20 שנה אחרי שהתנחלות חומש פונתה במסגרת ההתנתקות, היא פורחת מחדש. הכניסה הייתה חלקה. הציר שמוביל לשם עדיין רעוע, אבל השינוי בשטח נראה היטב. הישיבה שהוקמה רק לפני כמה שנים מתרחבת, משפחות עם ילדים משוטטות בשבילים, ואפילו גן משחקים יש כאן. התושבים כבר מרשים לעצמם לחכות לשלב הבא - החלת ריבונות.
חגיגות בחומש לאחר ביטול חוק ההתנתקות, מרץ 2023
(צילום: חומש )
5 צפייה בגלריה
הרב מנחם בן שחר. "כמה חודשים אחרי הגירוש, כבר היו אנשים שניסו להגיע פנימה"
(צילומים: שאול גולן)
"כמה חודשים אחרי הגירוש, כבר היו אנשים שניסו להגיע פנימה", נזכר מנחם בן שחר, רב בישיבת חומש. "היינו יושבים ולומדים פה יום-יום באוהלים. לא היה כלום, לא צבא או משטרה. כל האזור, משבי שומרון ועד ג'נין, הכל היה שורץ מחבלים, וכשהייתה פשיטה של צה"ל או מג"ב היינו סוגרים את הגמרות ורצים להרים". בשבילו, חומש של היום היא נס. "זה פלא. האמנתי שנחזור לפה כמובן, אבל לא כל כך מהר".
"מרחק החלטה אחת": דוהרים להתיישבות
הצונאמי המדיני שחווה ישראל בימים אלה, אחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה, האיץ אמנם ברקע התמונות הקשות מהרצועה ‑ אבל הוא טומן בחובו גם אמירה רחבה יותר, קריאת כיוון של מדינות המערב לישראל בנוגע להחלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון וסיפוח שטחים ברצועה.
מבחינת רבים מהמתנחלים, למרות הכל, ישראל לא רחוקה מריבונות או סיפוח יהודה ושומרון. "זה מרחק החלטה אחת של נתניהו", מסביר ראש מועצת שומרון, יוסי דגן.
הממשלה הנוכחית, שהחלה את כהונתה בדצמבר 2022, נקטה מספר צעדים משמעותיים בנוגע להתנחלויות בחומש ובצפון השומרון, תוך התמקדות בביטול חוק ההתנתקות והרחבת ההתיישבות. במרץ 2023, הכנסת אישרה את חוק ביטול ההתנתקות בצפון השומרון. החוק ביטל את הסעיפים בחוק ההתנתקות שאסרו על כניסה ושיבה של ישראלים לאזורי ההתנחלויות שפונו בצפון השומרון, כולל בחומש, ואיפשר חזרה חוקית ליישוב. הוא הקל את פעילות המתנחלים במקום, כולל המשך פעילות הישיבה שהפכה לסמל מרכזי של ההתיישבות מחדש. זו למעשה הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל חוזרת למקום שפונה במסגרת החלטת ממשלה.
עם זאת, החוק לא כלל אישור מיידי להקמת יישובים קבועים, אלא התמקד בהסרת המגבלות המשפטיות על נוכחות ישראלית. ביטול חוק ההתנתקות נתן דחיפה משמעותית לחומש, והיום, מתחת לרדאר, ההתיישבות במקום דוהרת קדימה עם מבנים רבים, ישיבה מורחבת ומשפחות שהגיעו להתיישב במקום. כעת, המתנחלים מכוונים לשא-נור. אחרי שהקמת היישוב מחדש קיבלה את אישור הממשלה, הם מתכננים להוציאה אל הפועל. צה"ל אמור להכשיר את הדרכים המובילות ליישוב, ויש ביקוש לגור במקום.
ביטול חוק ההתנתקות והרחבת הבנייה מעוררים ביקורת חריפה מהקהילה הבינלאומית, כולל מארה"ב והאיחוד האירופי, שרואים בהם הפרה של החוק הבינלאומי. בתגובה, הממשלה טוענת כי המהלכים נועדו לתקן עוול היסטורי מההתנתקות.
הכי קרוב לסיפוח מאז 67'
כל מה שקורה בצפון השומרון לא נעשה בחלל ריק. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבנה את מינהלת ההסדרה ‑ גוף שנמצא מעל המינהל האזרחי ותחת משרד הביטחון ‑ האציל אליו סמכויות משפטיות ולמעשה שינה את שיטת הפעולה של ממשלת ישראל מעבר לקו הירוק. זה כנראה הכי קרוב לסיפוח שהיה כאן, מאז 67'.
רק לפני שבועיים, רגע לפני הפגרה, ברוב של 71 חברי כנסת הצביעה המליאה בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אמר: "זו הצהרה היסטורית. אנחנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול".
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, שפונה בעצמו משא-נור, מסביר שההתנתקות הובילה אותו לבחור בתפקיד. "למה גירשתם אותנו מהבית אם זה נשאר שטח C? מה ההיגיון? מה חשבתם? ברור שטעיתם גם בגוש קטיף, אבל למה בצפון השומרון, אם אי-אפשר לוותר על האחיזה הביטחונית שם. אני נהייתי ראש המועצה האזורית שומרון בגלל הגירוש".
למתנחלים, שמכוונים לחזרה מלאה לצפון השומרון, יש עדיין לא מעט אתגרים וסימני שאלה, אבל סימן השאלה הגדול מכולם הוא שרידות הממשלה. עיקר הלחץ הוא על נתניהו, בעיקר אחרי ההצבעה בכנסת בשבוע שעבר.
"לעזאזל, למה עם ישראל הולך לנטוש את זה?"
20 שנה חלפו מפינוי ארבעת היישובים בצפון השומרון. בזמן שרוב הקשב הופנה ליישובי גוש קטיף, יישובי צפון השומרון מעט נשכחו. הם פונו כלאחר יד, כמעין מחווה לאמריקנים שהניח ראש הממשלה דאז אריאל שרון, אך כאב המפונים נוכח עד היום. "יממה לפני הגירוש עברנו עם המשפחה, עם שלושה ילדים, ליישוב מורג. הייתה אווירה קשה כי הרגשנו שזה הולך לקרות, אבל היו אנשים שהיו בהכחשה. אחרי הפינוי הרגשתי שאני לא יכול שלא להיות בחומש", מתאר הרב בן שחר. "אני זוכר את עצמי הולך מביט על ההרים והיישוב ואומר, לעזאזל, למה עם ישראל הולך לנטוש את זה?".
גם דגן נזכר באותו היום: "אני נזכר בזה גם בימים וגם בלילות. במראה הזה, שאנחנו עומדים על הגג של המצודה העתיקה בשא-נור, איפה שהיו הגלריות של האמנים, ורואים שגוררים אותם מתחתינו בכביש המרכזי של היישוב. על ההר ממול עומדים בערך 100 תומכי טרור, מכפר המחבלים ג'אבה, עם דגלי אש"ף וחיזבאללה, ושרים ורוקדים".
מלבד הכמיהה לריבונות בשומרון, אנשי ההתיישבות תוהים בימים אלה מה יעלה בגורל רצועת עזה והאם ההתיישבות בחלקה הצפוני היא שאיפה ריאלית. אנשי גוש קטיף העניקו לדגן פרס באחרונה וביקשו ממנו לממש את כוחו הפוליטי ולסייע להם בהוצאת ההתיישבות ברצועה לפועל.
