השנה היא 2025, וחשוד באונס ובמעשים מגונים מתמנה לראשות ועדת הכספים. לא הומצאו המילים שיתארו את גודל החרפה. נסיגה של עשרות שנים לאחור, קידוש העבריינות, מסר מחריד של הפקרה לנשים ולנערות. זה לא אחד שיש עליו "רק" שמועות, גם לא ש"רק" הוגשה נגדו תלונה במשטרה. זה אדם שמשטרת ישראל המוחלשת, המאוימת, המפוחדת, גונזת התיקים – מודיעה שיש נגדו חשדות חמורים לעברות מין שהבשילו לכלל חקירה באזהרה בלהב 433, והוא אף נחקר. אתמול מגיע החשוד למעמד ההכתרה כשהוא מחובק ומלוטף בידי חבריו.
בשיאה של פרשת קצב, שבסופה הורשע באונס, והיה פגע רע של עבריינות מין סדרתית, ובמהלך דיון במליאה בנושא הזה, ישבנו, נתניהו (אז יו"ר האופוזיציה) ואני זה לצד זה, ופיטפטנו. הבענו שנינו זעזוע וגועל ממעשיו. נתניהו גם ליגלג (בצדק) על מי שהייתה אז יו"ר הכנסת, דליה איציק, שהתנגדה להדחתו של קצב ורצתה בנבצרותו בלבד (נבצרות איפשרה לה למלא את מקום הנשיא). זאת הייתה סתם עוד שיחת ח"כים שגרתית במליאה. היא נחרתה בזיכרוני רק משום שנתניהו העלה והוסיף כשאמר לי: "מה שהם לא מבינים, זה שזה לא על סקס, זה על כוח". משפט סופר-פמיניסטי, במיוחד בימים ההם, טרום טרום מי טו. מה אומר. התפעמתי ורצתי לספר לחברותיי. ליכודניק! גבר! עם רטוריקה פמיניסטית! האם אנחנו על סיפו של עידן חדש, שבו, איך נאמר, יהיה ברור לכולם שאונס זה רע?
גם אז היו לנתניהו לא מעט מגרעות, אישיותיות, פוליטיות ואתיות. אבל אלה היו בתחומי הפגמים המקובלים אצל מקצת הפוליטיקאים. מה שקרה לו בין השיחה ההיא ובין המינוי האדיש של החשוד באונס לראשות ועדת הכספים, היה יכול להיות עוד שינוי מסוג אלה הקורים, לצערנו, לבני אדם. אלא שאצלו גררו אותם השינויים מדינה שלמה למקום שכמעט אין ממנו מוצא של תקווה. הפתולוגיה שלו הפכה לסוציולוגיה של כולנו. נטיית הלב היא להאמין שהעולם צועד קדימה. שבכל עשור יש זינוק משמעותי בזכויות נשים, מיעוטים, להט"ב. מתברר שלא. הנסיגה המהירה לימים ברבריים לא מדלגת כעת על שום אזור בחיינו, לרבות הפגיעה האנושה בהישגי הפמיניזם.
זה טרגי, כי באמת היינו על סיפו השברירי של עידן, שבו התודעה הציבורית הוצפה בהכרה ובתובנה על האכזריות הנוראה שבמעשה האונס. על העינוי שבהטרדה מינית. על כך שניצול מרות וסמכות לצורך ביצוע עברות מין הוא טרור מהגרועים שיש. אלא שאותו אדם שהזדעזע ממעשיו של קצב, נראה היום כאילו בחר במודע ובמזיד לרמוס כל הישג כזה שנחצב בעמל רב. מעמדן של נשים הוא אחד המדדים החזקים למידת הנאורות והקדמה של כל חברה אנושית. אצלנו בזים לדיכוי נשים באיראן. אנחנו מתקרבים.
חברי הכנסת שעוטפים אותו בדברי אהבה ליקוק וכיבושין, מה הם אומרים עכשיו לבנות ולנשים שלהם?
אפשר וצריך להיגעל מההתייצבות המבישה של חברות וחברי הקואליציה לימינו של החשוד באונס. להתגולל על כל אחת ואחד מהח"כים שהצביעו בשבילו בלי להתבייש. חברי הכנסת שעוטפים אותו בדברי אהבה ליקוק וכיבושין, מה הם אומרים עכשיו לבנות ולנשים שלהם? שאם הן ייפגעו, גם אז הם יגבו את התוקף, ויסבירו להן שנתונה לו חזקת החפות? הרי לו מילביצקי היה מורה בבית הספר של הבת שלהם, הוא היה מושעה לאלתר עד סיום ההליכים נגדו. מישהו פה זוכר שלהיות נבחר ציבור משמעו חובה כפולה ומכופלת להיות אדם מוסרי? כן, קל להוקיע את החבורה הזאת, לרבות את הפחדנים שגינו בעילום שם. אבל האחראי היחיד לטיפוח השפל הזה הוא נתניהו. אותו הם מחבקים, לא את החשוד באונס, שנבחר לעמוד בראשות הוועדה שלטעמי היא החשובה ביותר בכנסת. מי שמינה אותו הוא נתניהו. האחרים היו רק שליחיו ועדת חנפיו, והקלקול המוסרי שלהם הוא באחריותו ובאשמתו.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.25
