שלוש פעמים בשבועות האחרונים הצליח שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי לגרום לאנשי ימין בארץ להרים גבות בהשתוממות ואכזבה. דווקא משום שמדובר בדיפלומט פרו-ישראלי מובהק וניצי, איש אמונו של הנשיא טראמפ, הפתיע האקבי בדברים שעשה, אמר או צייץ: עלה מהם, לא עלינו, שהוא לא מתיישר באופן אוטומטי עם הנרטיב שלו הוא כביכול אמור להיות כפוף.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
זה התחיל בדרישה חריפה שלו לחקור את התקרית שהתרחשה לפני שבועיים ובה הוכה למוות הפלסטיני-אמריקאי סיף א-דין מוסלט מהכפר סינג'יל שליד רמאללה, על פי החשד בידי פורעים יהודים. ממשלת ישראל, הקואליציה, המשטרה וצה"ל פעלו רבות להצניע את התקרית או התעלמו ממנה, אבל האקבי צייץ בחשבון ה-X שלו: "חייב להיות דין וחשבון לפשע והמעשה הטרוריסטי הזה. סיף היה רק בן 20".
זה המשיך בעימות פומבי חריף עם שר הפנים משה ארבל בטענה לקשיים שישראל מערימה על הנפקת ויזות לאוונגליסטים המבקשים להיכנס לארץ. האקבי – בעצמו אוונגליסט אדוק (ראו להלן) - הזהיר שהשגרירות האמריקאית תכריז שמדינת ישראל כבר לא מקבלת בברכה ארגונים נוצריים ונציגיהם, ומטרידה ארגונים שמזה שנים תומכים בציונות. "נהיה מחויבים להזהיר נוצרים באמריקה שתרומותיהם הנדיבות לארגונים בישראל נתקלות בעוינות, ושתיירים צריכים לשקול מחדש נסיעות עד לפתרון המצב בבהירות", ציין.
המשבר בא על פתרונו לבסוף, אבל רק אחרי שהאקבי החריף את איומיו, והזהיר שארה"ב עלולה להקשות על הענקת ויזות לאזרחים ישראלים. "אלה לא היחסים שישראל רוצה לקיים עם שותפתה וידידתה הטובה ביותר", כתב לשר ארבל.
ההתנגשות האחרונה הייתה בשבת שעברה, כשהשגריר האמריקאי הגיע לביקור בכפר הפלסטיני הנוצרי א-טייבה שליד רמאללה, כדי להביע סולידריות עם תושביו שדיווחו על התנכלויות מצד מתנחלים קיצונים, כולל לכאורה הצתה של כנסייה.
גורם ישראלי: ""מתחיל אצל האקבי תהליך שקורה להרבה אנשים שמגיעים לכאן - הם מגדלים נוצות וציפורניים. ראינו את זה בביקור שלו בא-טייבה ובעימות עם שר הפנים. הוא לא עושה חשבון"
בתום הביקור הוא צייץ: "א-טייבה הוא כפר נוצרי פלסטיני שקט מדרום לירושלים, עם הרבה אזרחים אמריקאים, שנפגע מוונדליזם - כולל שריפות שהוצתו בכנסייה עתיקה. ביקרתי שם היום. חילול כנסייה, מסגד או בית כנסת הוא פשע נגד האנושות ונגד אלוהים". רק כעבור כמה ימים, כשהובהר לו שהכנסייה לא הוצתה ומדובר היה בשריפת קוצים שהרקע שלה לא ברור, הוא חזר בו וכתב ש"חקירת מקור השריפה נמשכת. לא ייחסתי את סיבת השריפה לאף אדם או קבוצה. התקשורת עשתה זאת".
גורם ישראלי בעל היכרות קרובה עם האקבי אמר השבוע: "יש לאיש הזה את הלב הכי יהודי שיכול להיות לאדם לא-יהודי. אבל מתחיל אצלו תהליך שקורה להרבה אנשים שמגיעים לכאן: הם מגדלים נוצות וציפורניים. ראינו את זה בביקור שלו בא-טייבה ובעימות עם שר הפנים. מצד שני ראינו אותו מבקר במשפט נתניהו ופונה לחרדים בבקשה לא לפרק את הממשלה. מה אפשר ללמוד מהמקרים האלה? שהוא לא עושה חשבון לאף צד".
בסתיו שעבר, בשבועות האחרונים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, אפשר היה לחשוב שהמומנטום נמצא אצל המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס. ההייפ סביבה צמח בעיקר מעצרות הקמפיין הגדולות שלה, שמשכו קהלי ענק ונראו כמו מסיבה. מהצד השני, נדמה היה שטראמפ איבד משהו. העצרות שלו היו קטנות יותר, התוכן חזר על עצמו ואנשים עזבו באמצע.
אבל לטראמפ, שהתמודד לנשיאות בפעם השלישית ברציפות, היה יותר חשוב מה קורה מחוץ לעצרות: שם אפשר היה להבין לא רק עד כמה עדיין חזקה תנועת הטראמפיזם, אלא כמה היא נאמנה. ובעיקר מאמינה.
בכל עצרת שלו מאז ניסיון ההתנקשות ביולי בפנסילבניה, הוצבו עשרות דוכני מרצ'נדייז שהתרוקנו במהירות ולא הותירו ספק: עבור תומכיו, טראמפ נשלח בידי אלוהים כדי לעשות סדר בעולם. העובדה שכדורים של מתנקש שעמד בקו ישר מולו, ללא הפרעה, רק שרטו לו את האוזן, הייתה ההוכחה הסופית. כמעט כל מי ששייך לגרעין הקשה של מעריצי טראמפ מאמין בכך בכל ליבו.
האוונגליסטים שבהם הפנימו את הקביעה התיאולוגית הזאת הרבה קודם. לכן הם לא רק פלח המצביעים העיקרי של טראמפ, ומי שנשאו אותו לבית הלבן פעמיים; הם גם היחידים בבייס שלו שאותם הוא מעולם לא איכזב. הוא קיים כל הבטחה שנתן להם, בראשן מינוי שופטי העליון שלימים ביטלו את חופש ההפלות.
הוא עמד במילתו אליהם גם בכל הקשור לישראל, סוגיה שהאוונגליסטים מייחסים לה משקל רב. מדובר בתמיכה מלאה כמעט בכל צעד של ממשלות נתניהו, כשגולת הכותרת הייתה העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. "עשינו את זה בשביל האוונגליסטים", הוא אמר בעצרת בוויסקונסין באוגוסט 2020.
והאקבי, כאמור, הוא האוונגליסט שבאוונגליסטים. כשטראמפ התלבט אם לתקוף באיראן, כתב לו השגריר בישראל הודעה שכמו נלקחה מעלון בכנסייה במדינות חגורת התנ"ך: "אלוהים הציל אותך בבאטלר, פנסילבניה, כדי שתהיה הנשיא המשמעותי ביותר במאה שנה - אולי אי פעם".
מבין אינספור הפוליטיקאים והמקורבים שהתחככו עם טראמפ מאז ירד לפני עשור במדרגות המוזהבות של המגדל על שמו בניו-יורק כדי להפוך את אמריקה על ראשה, האקבי הוא מקרה נדיר למדי של מי שתמך בו כמעט מההתחלה בלי לזוז מילימטר. האקבי עצמו ניסה לרוץ בפריימריז הרפובליקנים ב-2016, אבל פרש במהירות, הביע מיד תמיכה פומבית בטראמפ ומאז הוא בעל ברית עקבי.
כשבתו, שרה האקבי סנדרס, מונתה ב-2017 לדוברת הבית הלבן, הברית התקבעה לתמיד. האקבי עצמו העביר את הכהונה הראשונה של טראמפ בהגנה עליו בתקשורת וברשתות. אחרי אירועי 6 בינואר, כשרוב המפלגה הרפובליקנית הפנתה גב לנשיא לשעבר וברובה הגדול פלטה אנחת רווחה, האקבי אפילו לא מיצמץ. הוא נשאר צמוד לטראמפ ובסופו של דבר קיבל את הפרס הגדול: מינויו השנה לשגריר ארה"ב בישראל.
מייק האקבי, בחודש הבא בן 70, נשוי לג'נט 51 שנים ויש להם שלושה ילדים. הוא נולד למשפחת פועלים דתית מאוד בעיר קטנה בארקנסו, נער חובב מוזיקה ונגן בס, ומגיל צעיר היו ברורים שני דברים: הוא מכוון ללימודי דת וכמורה, והוא לא יעזוב את ארקנסו. הוא למד באוניברסיטת Ouachita Baptist הקטנה וסיים תואר שני בתיאולוגיה בפטיסטית. בשנות ה-80 וה-90 שימש ככומר בפטיסטי, והתחיל לפזול לפוליטיקה.
אחרי כהונה קצרה כסגן מושל ארקנסו הוא קודם ב-1996 לתפקיד המושל, לאחר שקודמו, ג'ים גאי טאקר, התפטר בעקבות הרשעה במעשי הונאה. האקבי השלים את הקדנציה של טאקר, ניצח בעצמו בבחירות ב-1998 והמשיך בכהונה עד 2007.
השלב הבא היה ריצה לנשיאות. האקבי מעולם לא נחשב כריזמטי במיוחד, אבל מדובר באדם חביב ונגיש שרץ על טיקט שמרני קלאסי של "דת, משפחה, חופש". הוא אפילו ניצח את הפריימריז הראשונים ב-2008 באיווה, אבל שם זה נגמר.
הוא חזר הביתה וכתב כמה ספרים, חלקם רבי-מכר. אחד מהם היה Kids Who Kill ("ילדים שרוצחים"), שעסק בבעיית אלימות בני נוער בארה"ב. האקבי ושותפו לכתיבה, ד"ר ג'ורג' גרנט, טענו שמשבר האלימות של הנוער האמריקאי נעוץ בהפלות, פורנוגרפיה, יחסי מין לפני הנישואים, גירושים, סמים והומוסקסואליות. הפתרון: חזרה לאמונה דתית, משפחה וקהילה.
הוא הגיש תוכנית טלוויזיה בשם "האקבי" ב"פוקס ניוז", והיה היחיד בהיסטוריה של הערוץ שאירח את מישל אובמה. זה קרה אחרי שהיא הובילה ב-2010 תוכנית למאבק בהשמנת יתר בקרב ילדים. האקבי התמודד כל חייו עם משקל עודף, והשיל בשלב מסוים 45 קילוגרמים (וגם כתב על כך ספר). לצופי "פוקס ניוז", שוודאי הזדעזעו לראות על המרקע שלהם את אשת הנשיא שתיעבו, הוא הסביר: "נושא השמנת יתר אצל ילדים חוצה פוליטיקה ואני מעריך את מה שהגברת אובמה עושה".
ב-2016 נמאס לו לשבת באולפן, אז הוא ניסה שוב לרוץ לנשיאות אבל פרש כבר אחרי הפריימריז הראשונים. כאוונגליסט הוא החליט שטראמפ יהיה הסוס שעליו ירכוב עד הגשמת החלום המרכזי: ביטול חופש ההפלות בארה"ב. טראמפ לא באמת מתנגד להפלות, אבל לשמר תומכים הוא יודע.
כשהוא נשאל איך הוא תומך בנשיא שנשוי בשלישית ובעל היסטוריה מוסרית מפוקפקת, הוא עונה: "אנחנו לא יודעים מדוע אלוהים בוחר את שליחיו, אבל אנחנו לא מערערים על החלטותיו"
כמו מנהיגים אוונגליסטים אחרים שנשאלים כיצד הם תומכים בנשיא שנשוי פעם שלישית ויש לו היסטוריה ארוכה של מעשים שגורמים לברית החדשה להסמיק, האקבי עונה: "טראמפ הוא שליח אלוהים. אנחנו לא יודעים מדוע אלוהים בוחר את שליחיו, אבל אנחנו לא מערערים על החלטותיו. לכולנו יש חטאים בעברנו".
גם הבסיס לתמיכה הבלתי מתפשרת של האקבי בישראל הוא לחלוטין דתי. לאורך השנים שנים הוא בלט בהידוק הקשר בין נוצרים אוונגליסטים לבין ישראל, ומאז שנות ה-70 ביקר בארץ עשרות פעמים. המינוי לתפקיד השגריר היה הגשמת חלום חייו והוא לא היה מחליף אותו בשום תפקיד. אולי למעט בבית הלבן, אבל אלוהים הרי בחר בטראמפ ולא מערערים על החלטותיו.
עד כמה מתואם האקבי עם טראמפ בכל הנוגע למתרחש בישראל? בשבוע שעבר, בהמשך להתבטאות של הנשיא נגד משפט נתניהו, הגיע השגריר למחוזי בתל-אביב ואחז בובת באגס באני כדי להביע תמיכה פומבית בראש הממשלה. "המסקנה שלי היא שטראמפ שוב צדק", צייץ לאחר מכן.
האירוע הזה עורר הלם בישראל. היעלה על הדעת ששגריר של מדינה זרה יתערב בהליך משפטי? שגריר בכיר לשעבר מסביר שביקורת על ענייני פנים של המדינה המארחת מהווה חצייה בוטה של קו אדום בקוד הדיפלומטי. "הדבר נכון פי כמה כשמדובר בביקורת על המערכת המשפטית", הוסיף, "וזה חמור שבעתיים בתקופת מלחמה כשהיא משמשת מגן לפעולות צה"ל והממשלה בזירה הבינלאומית. אם ארה"ב לא מגלה אמון במערכת המשפט הישראלית, אנחנו בבעיה".
פורום השגרירים שכולל 18 דיפלומטים בכירים לשעבר בשירות החוץ הישראלי, בהם דני שק, ג'רמי יששכרוף, רות כהנוב ודני כרמון, גינה את "ניסיונו הפסול של שגריר ארה"ב מייק האקבי להשפיע על הליך משפטי של מדינת ישראל. עצמאות מערכת המשפט הינה מרכיב מרכזי בדמוקרטיה הישראלית (והאמריקאית!) ויש להישמר מכל התערבות חיצונית. אנו מודאגים עמוקות מכך שהאקבי מתעלם ברגל גסה מהאמנות הבינלאומיות ומהפרקטיקה המעשית ומתערב באופן בוטה בענייניה הפנימיים של מדינת כהונתו".
האם האקבי הגיע לבית המשפט בהנחיה של הנשיא טראמפ או על דעת עצמו? סביר להניח שלא מדובר היה בהוראה מלמעלה, והשגריר עשה זאת פשוט משום שהעריך שזה מה שטראמפ היה רוצה שיעשה. "האקבי אמנם נהנה מאמון של טראמפ, אבל הוא לא שייך למעגל הקרוב המצומצם עם סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו והשליח סטיב וויטקוף", אומר גורם אמריקאי שמעורה ביחסי ישראל-ארה"ב. "זה לא שטראמפ נותן לו הנחיות כל יום. נדמה שהוא מנסה לנווט בדרך שלדעתו משקפת את עמדתו של טראמפ. הוא סוג של פרילאנס".
בכיר ישראלי מנסה לדייק: "נכון, האקבי הוא לא ואנס או וויטקוף, אבל הוא בעל השפעה. הוא מעורב מאוד בסוגיית קרן הסיוע האמריקאית בעזה ובעניין של סוריה. יש רשת כזאת של שגרירים אמריקאים, כמו טום ברק שמשמש שליח לסוריה, והם יודעים לדבר ביניהם".
האקבי הגיע לישראל ב-18 באפריל השנה, ובשלושת החודשים האחרונים נקשר שמו שוב ושוב בסערות זוטא: התערבות בענייני פנים בישראל, צעדים שנראו כבחישה פוליטית, התבטאויות שנויות במחלוקת, פה כעסו עליו מימין, שם זעמו משמאל. עיקר האצבעות המאשימות מופנות אליו בטענה שהוא עובד בשליחות ישירה של נתניהו בניסיון להציל לו את הקואליציה.
ביוני האחרון הוא נפגש עם גורמים חרדים וביקש מהם לא להפיל את הממשלה על רקע משבר חוק הגיוס. חרף הביקורת שנמתחה עליו אז, גם השבוע הוא הגיע לבני-ברק כדי לבקר את מנהיג הציבור הליטאי, ואמר לו: "בנוסף לחיילים צריכים לומדי תורה, שיזכירו מי אתם ולמה אתם כאן".
בראיון ל"ידיעות אחרונות" הכחיש האקבי התערבות בפוליטיקה הפנימית בישראל: "מעולם לא אמרתי לשום קבוצה בכנסת או למפלגה פוליטית מה היא צריכה לעשות. זה לא ראוי. למעשה, אמרתי להם את זה במפורש. אני לא פה כדי לבחור ממשלה. נשלחתי לייצג את ארצות-הברית מול כל ממשלה שישראל תבחר. אם זו הממשלה הנוכחית או ממשלה אחרת - התפקיד שלי זהה".
על הפגישה שלו עם הגורמים החרדים הוסיף: "שאלו אותי מה תהיה התגובה בארצות-הברית ואמרתי שאני חושב שיהיה שם חשש מסוים אם ייראה שממשלת ישראל קורסת באמצע מלחמה, כשאיראן נושפת בעורפכם. אבל אני לא אגיד לכם מה לעשות. אמרתי גם שאם יש ויכוח בין חיילים לבין לומדי תורה, אני לא יכול לפתור אותו, אבל אולי מישהו ששניהם מכירים יוכל, והצעתי את שלמה המלך כנקודת ייחוס. הוא כל הזמן טיפל בהחלטות קשות. תביאו לו את זה, תראו מה הוא אומר".
הסוגיה הרגישה ביותר שבה מעורב האקבי היא כמובן מעמד יהודה ושומרון. ב-10 ביוני הוא הפתיע כשהצהיר שארצות-הברית כבר לא מאמינה בכל ליבה בפתרון שתי המדינות. במחלקת המדינה מיהרו להבהיר שהוא דיבר בשם עצמו. הוא עצמו ניסה לתקן את דבריו ואמר ל"הארץ" שלא התכוון שלא צריכה לקום מדינה פלסטינית, אלא שיש שאלה היכן היא תוקם, ואין הכרח שזה יהיה בשטח ישראל.
אחת הפעולות הראשונות של האקבי אחרי תחילת כהונתו בארץ הייתה ביקור בשילה הקדומה ופגישה עם ראשי מועצת יש"ע, שלא הסתירו את התרגשותם. "יש שם להאקבי מועדון מעריצים שבטוחים שהסיפוח בכיס שלהם", אומר גורם ישראלי המעורה בנושא. "הביקור שלו בשילה הוכיח להם את זה. והוא באמת לא מאמין בפתרון שתי המדינות. זה לא באג'נדה שלו. הוא מאמין שמשהו אחר צריך לקרות".
6 צפייה בגלריה
מייק האקבי בכפר א-טייבה. ביקש להראות שהוא לא בכיס של המתנחלים
(צילום: Nasser Nasser/AP)
האקבי כאמור עשה מאמצים להוכיח שהוא לא מתעלם מהפלסטינים. כך היה בהתייחסות למותו של סיף א-דין מוסלט מסינג'יל, כך היה בביקור בכפר א-טייבה, ובעיקר כך היה בביקור שלו ברמאללה אצל סגן יו"ר הרשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח. מדובר היה באירוע בעל משמעות שכן הרשות החרימה את קודמו, דיוויד פרידמן. האקבי, כך לפי הגורם המעורה באירוע, ביקש להראות שהוא לא בכיס של המתנחלים.
"האקבי הוא לא דיפלומט מקצועי", אומר בכיר ישראלי. "יש בו אמונה שציווי אלוהי הביא אותו לכאן. הוא מסתכל על התפקיד שלו במשקפיים דתיים - העם הנבחר וכולי. דווקא על הרקע הזה מגיע הכעס שלו על אלימות המתנחלים. הוא ודאי אומר 'בחיים לא היה לכם שגריר כזה ידידותי, וככה אתם גומלים לי?' הוא מתוסכל מזה שאחרי כל מה שהוא עושה, יש דווקא הסלמה באלימות".
גורם ישראלי אחר מוסיף: "האקבי עושה 100 צעדים פרו-ישראליים ואולי שני מהלכים פרו-פלסטיניים. זאת הדרך שלו להגיד שהוא מאוזן. כלומר, שהוא שגריר ארה"ב ולא שגריר של הליכוד. אם ישראל עושה משהו רע לשיטתו, אז הוא לא יהסס לנזוף בה".
איפה עובר הקו שלו?
"הוא חד-משמעית תומך של ישראל, אבל לא תומך בקיצונים. חשוב לו לבדל את עצמו מהם".
גורם ישראלי: "האקבי עושה 100 צעדים פרו-ישראליים ואולי שני מהלכים פרו-פלסטיניים. זאת הדרך שלו להגיד שהוא מאוזן. כלומר, שהוא שגריר ארה"ב ולא שגריר של הליכוד"
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, שצבר שעות רבות עם האקבי, מגדיר אותו "אחד מאוהבי ישראל הגדולים בעולם". לדבריו האקבי ביקר ביהודה ושומרון כעשר פעמים עוד לפני שמונה לתפקיד השגריר. "ב-12 השנים שבהן אני פעיל בזירת יחסי ישראל-ארה"ב למדתי שהוא אחת הדמויות האהודות והמשפיעות בציבור השמרני, בקונגרס, בממשל ובכלל בארה"ב", הוא אומר. "יש לו חלק משמעותי בחיזוק היחסים איתנו".
מה עושה אותו כזה?
"הוא לא הדמות הקלאסית של פוליטיקאי ציני. יש בו אהבת אדם ושאיפה לצדק, ואולי בגלל זה יש כלפיו הערכה גדולה. צאלה גז שנרצחה במאי האחרון בפיגוע בדרכה לחדר לידה, הייתה גם אזרחית אמריקאית. התינוק שלה שרד שבועיים, וכשסיפרתי להאקבי שהוא מת לבסוף ראו איך זה משפיע עליו. זה כאב לו עד עמקי נשמתו".
גורם ישראלי שמכיר את האקבי מוסיף: "הוא שגריר חביב ונגיש מאוד שעובד קשה, אבל הוא לא שולט בפרטים. קודמו פרידמן היה עורך דין של פרטים. אבל מבחינת ישראל האקבי שגריר נפלא. לא תמיד יהיה לנו מישהו עם תחושה משיחית שבא לעזור".
בין העומדים מאחורי הבחירה בהאקבי לשגריר בישראל הייתה ד"ר מרים אדלסון. הוא עצמו הודה, בטקס הגשת כתב האמנה לנשיא הרצוג, שהוא חב לה את מינויו מאחר שהיא זאת שהתקשרה לטראמפ ולחשה על אוזנו. אדלסון נכחה כמובן בטקס.
גורמים אמריקאיים סיפרו השבוע שהאקבי נהנה מהערכה רבה בממשל בוושינגטון ונחשב לקונצנזוס גם בין אנשי MAGA. טראמפ עצמו נתן לכך לאחרונה הסבר מעניין בארוחת הערב עם נתניהו בוושינגטון: לדבריו האקבי כבר עשה הכל בחייו - היה מטיף דתי, מושל, מגיש טלוויזיה – ולכן לא מאיים על אף אחד פוליטית.
למרות זאת, ביום האחרון של המלחמה מול איראן נרשמה בין שניהם תקרית מוזרה שעד היום לא פוענחה. זה התחיל בציוץ תמוה של טראמפ, שעשה דרכו על ה"אייר פורס 1" לפסגת נאט"ו, ויצר חרושת שמועות בדבר מעמדו של השגריר: "מייק האקבי היה (Has been) שגריר גדול בישראל. תודה לך מייק!"
לא מעט אנשים תהו לפשר הציוץ הזה, אבל כעבור שעה ביקש האקבי להרגיע את כולם: "וואו! נראה שעדיין יש לי עבודה! אסיר תודה לנשיא טראמפ שמנהיגותו הופכת את העולם לבטוח יותר, מאובטח יותר ומשגשג יותר".
ייתכן שהאקבי לא אהב את הנזיפה של טראמפ בנתניהו על שליחת המטוסים לתקוף באיראן לאחר ההסכמה על הפסקת האש. היו כאלה שטענו שהשגריר היה מתואם עם ישראל לגבי התקיפה, ודבריו של הנשיא גרמו לו לשקול להתפטר. הציוץ של טראמפ, כך נראה, היה ניסיון מגושם לפייס אותו.
