מפלגת הליכוד תבחר היום יושב ראש חדש לוועדת חוץ וביטחון על מנת להכשיר חוק השתמטות. ח"כ יולי אדלשטיין לא "התיישר" מספיק לדעת החרדים ולא העביר כחותמת גומי את החוק שרצו ביקרו. נתניהו איבד את שותפיו הטבעיים, ומבחינתו יש כרגע מטרה אחת בלבד: לרצות אותם. אדלשטיין הוא אבן בנעל. לא ברור אם הדחתו באמת תוביל למהלך המיוחל של פטור רשמי לחרדים במסווה של חוק גיוס, אבל היא בהחלט קונה זמן. נכון לכתיבת שורות אלה, זו תוכניתו של נתניהו.
1 צפייה בגלריה
אין מקום ליו"ר עם שיקול דעת
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, Oliver CONTRERAS / AFP, Dmitry Pistrov shutterstock)
אפשר היה לחשוב שמהלך כל כך בוטה יהיה איזה רע הכרחי שבמפלגת השלטון בולעים בקושי רב ועם כאבי בטן. בכל זאת – קהל המצביעים שלהם בהחלט נושא בעול הביטחון. אבל באופן מדהים, החדווה בליכוד מהדחתו של אדלשטיין בולטת. שורה של שרים וחברי כנסת התבטאו נגדו בחריפות, וחמישה חברי כנסת הציגו את מועמדותם לתפקיד. התחרות הנחשקת: מי יהיה האיש שילבין השתמטות תמורת שררה? בין היתר תמצאו שם חברי כנסת מהירכתיים של רשימת הליכוד כמו חנוך מילביצקי, אביחי בוארון וניסים ואטורי. כל אחד מהם זכה לכותרות בזכות אמירות טיפשיות או מקוממות, או הצעות חוק חסרות תוחלת. איש מהם הוא לא פרלמנטר בולט. נתניהו מצידו, מודאג מריבוי המועמדים. הוא רוצה את מילביצקי – שמספיק נאמן וחסר חוט שדרה על מנת לאשר כל חוק שיובא לוועדה. אין מקום ליו"ר עם שיקול דעת.
חשיבה עצמאית, ביקורתיות או מקצועיות הן כיום חולשה, לא כוח. הן סרח עודף שיש להפטר ממנו. השיימינג לו זוכה אדלשטיין הוא בסך הכל אזהרה לשאר חברי הכנסת בליכוד: אם תפעלו על פי צו מצפונכם, אין לכם מקום בינינו
אבל בעצם, חוץ מהלבנת חוק ההשתמטות, לוועדת חוץ וביטחון יש תפקיד קריטי. גם בימי שגרה, ובוודאי בימי מלחמה. זו הוועדה שמפקחת על מערכות הביטחון השונות, חבריה נחשפים למידע סודי ביותר ונדרשים לוודא שהתהליכים שעליהם מחליטות הממשלה והזרוע הצבאית הם מקצועיים ורציניים. יו"ר הוועדה הוא למעשה אחת מהדמויות הביטחוניות החשובות בישראל, ויש לו כוח גדול להשפיע על המציאות בגלל היכולת של הוועדה לדרוש תשובות מכל שרשרת קבלת ההחלטות. מי שעומד בראשה חייב להיות אדם מוערך, שמוכן לעבוד קשה ולצלול בידיים נקיות אל החומרים שמגיעים מקודש הקודשים הביטחוני של ישראל. מינוי חפוז של חבר כנסת שמשימתו העיקרית היא ליישר קו עם ראש הממשלה וצרכיו הפוליטיים הוא בהגדרה מינוי גרוע. מינוי שיש בו הכל חוץ מביטחון.
לא ניתן לסמוך על היו"ר החדש בשום החלטה עתידית
החלשת הוועדה, גם אם נעשתה כרגע לצורך ספציפי, לא תיעצר רק בהלבנת חוק השתמטות. יושב ראש חלש יהיה חלש בכל החלטה שאליה יידרש, בכל שאלה שיבחר לשאול או לא לשאול. למעשה – מרגע שהמינוי נועד לצורך ספציפי של הלבנת חוק שבהגדרה פוגע בציבור, לא ניתן לסמוך על היו"ר החדש בשום החלטה עתידית. ברור כי הוא לא עובד עבור הציבור אלא עבור המפלגה ששלחה אותו. איך אזרחים שיקיריהם מסכנים את חייהם בקרב אמורים להיות רגועים אחרי מיון כזה?
בתוך מציאות שבה הכל מגיע מהפוזיציה, ואין שום ערך לענייניות או מקצועיות, זה נראה סביר שיושב ראש הוועדה החשובה בכנסת בזמן מלחמה עלול להיות בובה על חוט. הלוא כבר שנתיים מתקיים מאבק איתנים כנגד מערכת המשפט. הייעוץ המשפטי – הן בצבא והן בממשלה ומשרדיה – מוצג פעם אחר פעם כאויב השלטון ולא כזרוע מסייעת, גורמים מקצועיים מבוזים ונדחקים, והשאלה הרלוונטית היחידה היא את ההוראות של מי אתה ממלא. חשיבה עצמאית, ביקורתיות או מקצועיות הן כיום חולשה, לא כוח. הן סרח עודף שיש להיפטר ממנו. השיימינג לו זוכה אדלשטיין הוא בסך הכל אזהרה לשאר חברי הכנסת בליכוד: אם תפעלו על פי צו מצפונכם, אין לכם מקום בינינו.
חן ארצי סרוראם נתניהו לא ישנה את דעתו ברגע האחרון ואם בליכוד לא יתגלו כמה נציגי ציבור עם חוט שדרה, אדלשטיין ככל הנראה יודח. אדם חדש ייבחר לתפקיד, חוק השתמטות יובא להצבעה וכנראה יעבור. אבל, וזה אבל גדול – לא מדובר בסוף הסיפור. הסיכוי של חוק כזה להיפסל בבג"ץ הוא גדול. בוודאי אחרי שיו"ר ועדה הודח רק בגלל התנגדות מקצועית. הציבור לא טיפש, וסוגיית השירות הצבאי היא בנפשו. כפי שלאורך כל הדרך ההתנגדות הציבורית היא שחשפה את הטריקים השונים להלבין השתמטות, כך גם הפעם עלינו להיות ערים. לא לוותר לרגע על הדרישה להגדלת הכוחות והטלת סנקציות על משתמטים. הדרך כנראה תהיה ארוכה יותר, אבל היא לגמרי אפשרית. לא תמיד הפוליטיקה הקטנה מנצחת. זו הזדמנות להוכיח זאת.
