מבצע מרכבות גדעון אמור להסתיים בימים אלה, אלא אם ינסו להאריך אותו משיקולים שאינם מבצעיים – כדי להמתין שוב לתשובת חמאס במשא ומתן. צה"ל יתייצב על הקווים שנקבעו לו. 41 חיילים וקצינים נפלו במבצע הזה והניסיון להציג את נפילתם כחלק מ"מלחמת שווא" הוא בזוי. ההפך הוא הנכון. "אף אחד לא נפל לשווא במבצע הזה, אלא על הכרעת שלוש חטיבות של חמאס ועל מאמץ לשחרור החטופים", אומר קצין בכיר בצה"ל.
במבצע הזה, למרות כל הקשיים של לחימה בשטח צפוף, תוך שמירה על הסיוע ההומניטרי ותחת לחץ בינלאומי כבד – נרשמו הישגים שלא הושגו מאז תחילת המלחמה: שלוש חטיבות של חמאס הוכרעו – רפיח, חאן-יונס וצפון הרצועה. כן, ישנם עדיין מחבלים שפועלים בשיטת גרילה – אך המסגרות הצבאיות פורקו לחלוטין. שלושה מפקדים בדרג מח"ט חוסלו, ובהם אחיו של יחיא סינוואר – שפיקד על הזרוע הצבאית והיה אף קיצוני ממנו. חוסלו גם מח"ט רפיח, מוחמד שבאנה, וחבר נוסף במטכ"ל חמאס – חכּם אל-עיסא. בנוסף, חוסלו שמונה מפקדי גדודים, 39 מפקדי פלוגות ו-1,500 מחבלים.
רצועת עזה כבר לא נראית אותו דבר: רפיח לא קיימת – לא מעל הקרקע ולא בתת-הקרקע. צה"ל השמיד את כל מבני הטרור ותשתיות המנהור בעיר. כך גם ברובה הגדול של חאן-יונס, למעט אזור רגיש ומרחב הומניטרי. בצפון הרצועה כמעט לא נותר דבר – מבית-חאנון, דרך בית-להיא ואל-עטאטרה, ועד האזורים המיושבים בפאתי העיר עזה. לא מדובר בפשיטות ונסיגות, אלא בפעולה שיטתית, סדורה – גם אם איטית יחסית. "לפני כן עשינו את זה בספרינט", הסביר מפקדה היוצא של סיירת גולני, סא"ל דוד כהן, שהיה בכל הזירות ב-21 החודשים האחרונים. "היום עובדים לאט, באופן שיטתי – עד שמשמידים לחלוטין את התשתיות". מי שנכנס לרצועה – או רואה את התמונות – מבין את גודל השינוי. אבל חשוב יותר: תושבי העוטף, שמסתכלים לעבר עזה, רואים שהאיום שהיה מולם – מוסר.
צה"ל קיבל משימה נוספת: לנתק את הקשר בין חמאס לבין הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה. משימה מורכבת מאוד, גם אם באולפנים היא נראית פשוטה. לשם כך הוקמו מרכזי חלוקה, שחמאס ניסה לפגוע בהם – שיגר פצמ"רים ואף ירה לעבר אזרחים שבאו לקחת מזון. במקביל, חמאס – בסיוע האו"ם – מנע כניסת משאיות לרצועה, והצליח להפעיל קמפיין הרעבה שהצליח מאוד בעולם, מול מערך הסברה ישראלי כושל.
וכך, הלחץ גובר, והתיאבון של חמאס גדל. מטרתו כעת: הפסקת מלחמה – בלי לשלם במחיר החזרת החטופים. נתניהו היה מוכן לשלם מחיר מופקע עבור עסקה חלקית – של מחצית מהחטופים בחיים – אך חמאס מערים קשיים ומגלה שאיפות אחרות. בישראל יש עדיין גורמים הסבורים שיש סיכוי לעסקה חלקית. מי שמכשיל אינו רק חמאס פנים, אלא גם חמאס חוץ – ובראשו ח'ליל אל-חיה, שהשמיע אמירות קשות נגד ישראל.
כעת ניצב נתניהו בפני הכרעה ערכית: האם להורות על הרחבת המבצע לאזורים נוספים או להמשיך במו"מ עד מועד בלתי ידוע
כעת ניצב נתניהו בפני הכרעה ערכית: האם להורות על הרחבת המבצע לאזורים נוספים או להמשיך במו"מ עד מועד בלתי ידוע. הרמטכ"ל מציע לו דרך פעולה נוספת של כתר וכתישה על אותם אזורים. זה יסכן פחות את החטופים, אבל לא מבטיח לחץ כזה שיביא להכרעה. חמאס, כך ניתן להעריך, תמיד יחזיק אצלו חטופים כתעודת ביטוח שישראל לא באמת תחזור ללחימה. למי ששכח, גם עבור גופות הדר גולדין ואורון שאול, שהוחזקו ברצועה מאז צוק איתן לפני 11 שנים, הם לא ניסו לקבל תמורה משמעותית והעדיפו להחזיק אצלם.
אז מדוע תוכנית כיבוש העיר עזה – הלב הפועם האחרון של הארגון – נראית כבלתי ישימה? משום שכיום מרוכזים בעיר עזה לבדה כמיליון אזרחים. בתוכם ובחסותם התמזגה חטיבת עזה, החטיבה האחרונה שנותרה לחמאס. לאן יוכל צה"ל לפנות את האזרחים, כשמרבית הרצועה כבר חרבה ואינה מאפשרת קליטה נוספת? איך ניתן לנהל לחימה אפקטיבית בתנאים כאלה? והשאלה הגדולה היא איך נלחמים באזור שבו יש חשד לחטופים.
אותה שאלה חלה גם על מחנות המרכז – נוסייראת, אל-בורייג’ ודיר אל-בלח – שבהם יש עדיין נוכחות של חמאס, אך גם אוכלוסייה אזרחית כבדה שאין לאן להזיזה.
אין פתרונות קסם. רק הבנה מפוכחת של המגבלות, ושל המחיר האנושי והאסטרטגי הכרוך בהמשך הלחימה בעומק השטח האזרחי הצפוף ביותר במזרח התיכון.
