזיז אף צד מעמדותיו וערכיו, כי רק בהסכמות ניתן לשנות.
הייתי מצפה לקבל תשובה מכובדת. האם אני נאיבי?!
פורסם לראשונה: 00:00, 22.07.25
