"הגעתי לתל השומר במסוק מהר מאוד, כנראה ממש ברגעים האחרונים שלי", משחזר עמיחי שינדלר, שנפצע אנושות ב-7 באוקטובר בביתו בכרם שלום. באותה שבת נוראית, מחבלי חמאס פוצצו מטען על דלת הממ"ד בביתו. עמיחי חסם בגופו את המחבלים כדי להגן על אשתו וששת ילדיהם - ונפגע. הוא איבד את אחת מידיו, וידו השנייה נפגעה קשה.
"הייתי מורדם ומונשם שבוע שלם בטיפול נמרץ", הוא מספר. "אשתי אביטל והילדים שלנו היו באילת עם שאר הקהילה שפונתה. היא הייתה נוסעת כל יומיים לבקר אותי, ואז חוזרת לילדים - מציאות לא פשוטה בכלל. אחרי תקופה מסוימת היא עברה איתם לרמת גן, כדי להיות קרובה אליי בזמן האשפוז, וכששוחררתי - הצטרפתי אליהם".
3 צפייה בגלריה
עמיחי ומשפחתו מחוץ לביתם הזמני בכרם שלום. "התשובה למבקשי רעתנו"
(צילום: מאיר אבן חיים )
אתמול, המשפחה חזרה לכרם שלום - אבל עדיין לא לבית שבו חיו. "אנחנו משפצים את הבית", אומר שינדלר, "החלטנו להרחיב ולשדרג את הבית מתוך הבנה שזאת התשובה שלנו למבקשי רעתנו. בינתיים ניכנס לדירה זמנית - העיקר לחזור לכרם שלום". אשתו אביטל מוסיפה: "אנחנו גם עושים התאמות בבית עבור עמיחי. בגלל הפגיעה בידיים, הרבה מהתפקודים נהיו מורכבים. הוא מתאמץ מאוד - ומצליח לא מעט - אבל המטרה שלנו היא להקל עליו".
אביטל מספרת, שלמרות כל הקשיים והטראומה ב-7 באוקטובר, לא היה להם ספק שהם יחזרו לכרם שלום: "מהרגע הראשון היה לנו ברור שנחזור לקיבוץ ברגע שיתאפשר. הקהילה חוזרת - וחשוב לנו לחזור איתה. כרם שלום חוזר לחיים, ואנחנו חלק מזה. גם הילדים מאוד לחצו לחזור כשהבינו שחברים שלהם חוזרים. הם לא מראים סימני מצוקה או חשש - וזה חשוב מאוד עבורנו".
לפני כחצי שנה שיתף עמיחי בראיון ל-ynet בשיקום שעבר - כולל ללמוד לכתוב מחדש. מאז, הוא התקדם מאוד. "השבוע עשינו סבב תודות בבית החולים וכתבתי בכתב ידי פתק תודה לכל מי שליווה אותנו מאז השחרור. זה מאוד ריגש אותי. אני הולך ומשתפר. הבן שלי איחר לא מזמן לבית הספר וכתבתי לו פתק אישור הורים. הוא הסתכל עליי ואמר: 'המחנך יחשוב שזייפתי את זה'. אבל כשהוא מסר את הפתק, המחנך דווקא העריך את זה מאוד, הוא מכיר את הפציעה שלי. גם לפני הפציעה לא היה לי כתב מי יודע מה", הוא מוסיף בחיוך.
כיום, עמיחי מציב לעצמו אתגר חדש: "בעוד שבועיים יש לבן שלנו טקס חלאקה. פתאום קלטתי שאני לא יודע לגזור. אז התחלתי להתאמן - ואני מקווה להצליח עד הטקס".
אביטל מסכמת את ההחלטה לחזור הביתה במסר ברור ונוקב: "אנחנו חוזרים כי אנחנו יודעים שצריך. מהרגע שניסו להרוג אותנו - ולא הצליחו - הבנו שיש לנו שליחות בעולם, והיא צריכה להתקיים בכרם שלום. עם כל הקושי, עם כל המורכבות. אנחנו חוזרים עם חברי הקיבוץ וכל תושבי העוטף כדי להפריח את האזור, להחיות אותו מחדש ולהפוך אותו ליותר עוצמתי ממה שהיה. לא היה לנו ספק לגבי החזרה. אסור לדבר כזה לקרות שוב".
