לבנון הקרועה בסבך 17 עדות דתיות ומאבקי כוח פנימיים הצליחה להתלכד בבת אחת. מיליוני בני אדם יצאו ביום שני ללוות את ארונו של זיאד רחבאני, בנה של הזמרת האגדית פיירוז, עד לכנסייה המפוארת בכפר ביכפאיה.
נשיא לבנון הנוצרי בן העדה המרונית, ג'וזף עון, התפנה מכל עיסוקיו כדי לכתוב ולהקליט הודעת אבל אישית, ואשתו ניעמת יצאה לנחם פנים אל פנים את פיירוז, שנסמכה על בתה רימא, צלמת ומפיקת טלוויזיה. ראש ממשלת לבנון המוסלמי-סוני, נואף סלאם, נכח גם הוא, וכמותו שני חברי פרלמנט שיעים, נציגי מפלגת חיזבאללה, נציגות ארגוני הנשים, בני העדה הדרוזית, הקתולים, כל מי שכניסתו הותרה לחדר האבלים שבו התנגן, באופן סמלי, שירה של פיירוז "אני האם האבלה". והיא, בת יותר מ-90, בפנים קפואות ועיניים אדומות, לחצה ידיים בשתיקה. הבת רימא סימנה מי יתקרב ומי יתבקש לשמור מרחק.
הפעם האחרונה שבה נראתה בציבור "שגרירת לבנון אל הכוכבים" הייתה לפני ארבע שנים כשנשיא צרפת, עמנואל מקרון, קפץ בהפתעה לביקור בביתה עם צוות צילום. פיירוז קיבלה אותו בחום, התחבקה, כיבדה את האורח המכובד בתה ועוגיות, וגם אז לא הוציאה מהפה אפילו מילה אחת. שלשום, בטקס קבלת התנחומים, לבושה בשמלה ארוכה שחורה, כיסוי ראש שחור ומשקפי שמש אטומים, כהים, היא החוותה בראשה לכל אחד מלוחצי ידיה. ככה, מסביר לי ידידי הלבנוני, מתנהגת מלכה אמיתית.
לפני שבע שנים הצטרפתי לקבוצת מעריצים של פיירוז מהמגזר הערבי בישראל. נסענו לקונצרט שהתקיים באצטדיון הענק מצפון לעמאן. השיר "אל-מדאין פרח", שאותו שרה בקול חרישי בליווי הקהל, זכה למחיאות כפיים סוערות בזכות היותו שיר קינה על אל-קודס, ירושלים, "שנחטפה ב-67 מידי בעליה הפלסטינים".
פיירוז אמנם שרה על הכל – מהמלחמות הפנימיות בעולם הערבי, דרך מעמדן המקופח של נשים ועד שירי אהבה – אבל בעיקר קנתה לה שם כזמרת לאומנית, כמו המתחרה המצרית שלה אום כלתום
פיירוז אמנם שרה על הכל – מהמלחמות הפנימיות בעולם הערבי, דרך מעמדן המקופח של נשים ועד שירי אהבה – אבל בעיקר קנתה לה שם כזמרת לאומנית, כמו המתחרה המצרית שלה אום כלתום. בנה המנוח זיאד, שכתב והלחין רבים משיריה, הקפיד שתשלב בכל הופעה לפחות שני שירים לאומניים, בעלי משמעות פוליטית, ש"ישקפו חלומות ומציאות בערבוביה", כלשונו. ותמיד רק בעד הפלסטינים. את ישראל היא בכוונה לא הזכירה בשיריה. "אם היא לא הייתה שרה על מאבק צודק", הסביר הבן, "הייתי מפסיק לכתוב לה שירים".
במשך עשרות שנים כיכבה פיירוז על במות ברחבי העולם הערבי, כמו גם בלונדון, פריז, ארה"ב, מקסיקו וקנדה, מול ריכוזי הגולים מלבנון. ב-1964 ביצעה גיחה קצרה למזרח ירושלים, שם קיבלה את "מפתח העיר" ושרה על "ליבי הפועם בכוח". מאז לא הפסיקה להדהד את תמיכתה ב"אזרחים הפלסטינים שמגיע להם לחזור לבתיהם". בירדן הודיעה שתופיע בחינם. הכסף הגדול – הונה האישי נאמד ב-35 מיליון דולר – הגיע בעיקר מההופעות במדינות ערביות עשירות. חלקו הקטן הועבר לתרומות.
רק מעטים זוכרים ששמה המקורי היה ניהאד חדאד, ושהייתה נשואה למלחין עאסי רחבאני, אבי ארבעת ילדיה. כינויה, פיירוז, הוא שם נרדף ליהלום, וכיום מתהדרות בו רבבות נשים בעולם הערבי. בנה זיאד ייזכר כמי שהוביל אותה אל הבמות הנחשקות בעולם – אבל היא, כמו יהלום קשה, סירבה בעקשנות לעזוב את ארצה.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.25
