בזמן שעם ישראל שבר את תשעה באב, זכר לחורבן, אביתר דוד סיים עוד יום שבו אכל עדשים, שעועית, או כלום. רום ברסבלסקי אולי אכל גרעין פלאפל, או אורז, או שום דבר. כמותם, 18 חטופים נוספים. היד שמעבירה לאביתר את פחית השעועית עבה משתי זרועותיו גם יחד, אך אביתר טען שחמאס מביאים לו את המקסימום האפשרי. האם זו האמת?
בשבועות האחרונים הולכות ומתגברות הטענות על הרעבה מכוונת של ישראל בעזה. באופן לא מפתיע, חלק גדול מהישראלים האוחזים בטיעונים המוסריים נגד פעילות צה"ל בעזה הם אלו שהתנגדו לפעילות צה"ל בעזה גם ב-7 באוקטובר. השאיפה להגיע לפתרון "צודק" לשני הצדדים, הישראלי והפלסטיני כאחד, השכיחה מלב את הדאגה לאינטרס שלנו בסכסוך הזה.
כפי שהאינטרס הציוני הוא כמה שיותר שטח וכמה שפחות ערבים, כך האינטרס הישראלי בעזה הוא להחזיר כמה שיותר חטופים וכמה שפחות טרור. למול תמונות של ילדים עזתים רעבים, האינטרס נשכח. סבלם של תושבי עזה אינו מדומיין אך האחריות לו, כמו גם פתרונו, מונחת בראש ובראשונה בידי שליטי עזה ולא על כתפי צה"ל. למרבה הצער, כך התמונה של הפעוט העזתי מוחמד אל-מעתוק, בן השנה וחצי, כשהוא מוחזק בידי אמו ולבוש בחיתול שעשוי משקית זבל שחורה, חוללה אפקט דומה: למרות שהיא צולמה על ידי תושב עזה, כל עיתוני העולם קיבלו אותה כאילו מדובר בדיווח עיתונאי מהימן שעבר בדיקת עובדות קפדנית, ולא בדימוי שנועד לזעזע. גם כאשר האמת מאחורי סיפור מחלתו הייחודית של אל-מעתוק התבררה, היחס הכללי למלחמה לא השתנה. גם נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ, שתומך בישראל וברצונה להשמיד את חמאס, נכנע לקמפיין. פעם אחר פעם ציין כי יש להפסיק את הרעב בעזה. בדברים אלו, שיחזר "רגע רייגן" בפעם השנייה.
כשרייגן הושבע כנשיא, שוחררו 52 בני ערובה אמריקאים שהוחזקו באיראן במשך 444 ימים. טראמפ ניסה לחקות את הגישה הזו כשהוא פועל להביא לשחרור החטופים עוד בטרם הושבע מחדש כנשיא. טראמפ ביקש לחקות את הרגע המכונן ההוא - שחרור בני ערובה ביום ההשבעה - ולייצר לעצמו "רגע רייגן" משלו, עם ממד היסטורי ותודעתי דומה. אלא ששנה לאחר מכן, לרייגן היה נושא אחר במזרח התיכון שהעסיק אותו: במהלך מלחמת לבנון הראשונה, תמונות קשות מהשטח שודרו בכל העולם - כולל דיווחים שגויים על פגיעות ישירות של צה"ל בילדים. באוטוביוגרפיה שלו, כותב ראש הממשלה נתניהו כי אחת מהתמונות, שהציגה ילדה כביכול קטועת ידיים כתוצאה מההפצצות הישראליות, התבררה כמפוברקת. הנשיא רייגן הגיב בזעזוע לגל התקיפות הללו ודרש מישראל לבלום את ההסלמה. גם אז, תיקון עובדתי קל לא הצליח לשנות את הרושם הכללי - שישראל פוגעת באזרחים באמצעים לא מידתיים.
עקיבא לםצילום: דניס ויסלפוחמאס פירסם באופן נטול בושה איך הוא מאלץ חטוף ישראלי לחפור קבר, בידיעה שהוא עשוי לחפור את קברו שלו. באופן דומה, קמפיין ההרעבה שלו משמש כקרדום לחפור עבור ישראל את הבור עבור החטופים. ליבם של אנשי המוסר שותת דם למול הסבל העזתי, אך שכח לרגע שבעזה נמצאים 20 אנשים שגורלם חשוב לנו הרבה יותר. כאשר יובטח שלומם של אותם 20, כאשר החללים יובאו לקבר ישראל, רק אז יוכל גם גורלם של תושבי עזה להשתנות באמת.
