אסף נלחם כמעט שנתיים בעזה, ולפני כשלושה שבועות צוות הטנק שלו נפגע באופן קשה מאוד. שלושת חבריו נהרגו – סמ”ר שהם מנחם ז”ל (בן 21 ממושב ירדנה), סמל שלמה יקיר שרם ז”ל (בן 20 מאפרת) וסמל יולי פקטור ז”ל (בן 19 מראשל”צ). אסף נפצע קשה מהפיצוץ בטנק, נלחם בגבורה כדי לחלץ את חבריו, היום הוא נלחם כלביא בכוויות, ואני בטוחה שהוא גם ינצח.
מי שמבקר משפחות שכולות ופצועים בבתי החולים רואה בעיניים ומרגיש בלב את מחיר המלחמה, אבל גם שואב תקווה ואופטימיות מהרוח המפעמת בקרב מי שמוכנים להקריב את חייהם על מנת לקבע גבול בטוח לכל תושבי המדינה ולהשיב את אחינו ואחותנו מיד צר.
הגיבורים הללו, לצערי, הם גם תזכורת כואבת של הריקבון המוסרי והעיוות היהודי של ההנהגה הנוכחית וכיצד היא פועלת: יצאתי מבית החולים וראיתי את הסרטון של אריה דרעי. אריה דרעי, לא שר באופן פורמלי ולכאורה גם לא חבר בקואליציה, אך עודנו חלק מהפורום המצומצם שמחליט לשלוח חיילים לקרב, אומר באופן ברור לציבור שלו: גם כשיש מלחמה אל תתגייסו, אל תתפתו. גם אם אתם רוצים לתרום תמשיכו ללמוד תורה.
או במילים אחרות: תנו לפראיירים – החילונים ובני הציונות הדתית (שגם לומדים תורה וגם מחרפים את נפשם בקרבות), שהם יישרפו בטנקים. אתם תמשיכו להשתמט. במקום לספר לציבור שלו על גיבורים כמו סעדיה דרעי, אליאב אביטבול, גלעד ניצן – מי שגם למדו תורה וגם נלחמו ומסרו את נפשם – הוא מורה לבחורים החרדים בצורה מפורשת לא להתגייס. והרי היום עם חטיבת חשמונאים שבנויה כולה על טהרת הקודש, אין שום סיבה לא להתגייס. מי שנכנס חרדי יוצא חרדי. ההנהגה החרדית צריכה להגיע לשם, לראות את הלוחמים המופלאים הללו ולעודד צעירים חרדים לקחת חלק בלחימה על הארץ שלנו בשילוב עם לימוד תורה.
אריה דרעי, בשם איזו יהדות אתה פועל?
אני שואלת את אריה דרעי, בשם איזו יהדות אתה פועל? איפה כתוב בתורה שמצווה להשתמט במלחמה? איפה? הרי כתוב בדיוק הפוך, במלחמת מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. איך עוותם את היהדות ככה?
והלוואי שזה היה מסתיים רק בהנהגה הפוליטית של הציבור החרדי. באותו יום הוארך השירות ליחידות החי”ר והקומנדו, בארבעה ושמונה חודשים, בהתאמה. בצהריים הקואליציה הזו פיטרה את יו”ר ועדת חוץ וביטחון, ח”כ יולי אדלשטיין, כי סירב לדרישות החרדים לפטור ציבור שלם מעול הלחימה – ולמעשה מכשירה את המסלול להשתמטות.
לא ייאמן על פי איזה סולם ערכים מעוות פועל השלטון הנוכחי, שכולל – למרבה החרפה – גם כאלה שמתיימרים לייצג את הציבור הדתי-לאומי ומנכסים לעצמם באופן בלעדי את הייצוג הפוליטי של טובי בנינו. סמוטריץ’ וחבורתו, במקום לדפוק על השולחן ולהגיד עד כאן, הפכו לקבלני ביצוע של ההשתמטות הממוסדת.
רק הנהגה שאיבדה את הבושה באופן יסודי וחסר תקנה מסוגלת לדהור ללא מעצורים לעבר השתמטות גורפת של ציבורים שלמים, בה בעת שהיא מכריזה (באמצעות "גורם מדיני בכיר") שבכוונתה לכבוש את רצועת עזה
רק הנהגה שאיבדה את הבושה באופן יסודי וחסר תקנה מסוגלת לדהור ללא מעצורים לעבר השתמטות גורפת של ציבורים שלמים (ואם חלילה יתגלה מעצור שכזה – הוא יודח), בה בעת שהיא מכריזה (באמצעות “גורם מדיני בכיר”) שבכוונתה לכבוש את רצועת עזה, כאשר ברור שלשם הגשמת תוכנית שאפתנית שכזו נדרשת הגדלת הסד”כ ברצועה והכבדת נטל השירות על הלוחמים שגם כך נאנקים תחת האלונקה וכתפיהם שחוקות ועייפות מעול המשא.
איילת שקדצלם: ראובן קפוצינסקילכל התכסיסים הפוליטיים שבהם עוסק השלטון הנוכחי לשם שרידותו יש פתרון פשוט: אילו רצו הפוליטיקאים הקטנים הללו בגיוס חרדים והקלת הנטל על המשרתים, כל שהיו צריכים לעשות הוא לאכוף החוק הקיים (חוק שירות ביטחון).
אבל הממשלה הזאת לא מחפשת פתרונות. היא גם לא מנסה להעניק רוח גבית ללוחמים. הממשלה מתעקשת לשדר לציבור הישראלי גילום של קלקול ציוני, של תקלה יהודית; ממשלת טוב למות בעד ארצנו, לחלק מהאוכלוסייה, לא לכולם.
