אמירת הרמטכ"ל בישיבת הקבינט, לפיה ראש הממשלה "מכניס את החיילים למלכודת מוות" אם יוחלט לכבוש את עזה, מזכירה את הרגע המכונן של מבצע צוק איתן ב-2014: אז הייתה זו המצגת על השלכות כיבוש עזה שהודלפה לאודי סגל. בנימין נתניהו, שמרבה לדרוש חקירה בעקבות הדלפות הרבה פחות רגישות, לא ביקש אותה הפעם, ודי לחכימא. בזמנו, ההלם מהתרחישים שהוצעו היה טוטאלי, וגם שרים שתמכו במהלך שנועד "למוטט את שלטון חמאס" נסוגו ממנו. כבר בדצמבר 23' כתב החתום מעלה, שהנתונים במצגת התגשמו בחלקם ועומדים להתגשם במלואם: מאות הרוגים לכוחות, חודשים לכיבוש השטח ושנים לטיהורו, נזק בינלאומי עצום ועלות אסטרונומית.
והנה, גם רב-אלוף אייל זמיר, שמוּנה אך ורק בשל הבטחות גרנדיוזיות, מודה שמדובר ב"מלכודת מוות". מן הסתם הוא ידע שהדברים ידלפו וסביר להניח שגם את המשמעות הכבירה שלהם, ביוצאם מפיו של מפקד הצבא. ואכן, מאז פרסום הציטוט (שלא הוכחש כמובן, ממש כמו האיום להתפטר שבוע קודם), הביטוי "מבצע מלכודת מוות" תפס תאוצה בקרב מחנה המחאה ומשפחות חטופים. גם בקרב קהלים פחות מעורבים, בהם ציבור יקר של משרתי מילואים, הורים שילדיהם לוחמים בסדיר וגם חלק מחיילי החובה עצמם, עשויה להתעורר תהייה: אם ה-מפקד שלי קובע שזוהי "מלכודת מוות", האם אני חייב להיכנס לתוכה?
משרתים ומשרתות עדיין יוכלו להגיד "תרמתי, ואני מוכן עוד לתרום, אבל הרמטכ"ל אמר שזאת מלכודת מוות וזה פחות הקטע שלי"
בכך, וזאת כלל לא קביעה לגופו של מבצע, הרמטכ"ל זרק מצית זיפו על שטח ספוג בדלק: גם כך, לאחר שנתיים קשות ומדממות, לא חסרים כאלה שהנטל מכריע את כל מה שיקר להם (משפחה, קריירה, שפיות) בעודם מבינים שאף אחד לא יתנדב או יאולץ להיכנס מתחת לאלונקה. הם רואים מנהיג שקודם כל טורח להכריז בפוקס ניוז ובתקשורת ההודית (!) על התוכניות שלו, ורק כעבור שלושה ימים פונה לציבור שאת טובתו התחייב לשרת. ובתוך כל זה, הסמכות המקצועית העליונה מביעה אי-אמון מוחלט בפעולה שעלולה (ולא בסיכויים נמוכים) להסתיים חלילה בפגיעה בגוף ובנפש מבלי שתשיג ולו אחת ממטרות המלחמה, כפי שנקבעו בקבינט ולא בפנטזיות של השרים סמוטריץ', בן גביר וסטרוק.
אי-אפשר להפריז בחשיבות של המהלך. אף עצומה של אמנים, טייסים ובכירי המערכת לשעבר לא מתקרבת לשם. גם לא משנה אם נתניהו הלך חצי/ רבע/ שליש דרך לכיוון הרמטכ"ל: משרתים ומשרתות עדיין יוכלו להגיד "תרמתי, ואני מוכן עוד לתרום, אבל הרמטכ"ל אמר שזאת מלכודת מוות וזה פחות הקטע שלי". בטח שלא יעזרו תדרוכי הריכוך המיתממים, שבהם "גורם ביטחוני" אמר כי "לא נבצע פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה" ו"גם אם לא מסכימים על הכל מקצועית, לא ניקח אנשים להרפתקה ונסכן אותם סתם".
עינב שיףאבל הרמטכ"ל אמר "מלכודת מוות": עבור רבים ורבות זה בהחלט נשמע כמו דגל שחור וסיכון סתם. יתכבד רב-אלוף אייל זמיר ויחליט: או "מלכודת מוות" או "לא נסכן אותם סתם". ואם זאת אכן "מלכודת מוות", אין לו את הסמכות המוסרית לפקד עליה וממילא לא יוכל להימלט מאחריות להשלכותיה. כשזמיר פנה לנתניהו, לפי הדיווח, הוא השתמש ב"אתה". זאת טעות חמורה בתפיסה: אין "אתה" באירוע כה דרמטי. אם יוציא לפועל את התוכנית, זמיר יהיה שותף מלא ל"מלכודת המוות".
