שתי דקות בלבד ארכה שיחת הפיטורים של פרופ' יוסי מקורי מתפקידו כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה. "לפני כשמונה חודשים, אני זוכר בדיוק, הוא (שר החינוך יואב קיש, א"ק) הודיע לי שהוא רוצה לדעת מה התוכניות שלי לעתיד", משחזר פרופ' מקורי בראיון ראשון עם עזיבתו. "אמרתי שאני באמצע הובלת תוכניות גדולות ואני מבקש עוד שנה וחצי. כל ראשי הות"ת הקודמים סיימו שתי קדנציות מלאות. הוא אמר לי שהוא מעריך ומודה על עבודתי ועל קידום ההשכלה הגבוהה, ושהוא רוצה לחשוב על זה. אחרי כמה ימים הוא חזר אליי ואמר: החלטתי לא להאריך לך בכלל".
למה?
"הוא אמר, וזה ציטוט אחד לאחד: 'אני מעוניין שיהיה איש שאני בוחר, ואני חושש מאי-יציבות שלטונית'. הוא התכוון שאעזוב מיד. אלה ללא ספק פיטורים. לא שמעתי נימוק אמיתי, אקדמי או התנהלותי, שמחייב את ההחלטה. סוכם על תוספת של שבעה חודשים שתכסה את השנה האקדמית, כך שבמקום בדצמבר אני עוזב כעת".
4 צפייה בגלריה
פרופ' יוסי מקורי. "לפני עשור היו כ־ 600 בוגרי לימודי רפואה בשנה, עכשיו יש כבר 1,300 . זה מהפכני"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מדובר בפיטורים של יו"ר שבשלוש וחצי שנים הביא להכפלת מספר הסטודנטים לרפואה, לחיזוק המצוינות המדעית ולהשקעה של מאות מיליוני שקלים בציוד מחקר. מקורי הוביל את התהליך לפתיחת בתי ספר חדשים לרפואה באוניברסיטאות רייכמן וחיפה ובמכון ויצמן, וקידום הפיכת מכללת תל-חי לאוניברסיטת קריית-שמונה והגליל, מהלך שעליו הוא מודה ‑ בלי ציניות ‑ גם לשר קיש.
כשם שהוא זוכר את שיחת הפיטורים עם קיש, זוכר מקורי (77) גם את מי שאמר לו, לפני שנים רבות, שלא יוכל ללמוד אפילו בתיכון. "בתקופתי היה מבחן פסיכוטכני, וכל הילדים באמצע כיתה ח' נקראו לשיחה עם פסיכולוג שמעריך את הנתונים שלהם", הוא מספר. "הוא אמר לי שנראה שלא אוכל לעמוד בדרישות של תיכון וכיוון אותי לנגרות. בניגוד להמלצתו הלכתי לבית ספר עיוני ומתוך סקרנות הגעתי לתיכון דתי. לא היה לי קל כי לימודי הקודש לא היו מוכרים לי, והיו רגעים שחשבתי שאולי הוא צודק. שנים אחרי, אני כבר רופא בבית חולים מאיר בכפר-סבא, ורואה מישהו מוכר בפיג'מה כחולה ‑ זה הפסיכולוג. שאלתי את הסטאז'רית לידי אם היא חושבת שאני צריך לספר לו. הוא חלף על פניי ולא אמרתי דבר. הסיפור הזה מלווה אותי לאורך שנים".
אפילו גרמניה מסתייגת
מקורי, לשעבר דקאן הפקולטה לרפואה בתל-אביב, מזהיר שעתיד ההשכלה הגבוהה בישראל בסכנה בשל ניסיונות השתלטות של קיש על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וברקע הצעות חוק שעתידות לכרסם בעצמאות המוסדות השונים. הות"ת קמה מתוקף החלטת ממשלה והיא מייעצת למל"ג בנושאים תכנוניים כגון פתיחת מוסדות ותוכניות חדשות, אבל פועלת אוטונומית בכל הקשור לתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה. הקשר מתבצע ישירות מול אגף התקציבים באוצר לא דרך משרד החינוך. במהותה, הות"ת הוגדרה כגוף עצמאי החוצץ בין המערכת הפוליטית למערכת ההשכלה הגבוהה.
"הפגישה הראשונה שלי עם השר הייתה קצרה ואמרתי לו בה שיש לו תרנגולת שמטילה ביצי זהב והוא צריך לשמור עליה מכל משמר ולטפח אותה", הוא משחזר. "אמרתי לו שבניגוד לתחומים אחרים שהוא מתעסק בהם, כמו הסתדרות המורים וארגון המורים, פה יש לו מגדלור שמביא כבוד למדינה".
היה ביניכם קשר רציף?
"לא נפגשנו הרבה. לא היו פגישות קבועות או דיוני מטה מסודרים, אלא בדרך כלל דיונים ספציפיים על בעיות אד הוק ‑ מלחמה, אוכלוסיות מיוחדות וכו'".
יחסים מאוד קורקטיים.
"לא יותר מקורקטיים".
נשמע שאתה לא מעריך אותו.
"אני לא נותן ציונים. אני לא יכול לתת תשובה אם אני מעריך אותו אם לא, אבל אני לא בטוח שהמעורבות שלו בהתנהלות המל"ג היא אקדמית בלבד. יש שיקולים פוליטיים שאינם אקדמיים. לחמתי על שמירת העצמאות של ות"ת ואני חושב שהצלחתי. לגבי המל"ג, לדעתי השר התערב והכניס שיקולים של עצמו בתחומים שונים".
הוא רוצה להשתלט על האקדמיה?
"אני לא יודע אם המילה להשתלט היא נכונה, אבל הוא רוצה להתערב ולהכניס שיקולים פוליטיים וקונספטואליים לא ענייניים".
במה ההתערבות הזאת באה לידי ביטוי?
"נענו בין שני קצוות: מצד אחד טיפוח של מצוינות והישגים, ומצד שני הצעות חוק עם מעורבות פוליטית בוטה. למשל הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה. נאמר בה מפורשות שהמטרה היא מעורבות של פוליטיקאים, שיחליטו איך מכשירים דוקטורנטים במדינת ישראל. בשום מקום לא מוזכר שמדובר בטיוב או שיפור האיכות האקדמית (מקורי מתכוון להצעת חוק שהוגשה לאחרונה ולפיה השר יוכל למנות באופן עצמאי בעלי תפקידים למל"ג ולות"ת, ללא אישור החברים, א"ק). לכך יש להוסיף את הצעת החוק לאיסור הפגנות נגד הממשלה בתחום האוניברסיטאות (הצעת החוק להרחקת סטודנטים, א"ק). זו תהיה פגיעה קשה באיכות האקדמיה ואיבוד העצמאות שלה, שהיא קריטית. גורם פוליטי כזה או אחר יוכל להחליט על תכנים של מחקר. המחקר הוא מוטה סקרנות ואי-אפשר להכניס שיקולים שאינם תולדה מוחלטת של ליברליות של החוקר. הוא לא יכול לקבל הנחיה מה לחקור, אלא אם כן אנחנו לא במדינה ליברלית".
ואם הצעות החוק האלה יעברו, נהפוך למדינות כמו...
"הונגריה, טורקיה. בהחלט".
זה מפחיד אותך?
"מאוד. מאוד".
עד כמה לדעתך אנחנו קרובים למצב הזה?
"אני לא יודע. ברגע שיתחילו להיכנס שיקולים שאינם מדעיים טהורים, אנחנו יכולים לגלוש למדרון חלקלק. אני יודע איך זה יתחיל ולא יודע איך זה יסתיים".
4 צפייה בגלריה
"מפחיד מאוד מאוד". נשיא טורקיה ארדואן
(צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
זה איום פנימי על האקדמיה הישראלית. מה לגבי האיום מבחוץ?
"ישראל מתחילה להיות מנודה מבחינה אקדמית. זה לא רק מדעי הרוח אלא גם המדעים המדויקים. זה חרם שקשה לנו לאמוד את העוצמה שלו, אבל האיום שהיה יחסית סמוי מתחיל לאט-לאט להתגלות, בדחיית בקשות למענקים, דחיית מאמרים, ניטור ומידור בכנסים. מוסדות מכריזים על ניתוק קשרים איתנו. אנחנו בות"ת ובמל"ג פנינו לאוניברסיטת מאסטריכט ההולנדית היוקרתית בבקשה לשיתוף פעולה בתשלום, והתשובה הייתה 'היינו שמחים, אבל ההנהלה הודיעה שלא נקיים שום קשר עם מוסד ישראלי'. זה מעורר חששות כבדים. גם גרמניה, שעד היום הגנה על מה שקורה אצלנו, מתחילה להסתייג מאיתנו".
בינתיים נבלמה זמנית ההדחה של ישראל מתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, הורייזן.
"הורייזן מממנת היום מחקר במאות מיליוני יורו בשנה בכל אוניברסיטה בישראל. זו עלולה להיות פגיעה הרסנית. לדאבוני, המחקר הישראלי היום בנוי בעיקר על כספים אירופיים ולא אמריקאיים. בכל תחום ‑ כימיה, רפואה, ביולוגיה, גנטיקה, AI".
שוחחת עם יושבי ראש של קרנות מחקר או נציגי אקדמיה מהאיחוד האירופי?
"קולגות ומדענים מובילים בעולם מסבירים לי שזה בגלל המצב הפוליטי והמלחמה, אבל לא קיבלנו תשובות רשמיות. אלה מסרים חבויים. מדענים מאירופה וארצות-הברית אומרים שאנחנו נראים רע מאוד וזה מקשה על המשך שיתופי פעולה. אנחנו שומעים יותר ויותר סיפורים מחוקרים שדחו את המאמרים שלהם, אם כי זה דבר שקשה להוכיח. יש אנשים שהזמינו אותם לדבר ולהרצות ואז לא נתנו להם להופיע. לאנשים הודיעו מפורשות לא לבוא לכנסים בארץ. כל מה שצריך לעשות הוא לשבת ולראות את מהדורות החדשות בחו"ל ולהבין את עוצמת הנזק והשבר סביב המעמד של ישראל, ואת חוסר ההבנה של מה שאנחנו עושים כרגע".
אתה מדבר על המלחמה. מה אתה חושב עליה כאזרח וכמי שנמצא באקדמיה ורואה את ההשפעה על ההשכלה הגבוהה?
"שהגיע הזמן שנגיע להסדר, שנתחיל לחזור חזרה לחיים נורמליים. זה יהיה תהליך שיקום שיימשך הרבה מאוד שנים".
ראשי אוניברסיטאות פנו במכתב לראש הממשלה וביקשו שינחה את הצבא לפתור את בעיית הרעב והפגיעה בבלתי מעורבים. הם כתבו שהם נחרדים שיש שרים המעודדים הרס מכוון של הרצועה, מה שעורר את זעמו של קיש שטען שהם מצטרפים לקמפיין תעמולה של חמאס.
"זה לא קמפיין של חמאס. חזרתי בחודש האחרון משתי נסיעות שבהן פגשתי אנשים מהקהילה המדעית, ואנחנו נראים רע. אני לא מנתח אם התמונות שרואים משם זה פייק או לא. קולגות ועמיתים בעמדות בכירות בעולם הביו-רפואה והרפואה אמרו לי במילים פשוטות: 'מה קורה איתכם?' אין ספק שזה נותן את אותות ראשונים בכל הקשור בחרם האקדמי".
ישראל עלולה להפוך למוקצית בעולם האקדמי?
"כן. אחד הדברים שאנחנו מדגישים כשאנחנו מנסים להתמודד עם החרם זה להדגיש את העצמאות האקדמית ואת הות"ת כגוף חוצץ. בנקודות מסוימות בעולם אנחנו מתויגים כעושי דברו של השלטון, ואנחנו אומרים 'לא. יש לנו עצמאות מוחלטת'. ברגע שתהיה מעורבות פוליטית אמיתית באקדמיה, זה בדיוק מה שיקרה. אוניברסיטת אריאל עד היום סובלת מזה שגופים אירופיים מחרימים אותה".
אז גורלם של יתר המוסדות האקדמיים יהיה כגורל אריאל?
"אני לא יכול לומר זאת כרגע. אבל צריך להיזהר שלא יקרה".
דובר רבות על בריחת מוחות. אתם מזהים עזיבה של אנשי אקדמיה את ישראל?
"אנחנו עדיין לא רואים גל של עזיבות, אבל אנחנו מתחילים להיות מוטרדים מאי-חזרה מפוסט-דוקטורט. אני רואה את זה עם רופאים וגם מדענים. לצערנו גם במכון ויצמן הייתה ירידה במספר המבקשים להתקבל לסגל. זה מקום עם ביקוש עולמי, אבל רופאים שנשלחו להיות עמיתי מחקר לשנתיים-שלוש בחו"ל מתחילים לדחות את החזרה".
מה עושים?
"התחלנו שתי תוכניות. אחת להחזרת אנשים בשיא הקריירה שלהם שנחשבים לכוכבים, ואחת להחזרה של פוסט-דוקטורנטים. התוצאות כנראה מוצלחות, כמה עשרות כל שנה. לפעמים מדובר בישראלים שמוכנים לחזור עם משפחה אחרי 20 שנה בחו"ל. הם מקבלים הטבות מרשימות כדי שיוכלו לבנות כאן את המעבדה שלהם בלי מענקי מחקר. יש מועמדים יוצאי דופן שלמרות הכל רוצים לחזור הביתה. חלקם חווים אנטישמיות. פרופסור בתחומי AI ומזון מ-MIT אמר לי שעם ההנהלה הנוכחית של האוניבסריטה, הוא לא בטוח שהוא רוצה להישאר שם".
היום יש את הסנטימנט של "לא רוצים, אל תהיו פה". יש תחושות לא טובות כלפי האקדמיה. כשמכון ויצמן נפגע מטיל איראני ינון מגל צייץ: "הקב"ה 1, מכון ויצמן 0".
"בושה וחרפה. אני לא יודע אם השר קיש הגיב על זה. אם לא תהיה תגובה ציבורית ופוליטית הולמת, זה יהיה כתם שלא יימחה".
אקדמאים שובו הביתה
כרופא, עתיד התחום בישראל הוא נושא שיקר לליבו. "בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים לרפואה, זה הישג בקנה מידה עולמי", הוא אומר בגאווה. "אם לפני עשור היו כ-600 בוגרים בשנה, עכשיו יש כבר 1,300. החלטנו לסגור שלוש תוכניות אמריקאיות עם כ-130 סטודנטים, וברגע אחד פתחנו עוד 130 מקומות לישראלים. תיגמלנו אוניברסיטאות על הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה. בפרק זמן מאוד קצר הגדרנו תנאי סף ופתחנו שלושה בתי ספר חדשים לרפואה. זה מהפכני".
בסוף כל הסטודנטים האלה צריכים לעשות סטאז'. מה זה משנה אם הכפלנו את מספרם אם אין להם מקום לעשות סטאז'?
"משרד הבריאות צריך להוכיח שהוא יודע לקלוט את התוצרים שלנו ולתת להם יכולת להתפתח ולהשתלב במערכת כמתמחים ורופאים".
בתחילת הדרך ברייכמן לא עמדו בתנאי הסף לפתיחת בית ספר לרפואה. גם באילת רוצים לפתוח בית ספר, ואתה מתנגד.
"אנחנו מייצרים תוצרים מצוינים ולא צריכים להתפשר. באילת הגיע יזם ויחד עם ראש העיר רצו לפתוח בית ספר לרפואה. מחר ראש עיר אחר יתפוס יזם וגם ירצה לעשות את זה. בית ספר לרפואה יכול להיפתח רק בתוך אוניברסיטה קיימת. סטודנט צריך להיות מוקף במחקר, אנשי סגל ועבודה אקדמית, ולא בבתי מלון".
מי שיחליף את פרופ' מקורי הוא פרופ' עמי מויאל, נשיא "אפקה", המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, שלאחרונה אמר כי "חייבים להכשיר דור צעיר שמצויד בחשיבה ביקורתית".
שוחתת איתו?
"כן. העצה שיש לי אליו היא שינוע בין אותם קטבים שאני נעתי בהם: קוטב אחד הוא שמירה על מצוינות אקדמית וטיפוח שלה, והקוטב השני הוא שמירה על עצמאות, וחציצה של הות"ת בין המערכת הפוליטית לאקדמיה. זה דבר שמקבל היום משנה תוקף. אני מקווה שהוא ידבוק בכך ויידע לנתב היטב את המערכת המורכבת הזו. מצוינות ועצמאות אקדמית הן נושאים שאסור לגעת בהם".
מלשכת שר החינוך נמסר: "פרופ' מקורי סיים קדנציה מלאה של שלוש שנים כיו״ר ות״ת והשר בחר להאריך לו את הקדנציה עד לסיום שנת הלימודים תשפ"ה. השר מודה לפרופ' מקורי על כהונתו ועל תרומתו להשכלה הגבוהה בישראל".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.08.25
