ייתכן שהמאבק על חוק הגיוס יוכרע על ידי שתי נשים ששמותיהן לא אומרים דבר לרוב הציבור: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, והיועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור. חרף אלמוניותן מדובר בשתיים מוותיקות המשכן, כאלה שמכירות היטב את נבכי ונפתולי הסוגיה שהובילה לפלונטר הפוליטי, ומהוות חסם אחרון בכנסת לפני הכשרת השתמטות גורפת לציבור החרדי.
היו"ר המודח של הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, עבד באופן צמוד עם פרנקל-שור. מראש הוא הודיע שיתנהל לפי קו ההיגיון הבא: מה שיעבור את המשוכה המשפטית של הוועדה ושל הכנסת, יעבור בסוף גם את מבחן בג"ץ. "אם רוצים חוק אמיתי הוא חייב לעבור גם את השופטים", הוא נהג לומר.
אבל אדלשטיין יודח רשמית ביום שני הקרוב, ועל כיסאו יתיישב ח"כ בועז ביסמוט, שתפקידו הכמעט יחיד וכמעט רשמי הוא לסלול את דרכה של ההשתמטות הממוסדת לספר החוקים. כאמור, קודם יהיה עליו להתגבר על שתי היועמ"שיות.
אדלשטיין יודח רשמית ביום שני הקרוב, ועל כיסאו יתיישב ח"כ בועז ביסמוט, שתפקידו הכמעט יחיד וכמעט רשמי הוא לסלול את דרכה של ההשתמטות הממוסדת לספר החוקים. כאמור, קודם יהיה עליו להתגבר על שתי היועמ"שיות
פרנקל-שור סוגרת כמעט 30 שנה בכנסת ויצרה לעצמה שם של מקצוענית קשוחה. "למירי יש שני ילדים בעזה, אז מי שחושב שהיא תכשיר חוק השתמטות, לא נמצא באירוע", אמר השבוע גורם בוועדת החוץ והביטחון. "היא מבינה את המעמד שלה, ויודעת שהיא צריכה לעזור ליישם מדיניות, אבל לא קל לכופף אותה".
בשל הפגיעה המובנית של חוק הגיוס בעקרון השוויון, מלכתחילה הוא מתנהל בתחום האפור של המבחן המשפטי. כשהתגלעו חילוקי דעות בוועדה על נוסח החוק, הכריזה פרנקל-שור: "אני לא אחתום על משהו שלא אוכל לעמוד מולו בבג"ץ. אני לא אבזה את הכנסת".
אפיק, 24 שנה במשכן, מונתה ליועמ"שית הכנסת בתקופת כהונתו של יריב לוין כיו"ר הכנסת, ומתוקף תפקידה היא תהיה החותמת הסופית על חוק הגיוס לפני שיגיע לבג"ץ. היא תומכת בפתרונות יצירתיים, אבל לפי אלה שעבדו איתה היא לא תהיה שותפה לטריקים ושטיקים. בשיחות עם ח"כים היא הסבירה להם שאין הלימה בין דרישות החרדים לבין האילוצים המשפטיים. "שלוש פעמים ביטל בג"ץ חוקי גיוס שהתבררו כלא חוקתיים", היא הזכירה להם.
להבדיל מהעימות היצרי בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבין חברי הקואליציה, הדינמיקה בוועדות רגועה ומתונה יותר. יו"ר ועדת הכספים המתפטר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מכיר היטב הן את אפיק והן את פרנקל-שור. באופן מפתיע, יש לו רק מילים טובות על מי שלכאורה עלולות להקשות על המפלגות החרדיות.
"עם עו"ד אפיק עבדתי זמן רב והיא אשת מקצוע במלוא מובן המילה", הוא אומר. "אני לא חסיד גדול של יועצות משפטיות, אבל כמעט שלא זזתי בלעדיה. אני המלצתי עליה שתהיה היועמ"שית של הכנסת. אם היו שואלים אותי, הייתי מציע למנות אותה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. גם לפרנקל-שור אין לי שום טענות. להפך".
על פי התוכנית של ח"כ ביסמוט, המטרה היא להכין את חוק הגיוס במהלך פגרת הקיץ כדי להביא אותו לאישור בקריאה שנייה ושלישית מיד עם חזרת הכנסת באמצע אוקטובר. המטרה הפוליטית חשובה יותר מהחוק: להחזיר את החרדים לממשלה ולהציל את קואליציית המיעוט שמונה היום 50 ח"כים בלבד. השאלה המרכזית שתרחף מעל דיוני הוועדה היא איך הוא יתמודד עם המשוכה שיציבו בפניו אפיק ופרנקל-שור. "אנחנו נצטרך לעמוד על העקרונות המשפטיים של חוק הגיוס", אומר גורם בוועדת החוץ והביטחון. "ברור לנו שתהיה עתירה לבג"ץ ולכן אנחנו חייבים להיות מוכנים".
שתי צפרדעים בשתי פרשיות
השבוע נאלצו כמה ח"כים ושרים בליכוד לבלוע צפרדעים בשתי פרשיות שהביכו את המפלגה: הדחת אדלשטיין מתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון משום שהקשה על חוק ההשתמטות, ומינויו של ח"כ חנוך מילביצקי לתפקיד יו"ר ועדת הכספים למרות החשדות נגדו על אונס.
אם היו מקיימים הצבעות חשאיות על שני המהלכים האלה, התוצאות היו נראות אחרת לגמרי. לא בכדי שלח בנימין נתניהו את היועץ המשפטי של הליכוד לתפור לו חוות דעת משפטית שלפיה הדחת אדלשטיין תתבצע בהצבעה גלויה, וזאת אף שהושגו החתימות הנדרשות כדי לקיים הצבעה חשאית.
פוליטיקאים מכל המפלגות מדברים בצורה אחת באופן פומבי, וקצת אחרת בשיחות פרטיות, אבל בליכוד הפער הזה הגיע לשיאים חדשים. ח"כים הודו שנאלצו לתמוך בהצבעה גלויה בהדחה של אדלשטיין ובמינוי של מילביצקי רק משום שהם מפחדים.
לא נמצא ח"כ אחד בליכוד שחשב שיש כאן בעיה. קחו לדוגמה את השר אבי דיכטר, פעם ראש שב"כ והשר לביטחון הפנים. כשהיה שר בקדימה הייתה לו אמירה ערכית ברורה על כל מהלך, שולי ככל שיהיה, שנדף ממנו ריח שחיתות או פלילים. שאלתי אותו השבוע אם הוא תומך במינוי של ח"כ מילביצקי. "אני זוכר אמירות מאוד ברורות שלך בנושא פגיעות מיניות", כתבתי לו. למרבה הבושה, הוא טרם השיב.
לקראת ההצבעות עמדה מרכזת האופוזיציה, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), בקשר צמוד עם חברי הקואליציה. "דיברתי כמעט עם כולם, ולא היה אחד שלא אמר לי בארבע עיניים שהסיפור עם מילביצקי הוא טעות", היא מספרת. "הם הבינו שמדובר בנפילה לבור. חלקם סיפרו לי שהם פנו ללשכה של ביבי והעבירו מסרים שצריך לחכות עם המינוי שלו. לליכודניקים לפחות הייתה היושרה להגיד לי בארבע עיניים: זה עקום, זה מכוער, זה מביש. הם הבינו שזה גועל נפש".
ריד היז ליפס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התחייב כמה פעמים שלא יאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה במהלך המלחמה. "ריד מיי ליפס – לא ייכנס גרגר אחד לרצועה", הוא פסק. מאז ההבטחה ההיא ישראל כידוע רק מגבירה את הסיוע, ולמרות זאת השמיים לא נפלו וסמוטריץ' לא התפטר.
אבל האם סמוטריץ' לא רק שאינו מונע את הכנסת המזון והציוד, אלא גם משלם עליה מקופת המדינה? גורמים בכנסת שעוקבים אחרי מאות המשאיות שעברו לרצועת עזה טוענים שמשרד האוצר מממן את המהלך, באופן ישיר ועקיף, בעלות חודשית של כ-50 מיליון שקל. והוא, כך נראה, לא עושה את זה לבדו. לפי אחד מאותם גורמים, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, ביקש מצה"ל להוציא מכתב עבור משרד האוצר, שבו תודגש חשיבות הסיוע בשמירה על הלגיטימציה להמשך המלחמה, ועל ידי כך לקבל עבורו מימון.
יובל קרניח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) סיפרה השבוע כי כבר במאי שלחה שאילתה לשר האוצר כדי לבדוק כמה שילמה ישראל על העברת הסיוע לעזה. "מאז סמוטריץ' מסרב לענות או להגיב", היא אומרת. "אבל יש הסכם בין משרד הביטחון לבין החברה שמפעילה את מרכזי חלוקת המזון, על תשלום בגובה של 700 מיליון שקל".
מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "מדינת ישראל לא מממנת את הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה".
