משפט נתניהו יוצא לפגרה. קשה להאמין, אבל זו המציאות. מתברר שלמנהלי המשפט שמרעיד את האדמה תחת רגלינו כבר שנים ושהוא הסיבה והמסובב לרבים מהאסונות שפקדו אותנו, לא אצה הדרך. לא לכבוד השופטים, לא לתובעים מהפרקליטות שאמורים לייצג את האינטרס הציבורי, לא לסנגורים וגם לא לנאשם שממש במקרה הוא גם ראש הממשלה שאמון על הדאגה לטובת הכלל. לכולם יש זמן בשפע. לכאורה מה באמת בוער? גם כך הפרשות הללו כבר נמרחות שנים (תודות לרשלנות הפרקליטות בבניית התיק ולטריקים של נתניהו והסניגוריה) וצפויות להימשך עוד כמה שנים, אז מה ה"סיפור" עם יציאה לפגרה של כמה שבועות? סך הכל זהו עוד הליך משפטי אחד מני רבים, ועם כל הכבוד לצורכי השעה, מאז דרכה כף רגלו של זקן השופטים הראשון, השופט תומאס הייקראפט, בארץ הקודש ב-1921, יצאו לפגרה בקיץ.
אז מה מקור התגובה הרגשית, הדרמטית והכה מוגזמת הזו כאן? הרי הסנגור כבר הזמין כרטיסים מזמן לחופשה המשפחתית, התובעת חייבת הייתה לצאת למסע לפני הגיוס של בנה, התובע ראוי להיות מקודם לתפקיד אחר והשופט גם הוא חייב לעשות תורנות בחלק משבועות הפגרה ולא יכול להתפנות למשפט השולי הזה. לא ככה?
למנהלי המשפט שמרעיד את האדמה תחת רגלינו כבר שנים ושהוא הסיבה והמסובב לרבים מהאסונות שפקדו אותנו, לא אצה הדרך - לא לשופטים, לא לתובעים לא לסנגורים וגם לא לנאשם
לא ולא. כל בעלי התפקידים הללו שלוקחים חלק במשפט החשוב ביותר שהתנהל כאן מתנהלים כמו מדובר בסתם עוד הליך שגרתי שלא מצדיק בגינו לדחות דבר. איש לא לוקח אחריות על הנזק העצום שאוספת החברה הישראלית בשל התמשכותו מעבר להכרח. בעולם שבו שליחי הציבור שלנו - מראש הממשלה, עבור בשופטים וכלה בתובעים - היו מגלים קמצוץ אחריות חברתית ממה שמגלים לוחמינו שמחרפים נפשם בחזיתות והם היו הראשונים לומר שסיום המשפט בהקדם הוא המשימה הראשונה במעלה מבחינתם בשל חשיבותה הלאומית, ומוותרים על הנסיעה לאפריקה, החופשה באירופה, הקידום בפרקליטות והתורנות בירושלים.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי גם נתניהו כראש ממשלה במלחמה היה אמור להתנהל אחרת. דווקא מהמקום שהוא זה שקובע שלעיתים יש צרכים לאומיים שמצדיקים את הפסקת המשפט, הוא אמור היה לדרוש להתקדם ככל האפשר בעיתות שאינן כאלה. הוא גם היה צריך להורות לסנגורו לוותר על חופשות ועל מיצוי שאר "זכויות" הסנגורים לחיים רגילים משום האינטרס הציבורי. אלא שנתניהו מתחילת הדרך מתנהל כאחרון הנאשמים ועושה שימוש בכל טריק שבספר כדי למרוח את ההליך בחוסר אחריות משווע, משל הוא רק הנאשם בן צילה ולא ראש הממשלה נתניהו.
השאלה היא מדוע התובעים והשופטים מסייעים לו בכך. האם אינם מבינים את חשיבות קידום המשפט בכל המהירות האפשרית? או שמא הם פשוט לא מוכנים לשלם את המחירים האישיים שכרוכים בביטול הפגרה, הקידום וכו'? וכל זאת - חייבים להזכיר - שעה שמחוגי שעון החיים של רבבות מילואימניקים, אלפי משפחות שכולות, משפחות של פצועים ומשפחות של חטופים קפאו ועצרו מלכת. שעוני חיים שקשורים ביותר מקשר אחד גם לשעון העצר של משפטי נתניהו והשפעתם על החברה בישראל. פשוט לא ייאמן.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.07.25
