שוב ושוב, מול התמונות שיוצאות מעזה, צפה ועולה התלונה החוזרת על הבעיה ההסברתית של ישראל. הנה, תראו איך הם מפיצים וזועקים וממסגרים וסוחפים את דעת הקהל, ואנחנו נאלמים דום מול העולם. "מחדל ההסברה" קראו לזה באחד הפאנלים (בעצם בכל הפאנלים) ודרשו ועדת חקירה.
אבל לישראל אין בעיה הסברתית. הבעיה איננה ההסברה, כי את מה שקורה עכשיו ברצועה אין איך להסביר. הבעיה איננה התמונות שיוצאות מעזה אלא המציאות המצולמת בהן. אין שום הסבר קביל - כזה שהמוח האנושי מסוגל לעבד, לעכל, להפנים ולקבל - למראה מבטו החלול של ילד גווע ברעב. תקימו ועדה ועוד אחת, גייסו את מיטב המוחות השיווקיים, את הנואמים המצטיינים, את בכירי הטיקטוקרים, לא יעזור. את זה אי-אפשר להסביר.
חבית ההצדקות יבשה זה מכבר. לחבית התירוצים, מנגד, אין תחתית. בעצם אולי תירוצים זו לא המילה המדויקת, כי חלקם נכונים. כן, חמאס גונב אוכל מהאזרחים. כן, במספרים כנראה נעשות מניפולציות. כן, יש בעולם פייק ו-AI ואנטישמיות. כמה כל זה באמת משנה? אפס. כי בסוף-בסוף, כשמנקים את כל התוספות והסרחים העודפים, נשארת המציאות: ישראל מנהלת בעזה מלחמה שפג תוקפה, מטרותיה מעורפלות והסיבות להימשכותה פוליטיות. תוצאות המריחה האפית, הנצחית-כמעט, של מלחמה שכבר נדמה שהפכה ליסוד כימי מבסיסי היקום, הרסניות. הן הרסניות ל-50 חטופים, הרסניות לישראלים שסופרים עוד ועוד חללים, וכן, הרסניות גם להמוני תושבי עזה שאינם רוצחי חמאס.
כדי לשנות את הדרך שבה העולם רואה אותנו לא צריך הסברה אחרת, צריך מציאות אחרת. אם יש עדיין מישהו שחושב שבמילים נחושות ממשלת ישראל הנוכחית יכולה לשכנע את העולם בצדקתה הקדושה כל הדרך לנווה דונלד שעל חופה של עזה, ובכן, יש לי עשרה דונם למכור לו מול חופה של עזה
העולם לא מבין, ואי-אפשר להאשים אותו. לעולם לא אכפת מרקע ומנסיבות, הוא לא יודע ולא מעוניין לייצר תרשים עוגה שמחלק את מידת האחריות בין חמאס לממשלת ישראל. גם אין לו עניין מיוחד, תאמינו או לא, במה שקורה פה אצלנו בפנים; הוא אדיש לשיקולים קואליציוניים ולחוק הפטור מגיוס, כפי שאנחנו אדישים למשבר רזרבות המייפל בקנדה. העולם לא מתעניין בקונטקסט. העולם רואה שורה תחתונה. והשורה התחתונה, נכון לקיץ 2025, נראית כמו תמונה של ילד גווע ברעב על שער ה"דיילי אקספרס". ואם תכלית המלחמה המקורית התפוגגה, לעולם אין ברירה אלא להסיק שהתכלית היא הרעבת העזתים. האם זה נכון? יש לקוות שלא. כמה זה משנה? אפס.
יולי סקרכדי לשנות את הדרך שבה העולם רואה אותנו לא צריך הסברה אחרת, צריך מציאות אחרת. אם יש עדיין מישהו שחושב שבמילים נחושות ממשלת ישראל הנוכחית יכולה לשכנע את העולם בצדקתה הקדושה כל הדרך לנווה דונלד שעל חופה של עזה, ובכן, יש לי עשרה דונם למכור לו מול חופה של עזה. כמה עוד הסברה צריך כדי לפתור את המחדל? 7 הסברה? 9 הסברה יספיק לנו? הוויכוחים הסמנטיים על מינוחים ותוויות עקרים. לניצחונות טקטיים מול פירס מורגן או בקרבות טוויטר אין משמעות עבור החטוף שנמק במנהרה. המציאות, רק היא מעניינת. רק לעצור את המלחמה הנוראה הזאת עכשיו, בבהילות, בהסכם שישיב את החטופים, ולגבש מהלך מדיני למסירת רצועת עזה החרבה לידיים שיחלו בשיקומה. לא תאמינו איזה פלאים זה יעשה להסברה.
