אפשר לשים לב למה שנעדר כמעט לגמרי מהצהרות ראש הממשלה, או "גורם מדיני" או שרים בממשלה מתיאור מטרות המבצע הצבאי החדש, זה שאומרים שיכלול את כיבוש עזה כולה: שחרור החטופים.
שחרור החטופים – נתניהו התעקש משום מה לקרוא להם "בני ערובה" – התווסף לרשימת מטרות המלחמה רק ב-16 באוקטובר 2023, בלחץ השר החדש בממשלת האחדות גדי איזנקוט, ומאז היה אחד משתי מטרות הלחימה המרכזיות המוצהרות, נגד כל היגיון – זה צומת טי שאי-אפשר ללכת בו גם ימינה וגם שמאלה, אבל עצם אזכורו ניסה לטעון למחויבות כלשהי, גם אם זעירה, של הממשלה.
כעת נדמה כי אבדה הבושה. צה"ל, בת קול למפקדת החטופים במערך המ"מ של אמ"ן, אמר במאי שהוא לא נכנס לעיר עזה ולמחנות המרכז במסגרת "מרכבות גדעון" כדי לא לסכן חטופים. כלומר: מי שמורה על מבצע צבאי שכולל כניסה כזו מסכן סכנה חמורה ביותר את החטופים. אפילו אלוף (מיל') יעקב עמידרור, שנתניהו מעריך ונועץ בו לעיתים קרובות, אמר זאת השבוע בפודקאסט של עיתון הארץ.
וזהו, נגמרה היומרה. אין שום מראית עין כאילו כוח צבאי וכיבוש מלא של עזה יביאו לשחרור החטופים. לא ברור אפילו אם מישהו אפילו מנסה לייצר כזו – בין אם בממשלה הבינו שאת הרעל הזה אין דרך להמתיק, או שפשוט כבר לא אכפת להם. ולא ששחרור החטופים היה בראש מעייניהם קודם – הממשלה שחלק מבכיריה התנגד לעסקה הראשונה, ואז איים שוב ושוב על נתניהו שאם יעז לבצע אחת נוספת הוא ישרוף את המועדון. ונתניהו העדיף את המועדון על פני עסקת חטופים, כשהוא מאשים את כולם בכישלון המגעים מלבד את עצמו. באופן מצער, חלקים שלמים מהתקשורת אימצו את הנרטיב הזה כחלק מקמפיין "אנחנו לא אשמים בכלום".
חמאס לא מנהל משא ומתן באופן הוגן? הוא לא ג'נטלמן? הוא מפר סיכומים? הוא מתאכזר לחטופים? הוא מייצר סרטים כדי להפעיל לחץ על המשפחות? הוא לא נכנע ללחץ? באמת? מישהו ציפה מהם למשהו אחר?
חמאס לא מנהל משא ומתן באופן הוגן? הוא לא ג'נטלמן? הוא מפר סיכומים? הוא מתאכזר לחטופים? הוא מייצר סרטים כדי להפעיל לחץ על המשפחות? הוא לא נכנע ללחץ? באמת? מישהו ציפה מהם למשהו אחר? השאלה היא לא איך חמאס מתנהג – בכל מקרה הם צריכים לקחת בחשבון את התסריט הכי גרוע – ולחשוב איך צריך לפעול מול ארגון רצחני כזה כדי לשחרר את החטופים.
ואם בודקים את העובדות, אז דווקא מי שהפר את ההסכמים, מי שפתח באש כבר במארס, מי שלא היה מוכן להיכנס למשא ומתן ברוב הפעמים, היה דווקא ישראל. אמנם בסבב הנוכחי חמאס הוא זה שהביא לקריסת המגעים, אבל זה קרה אחרי שזמן רב בוזבז על חילוץ העזים שנתניהו תקע לתוך המשא ומתן ללא שום נימוק ביטחוני וכשמערכת הביטחון מזהירה משיהוי. ובזמן שנתניהו השתהה, חמאס פתאום תפס גובה בגלל המצוקה הבינלאומית של ישראל, והמתווכות הרימו ידיים בייאוש.
ובכל מקרה, דובר רק על עסקה חלקית, על עשרה חטופים בלבד. חמאס נותר יציב בעמדותיו וכל התחזיות, הנבואות והציוצים של סמוטריץ' לא הזיזו אותו מילימטר, בזמן שישראל ממשיכה להתנהג כמו המהמר ההוא שמכניס עוד ועוד מטבעות לסלוט מאשין ולא מבין שהקזינו תמיד מנצח. צה"ל כמובן נקלע לטרלול הזה כשהוא נדרש להמשיך מבצע שיצא אליו במטרה לשחרר את החטופים, כשאף חטוף לא שוחרר והמשך הדרך פירושו סיכוי סביר שהחטופים ימותו.
× × ×
האזהרה – או ההתרעה, כמו שקוראים בצה"ל לכל דבר אחרי 7 באוקטובר – על מה שעומד לקרות הייתה כתובה באותיות קידוש לבנה על הקירות בקריה. קשה להבין איך בצה"ל התקשו לראות אותה. ולא חסר מי שהזהיר.
בתחילת מאי כתבנו כאן: "סדרת שיחות עם בכירים במערכת הביטחון, בצבא ובקהילת המודיעין, בשבועיים האחרונים, מעלה מסקנות עגומות: צה"ל נמצא במערכה שהוא יודע שאינו יכול להשיג את אחת ממטרותיה – שחרור החטופים – ובשל המחיר הכבד של שליטה וממשל צבאי ברצועה למשך שנים, אינו רוצה להשיג את המטרה השנייה – הכרעת חמאס".
הצבא במלכוד, כתבנו כאן, מול החטופים ובני משפחותיהם, מול הציבור שמבין פחות ופחות מה צה"ל עושה שם, מול הדרג המדיני, ובמיוחד מול עצמו
הצבא במלכוד, כתבנו כאן, מול החטופים ובני משפחותיהם, מול הציבור שמבין פחות ופחות מה צה"ל עושה שם, מול הדרג המדיני, ובמיוחד מול עצמו – שנה וחצי הוא נלחם, המלחמה הארוכה בתולדותיו (זולת ההתשה אולי, תלוי איך סופרים) ולא הצליח להכריע את חמאס. הצבא, גם בהנהגה החדשה שלו, מרגיש מחויבות לנסות למצוא פתרון, לעשות משהו, העיקר לעשות, ומוצא את עצמו בכיבוש זוחל של הרצועה.
ציטטנו גורמי ביטחון בכירים שאמרו כי "הצבא לא יכול לסגת, כי אז בראיית מפקדיו הוא כביכול נכנע, מוותר על הלחימה בלי שהשיג אף אחת ממטרותיה. הוא גם לא יכול להישאר במקום, כי צבא שנשאר במקום מול קיני טרור יחטוף פגיעות והרוגים. אז נותרים עם ברירת מחדל אחת – ללכת קדימה".
הזהרנו כי "ללכת קדימה יביא בסוף את ישראל לכבוש את כל הרצועה, שזה משהו שצה"ל, לפחות רבים אם לא הרוב של הפיקוד הבכיר, ממש לא חושב שהוא טוב לביטחון המדינה. ומה קורה אחר כך, אחרי שכבשנו? ההערכה במטכ"ל היא שכמו תהליכים דומים בגדה המערבית, תידרש הישארות שם במשך שנים. כי שם, בעזה, יש הרבה יותר מנהרות וביצורים. זה דורש שליטה מלאה בשטח, עם כוחות עצומים, עם צירים ארוכים ללוגיסטיקה וצורך להחליף את הכוחות בכוחות חדשים. ועם הקורוזיה שכולם רואים במערך המילואים, לא בטוח שזה משהו שאפשר להריץ לאורך זמן".
אבל למרות שהכל היה כתוב וברור לרבים כל כך, הכל קרה והכל קרס.
מרכבות גדעון יצא לפועל אחרי שהצבא אמר לממשלה, לקבינט ולראש הממשלה כי הוא ממליץ על המבצע מאחר שהתברר שאין אפשרות מבחינת הדרג הפוליטי להגיע לעסקה לשחרור החטופים. המבצע נועד לכבוש חלקים מהרצועה, תוך כיתור וביתור אזורים – בעיקר העיר עזה ומחנות המרכז – שנמצאים בשליטת חמאס ושבתוכם מוגדרים מי"בים שו"ן (אזורים שאסור להיכנס אליהם או להפציץ בהם) תוך שמירה שלא לפגוע בהם.
במקביל, אחת ממטרות המבצע הייתה השתלטות על הסיוע ההומניטרי לרצועה באמצעות מבצע GHF-SRS בתיווך פיקוד דרום, בכסף רב שהגיע מהאוצר והועבר לטובת תפעול המערך בניסיון להבדיל בין ישראל ו"החברה האזרחית", כפי שכונתה כאן בטעות מכוונת (במקום "החברה הפרטית") כדי לשוות להכל ניחוח פילנטרופי – הכל במטרה לפגוע בכוחו של חמאס פעמיים: גם על ידי שלילת היכולת שלו להרוויח מביזת הסיוע, וגם באמצעות הפסקת התלות של האוכלוסייה האזרחית בו. אלה היו אמורים להפעיל לחץ על ארגון הטרור להסכים לפעימה נוספת של שחרור חטופים, שאחריה היה הצבא אמור להחזיר את הדיון לדרג המדיני לקבלת ההחלטה – סיום המלחמה או כיבוש הרצועה, על כל המשתמע מכך מבחינת סיכון חיי החטופים.
× × ×
שני גורמי צבא בכירים מאשימים את פרויקט ה-GHF בכך שלא רק שלא הביא לתוצאה המקווה, אלא גם "גרם לישראל לשלם עבור מנגנון הסיוע במקום הגורמים הבינלאומיים", ובסופו של דבר הביא על ישראל את הצונמי המדיני מהקשים בתולדותיה. השניים מאשימים במפורש קבוצת אנשי מילואים בפיקוד הדרום ואת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, שלדבריהם "נותן לפנטזיה להוביל, אבל כשזו פוגשת את הפיזיקה בעולם הצבאי ובשדה הקרב, לא בפוליטיקה, הפיזיקה תמיד מנצחת". לדבריהם, אלוף גופמן מתקף "פנטזיות של הדרג המדיני" כאיש צבא בכיר, בזמן שהדברים לא מקבלים את אישור הרמטכ"ל וכשהוא פועל בניתוק ממצבו של צה"ל ומצרכיו.
לפי שני קצינים אחרים, המבצע דווקא השיג את יעדיו מבחינה צבאית, יצר לחץ על חמאס שהביא להתרככות, אבל "עד שהדרג המדיני הוציא את העיזים שתקע" חלפה שעת הרצון, החל מה שמכונה בישראל "קמפיין הרעב", וארגון הטרור הקשיח את תנאיו.
שניים מהקצינים חזרו להודעה שפרסם שר הביטחון בשם "גורם ביטחוני" בתחילת המבצע על השטחת בתים והזזת אוכלוסייה וטענו כי הדרג המדיני "מנסה להרכיב על צה"ל יעדים שהצבא כלל לא דן בהם ולא אושרו עבורו, ומסכנים אותו כמי שייחשד בביצוע פשעי מלחמה".
בישיבות פנימיות עודכנו ראשי הצבא במצב הכוחות העגום של צה"ל, שעל פי הנתונים נמצא במקדם שחיקה גבוה מאוד, גם במילואים וגם בסדיר, אחרי שהלוחמים נתנו מעצמם למען המדינה עד קצה גבול היכולת ולפעמים מעבר לכך
בישיבות פנימיות עודכנו ראשי הצבא במצב הכוחות העגום של צה"ל, שעל פי הנתונים נמצא במקדם שחיקה גבוה מאוד, גם במילואים וגם בסדיר, אחרי שהלוחמים נתנו מעצמם למען המדינה עד קצה גבול היכולת ולפעמים מעבר לכך. בנוסף, המלחמה הארוכה מביאה לניהול של כלכלת חימושים וחלפים בחומרי נפץ וציוד עבור טנקים ונגמ"שים, כולל חימושים שהוטלו על איראן ויש בהם צורך כרגע. ישנם בצבא גורמים שחוששים שפעולות החרם הגוברות שנוקטות מדינות בעולם עלולות לפגוע בצה"ל בכל הנוגע לרכישת נשק וחומרי גלם בסיסיים ייחודיים לייצור מקומי של ציוד צבאי.
הרמטכ"ל, כך התרשמו קצינים בכירים, תומך בעסקה שתעצור את הלחימה ותיתן לצבא את הזמן הנדרש לו כדי להשתקם. בהתבסס על ההערכה שזה לא עומד לקרות בקרוב, אמר הרמטכ"ל כי הציג בפני הדרג המדיני שתי אפשרויות: היערכות על הפרימטר, פלוס מינוס, ומשם המשך הלחימה באמצעות פשיטות, או כיבוש עזה. בין שתיהן, אמר הרמטכ"ל, הוא מעדיף את הראשונה, אבל הקבינט מושך לכיוון השנייה.
הרמטכ"ל, לפי כל הגורמים עמם שוחחנו, סגנו, ורוב אלופי המטכ"ל מתנגדים בחריפות לכיבוש הרצועה, שייארך לפחות שלוש שנים ויחייב החלת ממשל צבאי על כל הכרוך בכך. בהתחשב בעמדות הדרג המדיני ובדרישתו ל"כיבוש עזה", הפעולה שהוצעה לקבינט תהיה, כך לפי אחד הגורמים הבכירים, "לעשות בעזה ובמחנות המרכז מה שעשו ברפיח ובחאן-יונס, ולקוות לטוב. זה לא באמת כיבוש הרצועה אבל זה עובר בגרון. זמיר יגיד מה הוא מעדיף – יש לו תוכנית אחרת של כיתור ופשיטות, אבל הוא נגד הרוח והוא יודע את זה".
שניים מהקצינים הבכירים סבורים כי נתניהו "סידר את וויטקוף" כשאמר לו שישראל רוצה לסיים את המלחמה. "הוא קיבל מטראמפ אישור להמשיך כדי להגיע לתוכנית בינאו"ם הרצועה ושארה"ב תיקח את האחריות ותעביר אותה בהמשך לאיזו מינהלת בינלאומית של סעודיה, מצרים והרש"פ – מה שנתניהו לא רוצה לעשות. כלומר, הוא אמר לאמריקאים שהוא בעד סיום המלחמה, והם הסכימו לקחת את עזה כשיסתיים נוהל הטיהור מחמאס. אבל בישראל שכחו לעדכן את ארה"ב שייקח שנים להגיע למצב שבו היא תוכל לקחת את המושכות. במילים אחרות, ארה"ב נתנה בפועל את הגיבוי שלה למהלך שישאיר את ישראל כובשת בעזה לזמן ארוך מאוד".
גורם צבאי בכיר אמר בתגובה לדברים כי במבצע מרכבות גדעון חוסלו מעל 2,000 מחבלים ובניהם עשרות רבות של מפקדים בזרוע הצבאית של חמאס. כמו כן הושמדו מאות תשתיות טרור ועשרות קילומטרים של מנהרות משמעותיות. הלחימה, השמדת התשתיות ואחיזת 75 אחוז מהשטח ברצועת עזה הובילה לפגיעה משמעותית בחמאס ולמימוש התנאים להחזרת תושבי הדרום לביתם.
הרמטכ"ל אמר אתמול: "אנחנו ממשיכים להילחם בכל הזירות. תרבות המחלוקת היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של עם ישראל, היא מהווה מרכיב חיוני בתרבות הארגונית של צה"ל – הן פנימה והן כלפי חוץ. נמשיך להביע את עמדתנו ללא מורא – באופן ענייני, עצמאי ומקצועי. כך אנחנו מצפים גם מפקודינו. אנו עוסקים בדיני נפשות, בהגנה על המדינה. רק טובת המדינה וביטחונה לנגד עינינו". בהקשר מבצע מרכבות גדעון אמר כי "עמדנו ביעדי מבצע מרכבות גדעון ואף מעבר לכך, יש בידינו היכולת כיום לקיים גבול ביטחוני חדש. אנחנו מתכוונים להכריע ולמוטט את חמאס – נמשיך לפעול כשחטופינו לנגד עינינו, נעשה הכל על מנת להשיבם".
