ביום שני בערב דווח בהרחבה בתקשורת על תדרוך של "גורם מדיני בכיר" בעקבות החלטתו של ראש הממשלה נתניהו לכבוש את עזה. "אם זה לא מתאים לרמטכ"ל – שיתפטר", נאמר שם. לאחר 150 יום בתפקיד נראה שהממשלה הציבה מטרה חדשה להתנגח בה: הרמטכ"ל אייל זמיר.
התדרוך התחבר באופן טבעי למסרים של בנו של ראש הממשלה, הצייצן יאיר נתניהו. אם בירושלים הדברים נאמרים בחדרי חדרים, במיאמי הם צפים מיד ברשתות החברתיות. לא היה צריך הרבה כדי לתדלק את הקמפיין נגד זמיר. כאשר אחד הגולשים כתב ליאיר נתניהו: "אמרנו לאבא שלך לא למנות אותו ואת דור הקונספציה הזה. התעקש כן, וזו התוצאה. קלאסי", נתניהו הבן השיב: "מי שהתעקש היה ישראל כ"ץ"... גולש אחר קבע: "תכלס היו רק שלושה מועמדים. אי היה אפשר להביא מועמד רביעי ללא עבר בקרנות זרות?" נתניהו המשיך: "הוא (ישראל כ"ץ – י"ק) קבע גם את המועמדים".
1 צפייה בגלריה
yk14468643
yk14468643
הרמטכ"ל זמיר עם נתניהו וכ"ץ. המועמד המועדף הפך למוקצה מחמת מיאוס
( | צילום: מעין טואף לע"מ)
המציאות קצת אחרת. נתניהו עצמו הודה במהלך טקס חילופי הרמטכ"לים כי זמיר היה המועמד שלו לתפקיד. "פעמיים המלצתי עליך כרמטכ"ל וכעת, בפעם השלישית, עת הזמיר הגיע", החמיא.
כך או כך, הטחת ההאשמות של יאיר נתניהו כלפי כ"ץ גרמה למתיחות בין שר הביטחון לראש הממשלה. מי "אשם" בבחירת זמיר לרמטכ"ל? מקורב לנתניהו סיפר השבוע בשיחות סגורות כי כ"ץ קיבל "תיק" על זמיר ערב מינויו לתפקיד. במסמך מנומק הוסבר לשר למה לא צריך למנות אותו. בין היתר, צורף מאמר שפירסם זמיר ב-2007 בכתב העת הצה"לי "מערכות" וכותרתו: "לחימה מוסרית בטרור". תא"ל זמיר, אז מפקד אוגדת מילואים, כתב: "האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע?" הוא ניסה להסביר מתי זה צעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו. הכותרת הקפיצה את מי שהקפיצה: "לחימה מוסרית בטרור"? הרמטכ"ל שלנו? והנה לך תירוץ לכישלון של זמיר.
גורמים בסביבת שר הביטחון הופתעו מזריקת האחריות על מינוי זמיר לעבר כ"ץ וטענו כי מדובר בזריקת אחריות קלאסית של נתניהו. הרי הוא עצמו העיד בקולו כי המליץ על זמיר שלוש פעמים לרמטכ"לות. כ"ץ עצמו פירסם רק לאחר יממה סוערת הודעת גיבוי לרמטכ"ל.
השופרות של נתניהו התחילו להדהד את המסר. "הגיע הזמן שהמפקדים והלוחמים בשטח יבהירו לרמטכ"ל וגם לציבור מה הם חושבים על המדיניות התבוסתנית שמוביל רא"ל זמיר", כתב ארז תדמור. ונתניהו הבן מיהר לשתף
אבל זה לא עצר את מחול השדים. השופרות של נתניהו התחילו להדהד את המסר. "הגיע הזמן שהמפקדים והלוחמים בשטח יבהירו לרמטכ"ל וגם לציבור מה הם חושבים על המדיניות התבוסתנית שמוביל רא"ל זמיר", כתב ארז תדמור. ונתניהו הבן מיהר לשתף.

חצי עבודה

הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה היא חצי עבודה מבחינת הממשלה. דמותה תמשיך לרחף מעל פעילות הממשלה גם אם שר המשפטים יריב לוין החליט להתעלם ממנה לחלוטין. מי שעמד מאחורי הקלעים של הליך ההדחה הוא שר התקשורת שלמה קרעי. "אם אני אביא את ההדחה שלה לישיבת הממשלה לא יהיה רוב", הזהיר בזמנו לוין. "אני מביא לך חתימות מראש ויהיה לך רוב", השיב קרעי.
לפני תשעה חודשים הוא התניע את המהלך לאחר שאסף מספיק חתימות של שרים. בדיעבד, זה היה מיותר. הממשלה החליטה פה אחד על הדחת היועמ"שית. בלי מתנגדים, בלי נמנעים, בלי מראית עין של דמוקרטיה. אבל מבחינת קרעי הסיפור לא נגמר. "אם אנחנו מדיחים אותה אבל לא ממנים מישהו אחר במקומה זו הצגה, זה לא רציני", אמר לנו השבוע. "יש ואקום ואנחנו חייבים למנות מ"מ באופן מיידי".
אלא שזה לא כל כך פשוט. "אנחנו לא מצליחים למצוא אף יועץ משפטי שיהיה מוכן להיכנס לסיפור הזה", אומר גורם המעורה בפרטים. לדבריו, נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ מסרב לקדם מינוי מ"מ בגלל צו הביניים של בג"ץ נגד ההדחה ולא רוצה להתעמת עם המערכת המשפטית.
קרעי טוען שהממשלה תתעלם מצו הביניים. "אין לו שום משמעות", הוא אומר. "כאשר בית המשפט מוציא צו מנוגד לחוק לא צריכים לקבל אותו. הממשלה קבעה שמספיק רוב של 75 אחוזים להדחת היועמ"שית, ולכן אין סמכות לבית המשפט להתערב כאן. השרים הצביעו פה אחד על ההדחה למרות הודעת השופט סולברג".
בינתיים, לוין החליט להחרים את בהרב-מיארה, אבל איך זה יעבוד פרקטית? "צריך פשוט להתעלם ממנה", מסביר קרעי. "לא לזמן אותה לישיבות ממשלה, לא להניח יותר חוות דעת שלה על השולחן"
בינתיים, לוין החליט להחרים את בהרב-מיארה, אבל איך זה יעבוד פרקטית? "צריך פשוט להתעלם ממנה", מסביר קרעי. "לא לזמן אותה לישיבות ממשלה, לא להניח יותר חוות דעת שלה על השולחן. לבטל את אישור הכניסה שלה לבניין משרד המשפטים, לעצור אותה בשער, לא לתת לה להיכנס ללשכת ראש הממשלה. היא תמשיך בדרכה עד שהחבל ייקרע".

יו טרן

בשבוע שעבר פירסמנו כאן על טענות של גורמים פוליטיים בכנסת כי משרד האוצר מעביר 50 מיליון דולר בחודש לטובת הסיוע ההומניטרי בעזה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם התחייב כי גרגיר של סיוע הומניטרי לא ייכנס לעזה, אבל לא רק שנכנס – הוא גם משלם על זה.
בתגובה לפרסום נמסר מטעמו של סמוטריץ': "מדינת ישראל לא מממנת את הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה". אלא שההכחשה הזו החזיקה מעמד רק כמה ימים עד שסמוטריץ' עצמו נאלץ להודות שהאוצר מעביר מיליארדי שקלים לעזרת תושבי עזה. הוא כמובן ניסה לייפות את המציאות עם ניסוח מעניין: "העזתים לא מעניינים אותי. מה שמעניין אותי הוא הניצחון והשמדת חמאס". ואיך הסביר את העברת הכסף? "אם נצטרך, נממן בעצמנו את הסיוע לאוכלוסייה כדי לא להמשיך להזרים משאיות לחמאס".
לאחר הפרסום פנה יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן למבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדרישה לבדוק את העברות הכספים. לטענתו, נתניהו וסמוטריץ' מסרבים לחשוף פרטים ונתונים על היקף התקציב שישראל מוציאה על הסיוע לעזה.
"למיטב הבנתי, מדינת ישראל מעבירה מדי חודש לפחות 50 מיליון דולר - דרך משרד הביטחון - לקרן אמריקאית הפועלת בתוך רצועת עזה ולגופים נוספים הקשורים לחלוקת הסיוע", כתב ליברמן למבקר. "כספים אלה מיועדים, לפי הידוע לי, הן להיבטי אבטחה והן למימון סיוע הומניטרי, כולל התקשרויות ישירות של משרד הביטחון עם ספקים ישראלים".
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "פנייתו של ח"כ אביגדור ליברמן התקבלה והיא תיבחן על ידי חטיבת הביקורת הרלוונטית, כמקובל".

יולי לא מצטער על כלום

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שהודח השבוע לא מצטער על כלום. "יש מקרים שאתה הולך אחורה וחושב – מה לא עשיתי בסדר? איפה טעיתי?" אמר ח"כ יולי אדלשטיין לעמית בכנסת. "אבל בסיפור חוק הגיוס זה ממש לא המקרה. לא הייתי עושה שום דבר אחרת - גם אם אני משלם על זה מחיר פוליטי".
אפרופו מחיר פוליטי. אדלשטיין נשאר בליכוד ומתכוון להסתער על הפריימריז, שיתקיימו כמה חודשים לפני הבחירות. הוא מאמין כי יש מתפקדים עצמאים שאינם צייתנים למנהיג המפלגה. עליהם הוא בונה
אפרופו מחיר פוליטי. אדלשטיין נשאר בליכוד ומתכוון להסתער על הפריימריז, שיתקיימו כמה חודשים לפני הבחירות. הוא מאמין כי יש מתפקדים עצמאים שאינם צייתנים למנהיג המפלגה. עליהם הוא בונה.
יותר מעניינת היא החלטתו להישאר חבר פעיל בוועדת החוץ והביטחון ולקדם את חוק הגיוס שניסח יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור. בכל מקום שבו יוצג חוק גיוס שמנסה באמצעות שטיקים וטריקים לאפשר השתמטות חרדים – הוא ינופף בחוק שלו. הוא מאמין שהפוליטיקאים והציבור יקבלו תמונה מלאה של חוק גיוס אמיתי, לעומת חוק השתמטות, או כפי שיו"ר ש"ס אריה דרעי היטיב לנסח: "חוק גיוס לישיבות".
פורסם לראשונה: 00:03, 08.08.25