חיים ברנשטיין (54) שמתגורר בעוטף עזה שכל ב-7 באוקטובר את בנו, סא"ל יהונתן צור ז"ל, שנלחם בגלי המחבלים שהיו בדרכם לאופקים ונפל בקרב. הדבר הראשון שברנשטיין עשה כשקם מהשבעה על בנו היה לעלות על מדים - תחילה כקב"ן - ואחרי כחמישה חודשים התנדב לחזור ולהיות לוחם במחלקת ניוד של יחידה מובחרת בצה"ל. מאז, במשך כ-600 ימים, ברנשטיין כמעט ולא פשט את המדים.
"בכל מה שקשור לגיוס חרדים, העמדה שלי מורכבת", אמר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", על רקע הסערה הפוליטית והציבורית סביב חוק ההשתמטות. "ברור לי כתושב העוטף, כאב שכול וכלוחם מילואים שהגיוס הוא כבוד גדול וחובה גדולה, אבל אני יודע גם להגיד שהשנים שבהן היו הכי הרבה עליות בכמות החרדים שמתגייסים אלו השנים שלא היו בהן מניירות ציבוריות רעשניות וכוחניות מול החרדים".
לדברי ברנשטיין, "היו שנים שהייתה פריחה בגיוס חרדים. אני לא חושב שזה נורא שיש התערבות מהעולם הפרלמנטרי, אבל אני חושב שהסגנון הזה של ה'שקשוק בנשק' יוצר מצב הפוך, והרבה פעמים בא ממניעים לא נקיים - זה מגיע מפוזיציה שיש לה שיקולים פוליטיים. אני חושב שגם העסקונה החרדית - שליחי הציבור שלהם - מפספסים את מה ששומעים ברחובות, מה שגם קורה ברחוב החרדי".
ברנשטיין סיפר כי בתחילת המלחמה הוא חיפש בתי כנסת להתפלל בהם במניין כדי שיוכל להגיד קדיש על בנו. החיפוש הוביל אותו לפגוש לעומק יותר את הציבור החרדי: "התגלגלתי לקהילות החרדיות גם בנתיבות ואופקים, ובכל מקום שהלכתי ניגשו אליי ילדים חרדים ומתוקים כדי להגיד לי 'תודה'. ניגשו אליי גם נשים צעירות ששאלו אם צריך כביסה למדים. לעומת זאת, העולם של העסקנות שלהם חסם את הקשר לדבר הזה. אני חושב שזו סוגיה מורכבת, הדיון הפופוליסטי חוטא למטרה. צריך לחשוב איך קוראים להם לדגל ולהיות חלק".
בהתייחס להדחה של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין והחלפתו בח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, אמר ברנשטיין: "אני לא בקיא בפרטים של החוק. יש כאלה שקוראים לו חוק הגיוס, ויש כאלה שקוראים לו חוק ההשתמטות. זה אומר שיש פה שתי פוזיציות - הדיון לא נקי. אלה שלומדים יום ולילה, סכין בין השיניים וישנים עם נעליים, כמו הלוחמים בעזה – אני יכול לכבד את המקום הזה. אלה שהם לא תורתם אומנותם, צריך לחשוב איך לאפשר להם צבא.
"גם צה"ל צריך לעשות שינוי עבורם", הדגיש ברנשטיין. "בתחושה שלי, אם הייתי בעובי הקורה, תיאורטית אחרי חמש דקות היה אפשר לסגור את הסיפור. אם אתה חי בתודעה שהמדינה חשובה וגם התורה חשובה – היה אפשר לפתור את הסיפור הזה. אלא שכל הזירה מלאה בפוזיציות. לכולם יש עסקנים, לכולם יש אנשי תקשורת, זה חבל. בעזה, בחאן יונס, על הר דב ובתוך סוריה, האחווה בין כל סוגי הכיפות - השקופות, הסרוגות והשחורות - היא נקייה ויפה".
לדבריו, הבעיה אינה בציבור החרדי - אלא הפוליטיקאים שלו. "אני חושב שבציבור החרדי יש בשלות, אבל הפוליטיקאים שלהם דופקים את זה, הרבה וגם הפוליטיקאים שלנו שמשתמשים בזה בשביל להשחיז את הסכינים", אמר. "זו לא אמירה נוחה כי היא לא חד-ממדית, אבל החיים לא חד-ממדיים. אני כועס על החרדים על הרבה דברים, אבל הם עדיין אחים שלי".
אבי איבד את בנו: "במקום לסייע, הכנסת שוחקת את הלוחמים"
אבי הדר מהיישוב כפר תבור שבגליל התחתון שכל את בנו סמ"ר יהב הדר ז"ל (20) בתחילת השנה. יהב היה לוחם בסיירת נח"ל, והוא נהרג מפיצוץ מבנה בעיירה בית חאנון שבצפון הרצועה. "כשילדינו יצאו לקרב על הגנת המולדת, הם היו בטוחים שחברי הכנסת מגבים אותם ותומכים בהם", אמר האב. "במצב האבסורדי וההזוי הזה, אם יהב היה בחיים אז הייתי עושה כמיטב יכולתי להעלים ממנו את המידע הזה כדי שלא יפגע בתפקודו".
"אנו נמצאים בפיק של הזלזול", הוסיף הדר. "אנחנו שוברים מדי יום שיא זלזול חדש במשפחות השכולות - והכי חשוב בזכרם של יקירינו, ששילמו בחייהם על הגנת העם והמדינה".
אבי סיפר על בנו יהב כי היה אדם צנוע שתמיד רצה לעזור לאחר, וככזה שנלחם כדי להתגייס לשירות קרבי. "אין לי את היכולת והכלים להבין איך חיילים מצליחים לתפקד בזמן שהממשלה שלהם עובדת נגדם", אמר. "זה נתק מוחלט בין מקבלי ההחלטות לבין הנושאים בנטל. במקום שהכנסת תתגייס ותסייע לצבא בגיוס עוד חיילים, אז היא פועלת נגד הלוחמים ושוחקת אותם, פיזית ונפשית.
"גם חברי הקואליציה הזו, בשיחה של אחד על אחד, יודו ביושר שזו טעות. מפגישות שהיו לי עם חברי קואליציה שביקרו אותי בבית הם הביעו דאגה ללוחמים, והיה ברור שצריכים לגייס את החרדים. כל מי שמסייע היום לחרדים להשתמט מחליש את העם בנקודה הכי קריטית, בזמן שכל יום מתים לנו חיילים".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.07.25
